1משלשה נדרים אלו שדרך בני אדם להקפיד עליהן וה"ה לנדרים שבינו לבינה שדרך "רוב בני אדם להקפיד בהם כ"פ:1או שלא תתקשט בבגדי צבעונים אבל נדר על קליות ואגוזים שאינן עינוי נפש כל כך אף על פי שהבעל יוכל להפירם משום עינוי נפש מכל מקום הואיל שאין דרך בני אדם להקפיד עליהם כ"כ אינה בכלל התנאי על מנת כו' אמרינן ועיין בב"י: ואינה צריכה גט ולא חיישינן שמא תלך אצל חכם ויתיר את הנדר ונמצא קידושין ראשונים חלים למפרע דחזקה שאינה עשויה לקלקל את עצמה ואת בניה שיהיו לה מן השני כ"פ:1אפילו אם הוא אומר שמקפיד והטעם כיון שאין דרך בני אדם להקפיד עליהם בטלה דעתו אצל כל אדם:1אשה חשובה פירש רש"י בת גדולים וה"א דיכול לומר לא בעינא באשה נדרנית וגם גט לא ניחא לי ליתן לה דאיתסר באמה ובאחותה ולא ניחא לי דלהוו קידושין ואף על פי כן צריכה גט מספק רש"י ואשר"י. וביאור דברי רבינו במה שכתב הלכה אצל חכם והתירה "מקודשת ואפילו אם היא אשה חשובה צריכה גט רצה לומר אשה חשובה מקודשת מספק וצריכה גט ואם קדשה אחר צריכה מספק גט משניהם מה שאין כן בשאינה חשובה דמקודשת ודאי וה"ט משום דסבירא ליה להרא"ש דהלכה כרבי מאיר דאמר רוצה אדם שתתבזה אשתו בבית דין ורצה לומר דאינו מקפיד בזה ומש"ה דעתו שיחולו הקידושין כשיש להן התרה דאם יעלה על דעתו אחר כך שמא תחזור ותדור ואינו נוח לו באשה נדרנית הלא יכול לגרשה אז. אבל באשה חשובה מסתפקא ליה אי הלכה כרבה דאינו מחלק באשה חשובה או הלכה כרבא דמחלק מטעם דאתסר בקרובותיה דחושש שמא תחזור ותדור באופן שלא יוכל לכפר ואם יגרשנה יאסר עליו בנות משפחתה שהם חשובות כ"פ ומסיק דיש להחמיר ולהצריכה גט מספק ע"ש באשר"י ובית יוסף הביאו:1קודם שנודעו לבעלה ואם נודע לו אחר כך שהיו עליה כבר אינו מקפיד על מה שהיה עליה כיון דהחכם עוקר הנדר מעיקרו וכמו שנתבאר בס"ס זה אבל אם נודע לו קודם כו' דסבר שמא לא ימצא לה פתח להתירה:1ואם קידש על תנאי ובעל סתם כו' עיין לעיל בסימן ל"א מה שכתבתי שם ועיין בדרישה:1על היחוד דהן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה:1צריכה גט מספק אף על גב דאמרינן דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומטעם זה הול"ל דודאי מקודשת היא וכן משמע מתוך פירוש רש"י מכל מקום רבינו סבר כדעת הרא"ש אביו דלא הוי אלא ספק קידושין מטעם דשמא היה סבור דתנאי קיים רצה לומר שסובר שכיון ששמעה ארוסתו שהתנה בשעת קידושין אם איתא דהוה עליה נדרים לא היתה נכנסת עמו לחופה ולהיות נבעלת ממנו ולא היתה כוונתו למחול התנאי ומ"מ צריכה גט דדלמא לא כן היה כוונתו אלא דעתו היה למחול התנאי ולכך הואיל שנוכל לומר שכך היה כוונתו או כך צריכה גט מספק:1אפילו בעל לאלתר כו' פי' וה"א ודאי לא אחלי' לתנאיה ואדעתא דתנאי בעל שהרי עתה לפני הבעילה התנה כדפרישית לעיל בסימן ל"ח:1אבל כתובה אין לה דדילמא לא בעל לשם קידושין אלא דשמא היה סבור דתנאי קיים כמו שכתבתי ובאיסור הולכין לחומרא ובעינן גט ולענין ממון דכתובה אמרינן המוציא מחבירו עליו הראייה ועיין בדרישה:1וכן נמי בלא בעל אם לא התנה כו' לפום ריהטא משמע דנקט "בלא "בעל לרבותא ואפשר נמי לומר דבדווקא נקט דאי בעל כתובה נמי יש לה הואיל ולא התנה גם יש לה חזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אבל בתוספות דהמדיר דף ע"ב ע"ב בד"ה על מנת שאין עליה נדרים ובאשר"י דף קל"ה ע"ג כתב בהדיא דאין לה כתובה ע"ש:1ונמצא עליה נדרים דהיינו אחד משלשה נדרים הנזכרים בתחילת סימן זה: וכן אם קידשה סתם כו' צריכה גט מספק דיש להסתפק כיון שלא התנה אינו מקפיד או אפילו לא התנה דמן הסתם בני אדם מקפידין ולכן ספק מקודשת כ"פ:1ויתר על מומין הפוסלים בכהנים פירוש פוסלין באשה בקידושין ר"ל הוסיפו אלו להיות פוסלים באשה אף על פי שאינן פוסלים בכהנים וברמב"ם פ"ח דהלכות ביאת מקדש נתבאר מומי כהנים כ"פ:1כגון זיעה שזועה תמיד וצריך למחוק תיבת כגון כיון דאין מומין יתר על של כהנים אלא אלו ' ב"י כ"פ: וקול עבה הוי מום באשה שנא' גבי אהבת הרעים כי קולך ערב כ"פ:1טפח מחברותיה פי' משל אשה אחרת שהיא חברתה:1צלקת פי' שנשאר שם רושם משחיתה המכה:1בכל מקום שהוא בגופה פירוש אפי' במקום שבסתר:1הרי זה מום שיכול לומר לא נראית לי בשעת קידושין דלימחל אבל מכל מקום מום הוי הואיל שפעמים נראות: ואם עומדת במקום אחר פירוש במקום שאינה נראית כ"פ:1במה דברים אמורים שדרך הבנות לילך למרחץ כו' מדלא כתב רבינו במה דברים אמורים כשגם היא רגילה לילך מרחץ משמע דסבירא ליה דאף אם היא אינה רגילה לילך למרחץ אפילו הכי אמרינן דסבור וקיבל משום דכיון דשאר בנות רגילות לילך למרחץ והוא אינה הולכת הוה ליה לשום לבו על הדבר דשמא משום מום שבה היא מונעת עצמה מלילך וכיון שלא שם לבו לחקור אחר וה אמרינן דסבר וקיבל אף אם יהיה בה מום:1אם הוא לזמן ידוע הוה מום שבסתר פרש"י לפי שנזהרים ביום זמנם לצאת בין הבריות. ואין חלוק בנכפה וריח הפה בין יש מרחץ בעיר או לא וכ"כ רמ"א בשם רבי ירוחם נתיב כ"ג כ"פ: ונמצאו בה מומין לאחר שנתארסה היינו משנתקדשה אבל משודכ' בלבד היינו לא נתארס' רא"ש בתשובה כ"פ:1עליו להביא ראיה פירוש על האב משום דאיתרע חזקתיה דאיכא למימר כאן נמצאו כאן היו קודם אירוסין רש"י:1ואפי' הקידושין צריכה להחזיר משום דהוה קידושי טעות:1לאחר שנתארסה לא מהני ליה ולא אמרינן כיון שנתברר שבעודה בבית אביה נמצאו בה א"כ אמרינן בבית אביה נמצאו בה בבית אביה היו בה אף קודם שנתארסה כמו שאם עדיין לא כנסה אלא ארסה צריך האב להביא ראיה וא"כ אפילו כנסה נמי מאחר שיש לועדים שלא נעשו לאחר שכנסה יהא כאילו לא כנסה אלא כארוסה שצריך האב להביא ראייה זה לא אמרינן דמדלא נתוודע הדבר עד שבאה לביתו אמרינן שמזלו גרם שנולדו בה לאחר שנתארסה:1בנערה שכתוב' אירוסין לאביה והיא עצמה ברשות אביה לכל מילי הלכך אמרי' כאן נמצאו כאן היו אף קודם אירוסין דאתרע חזקתה ר"ל ולא מהני חזקת הגוף שלה לאביה כ"פ אבל בוגרת אינה נקראת עוד ע"ש בית אביה וכך לי עומד' ברשות אביה כאילו היא ברשות דעלמא ואז כתובתה שלה ואוקמינן אחזקת הגוף דהשתא לאחר שנתארס נעשו בה המומין כ"פ וחשיבה כאילו נכנסה לרשות הבעל אשר"י עיין בב"י:1נמצאו בה מומין פירוש אפילו לאחר שכנסה וק"ל:1שבודאי היו קודם והאב טוען שהבעל ידע בהן:1כגון אצבע יתירה פירוש ברגל או י"ל שאצבע יתירה שנקט לדוגמא בעלמא נקט כלומר מומין שבודאי היו קודם כמו אצבע שהוא קודם ולכן כתב רבינו כגון אצבע כו': או בחזקתו שידע בהן הבעל פירוש כגון שהיה המום בפניה דאז ודאי נתרצה כ"פ:1ומה שכתב בשם הרמב"ם בא עליה ושהה כמה ימים כו' נלע"ד דאו או קאמר דאם שהה עמה אמרינן דודאי בא עליה אף על גב דלא ידעינן זה בודאי וכן משמע לשון המ"מ ע"ש וכן כתב מהרי"ק פירוש כ"ה דלאחר שלשים יום אינו נאמן לומר שלא בא עליה דכולי האי לא מוקים איניש אנפשיה ע"ש כ"פ והביאו רמ"א ז"ל בד"מ שלו ולכאורה היה נראה דסבירא ליה דאם שהה כמה ימים אפילו ודאי לא נבעלה יש לחוש שמחל ואזה מסיק וכתב וחזקה שידע בהן ונתרצה:1שחזקה שאין אדם שותה בכוס פגום רצה לומר בכוס שהוא ספק פגום ובס"א מחקו תיבת פגום:1נמצאו בה מומין והלכה כו' ארישא קאי שכתב קדשה על מנת. שאין בה מומין והכי קאמר דאף על גב שנתרפאו אינה מקודשת דכיון שהיו בה מומין בשעה שקדשה בטלו הקידושין וכי נתרפאו בתר הכי מאי הוה דעל מנת שאין בה מומין בשעה שהוא מקדשה משמע אבל על מנת שלא יהיו בה מומין על מנת שלא יהיו בה בתר הכי משמע ומ"ה אם רפאן הרופא אחר כך הרי זו מקודשת למפרע בית יוסף ומ"ש לעיל גבי נדרים שאם התירה החכם קודם שנודע לבעל דהוה מקודשת ה"ט משום דהחכם עוקר הנדר מעיקרו והוה כאילו לא היה בה נדר כלל ועיין בדרישה: