1הרי היא כאשתו לכל דבר כו' דכתיב ולקחה לו לאשה דהו"ל למימר ולקחה לו ויבמה אלא כיון כו' כ"פ כיון שלקחה הרי היא כאשתו לכל דבר:1ולא אמרי' כיון כו' קאי או להחזירה:1וכתובתה על נכסי בעלה הראשון ע"ל סימן קס"ו כ"פ מ"ט אשה הקנו לו מן השמים גמרא וממילא יש לה מאתים ואם נשתדפו השדות נשתדפו לה:1על דעת כתובה הראשונה הוא מחזירה רצה לומר וכתובתה על נכסי בעלה הראשון אם לא שיתנה כמו שנתבאר בסמוך.1ואפי' אם הניח מטלטלין כו' איירי בזמן הזה שתקנו הגאונים שהכתובה נגבית ממטלטלים:1והראב"ד כתב בזה ר"ל אם הוא חיוב לאחיו שאין מוציאין אותו מידו דתרי חומרי לא עבדינן חדא דמן הדין אין הכתובה נגבית ממטלטלין ועוד דהיבם יכול לומר ר"ל מן הדין כ"פ לאו בעל דברים דידי את והיינו צריכין לומר שנוציא מדר' נתן כמ"ש בח"מ סימן פ"ו כ"פ וכולי האי לא מחמרינן והרא"ש כתב דאע"ג דאמרינן בגמרא דתרי חומרי לא עבדינן היינו בימיהם שחכמים פליגי עם ר"מ וסברי דאין כתובה נגבית ממטנטלין ואז אם תאמר שנחמיר כרבי מאיר דאמר כתובה נגבית ממטלטלין וגם נחמיר כרבי נתן דאמר מוציאין מזה ונותנין לזה מיחשב כתרי תומרי אבל בזמנינו דתקינו הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלין יחזרו המטלטלין להיות כקרקע ולא מטעם חומרא ואין כאן אלא חומרא דר"נ:1וה"ה בלא גירושין אם מתרצית לו אבל אם לא נתרצה לא יוכל למכור אפילו אם יכתוב אחריות כתובה על נכסיו כמ"ש לעיל בסמוך:1מפני שהיבמה אסורה עליו פירוש כגון שהיא שנייה לבעל ולא ליבם או כגון שהבעל הוא כהן ונשא גרושה שהקידושין תופסין בה ונזקקת ליבם והיבם הוא חלל שמותר בגרושה או כגון שהבעל הוא כהן גדול ונשא אלמנה:1ואין לה כתובה כדרך כו' הואיל שהזיקה בא מכח הבעל ולבעל לא הויא בת כתובה ולא דמי להיכא שמחלה כתובתה לבעל הראשון דהתם בת כתובה היא לבעל ואי הוה משהה עם בעלה הראשון היה צריך לכתוב לה כתובה חדשה אף שכבר מחלה:1ודינה עם יבמה בתוספת כתובה כו' רצה לומר כמו שנתבאר לעיל בסימן קי"ו:
