פרישה, אבן העזר קס״ו

1 אחר היבם למקום שהוא שם דכתיב וקראו לו זקני עירו ולא זקני עירה וכתב נ"י ס"פ זה בורר ודוקא למקום דירתו היא מחוייבת לילך אחריו אבל אם הלך לעיר אחרת אין כופין היבמה לילך אחריו אלא כופין אותו לילך אחריה כ"פ:

1 אם הוא עצה לייבם כו' תיבת לייבם רצה לומר שייבם אותה: על נכסי בעלה הראשון פירוש מאחר שמן השמים שע"כ הקנוה לו לא שיעבד נכסיו לכתובה יכול למוכרם בכל עת שירצה כ"פ:

1 כתובתה על נכסי יבם שלא תהא קלה בעיניו להוציאה ומכל מקום אינו נותן לה מנכסיו אלא מנה מה שאין כן כשכתובתה על נכסי בעלה הראשון דנוטלת מאתים דאז היתה בתולה בשעת נישואי בעלה וכמו שכתב רבינו בריש סי' קס"ח.

1 ובשוה פרוטה וכן יכול לעשות בה מאמר בשטר כדין קידושי אשה גמרא וה"ה על ידי שליח ריב"ש.

1 ואינו קונה קנין גמור רצה לומר לפוטרה גט דמדאורייתא אין לה קנין אחר אלא ביאה שנאמר יבמה יבא עליה כ"פ. כדלקמן בסימן ק"ע:

1 וקטנה שנתאלמנה מן האירוסין שעדיין היא ברשות אביה כל זמן שלא השיאה:

1 אין עושין בה מאמר אלא מדעת אביה הואיל שאיפשר לעשות המאמר בהכשר דהיינו על ידי אביה אינו יכול לעשות בה בענין אחר לאפוקי אם נתאלמנה מן הנישואין שאין לאביה עוד רשות בה איפשר שיכול לעשות בה מאמר ע"י אחיה ואמה:

1 אלא מדעת אביה וכותב לה כתובה כו' איפשר משום דסבירא ליה דלארוסה אין לה כתובה וצריך לכתוב לה הוא כשנשאה וע"ל סימן נ"ה. ומכין אותו מכת מרדות משום הפריצות שעשה כדין מקדש כו' כמ"ש בסימן כ"ו כ"פ:

1 אין צריך לקרותו ע"ש אחיו ברייתא היא בפ"ב דיבמות ד' כ"ד יקום ע"ש אחיו לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום ע"ש אחיו ונאמר להלן ע"ש אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן לנחלה אף שם האמור כאן לנחלה וה"פ דקרא ולקחה לו לאשה ויבמה והיה הבכור כלומר המייבם יהיה הבכור. אשר תלד אותה יבמה תהא ראויה לילד פרט לאיילונית. יקום היבם ע"ש אחיו לנפול אותו ולא יחלקו אחיו עמו כלל גמרא ורש"י שם:

1 גבי בעילת מצוה דלאו דיבמה י"מ דר"ל הברכה שכתב רבינו לעיל בסימן ס"ג ול"נ דאותה ברכה אברכת בתולים קאי וכאן מיירי אפילו באלמנה דומיא דיבמה ועוד דאותה ברכה אינה אלא ברכת שבח וברכה דמיירי בה כאן היא נתקנה על קיום המצוה שצוה לנו:

1 דלא צריכה לברוכי ואברכה קאי דא"צ לברך:

1 ואנא כתיבנא דכל מצוה התלויה באחר כו' נ"ל דלענין בפני עצמו ואינו ענין למ"ש לפני זה: הא ליתא למצוה אלא בביאה. דבלאו מצוה התלוים באחר הוא אלא משום דבעינן עובר לעשייתן דהיינו מיד סמוך לפני מצות עשייתן ועיין דרישה:

1 טופס כתובת יבמין ז"ל ב"י זה הטופס שכתב רבינו יש בו תוספת דברים והטופס המכוון כתבוהו הרי"ף והרא"ש ז"ל ס"פ מצות חליצה והרמב"ם בפ"ד מהלכות יבום:

1 כסף עשרים וחמשה דהוי מאתן כ"פ זוזי ר"ל כ"ה דינרי צורי ועד"ר:

1 והיה הבכור אשר תלד יקום כו' עיין מ"ש פירוש דקרא לעיל בסמוך דהאי והיה הבכור לאו אבן הנולד קאי אלא איבם. ואשר תלד איבמה שתהא ראויה לילד. ויקום ע"ש אחיו אנחלה קאי ומ"ש כדי לאוקמי שמיה בישראל כדכתיב והיה הבכור וגומר פירושו ע"ד שפירש רש"י במגילת רות על מ"ש שם וגם את רות המואביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו דפירוש מתוך שאשתו יוצאה ובאה בנחלה ומכנסת ומוציאה אומרים זאת היא אשת מחלון ושמו נזכר עליה עכ"ל ואם כן גם זה נפרש במאי דכתיב יקום ע"ש אחיו המת. וגם על דרך זה נראה לפרש דעת בעל הנוסח במ"ש ברישא ומוקים שמא בישראל לא שבק ושבק ההיא איתתא כו' דר"ל דיבום אשתו זו תעמוד לו שיזכה שמו על ידה בנחלתו וגם הרי"ף והרא"ש כתבו להאי קרא בטופס יבום כתובה שלהם ס"פ מצות חליצה ע"ש: וצריך לשרטט כמ"ש בי"ד סימן רפ"ד כ"פ:

1 בין בשוגג בין במזיד ז"ל רש"י ר"פ הבע"י שוגג כסבור שהיא אשתו או אשה אחרת. מזיד לשם זנות ולא לשם מצוה ועד"ר: בין כדרכה כו' שנא' יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה שלא כדרכה: כגון שהוא ישן דוקא ישן ממש אבל נים ולא נים תיר ולא תיר קונה גמרא כ"פ:

1 או שכור שאינו מכיר כלום היינו שהגיע לשכרותו של לוט המ"מ:

1 אבל נפלה לו מן האירוסין אינו קונה כו' דכי רבייה רחמנא מקרא דיבמה יבא עליה כ"פ ביאת שוגג כמזיד דוקא לאוקמי במקום הבעל אבל לא לאלומי מבעלה:

1 אבל בהעראה כו' דמהני אפילו בעלמא בשאר ביאות וע"ל סימן כ' כ"פ: