1ושיוכל להתקיים על ידי שליח ע"ל בסי' ל"ח ובס"מ סי' רמ"א שלא כתב ע"י שליח גם לא חשב בח"מ תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר:1בהלכות קידושין בסי' ל"ח ושם נתבאר הכל כ"פ:1לא תינשא עד שתתן ומיהו בתנאי שהוא בידה והיא בשב ואל תעשה לא חיישינן שתעבור עליו ומותר לינשא מיד ר"ן:1ואם קיימה התנאי יקיים ולא קנסינן ליה שנשאה בתחלה באיסור:1ול"נ דבהדיא קתני בברייתא ע"ז כו' עיין בפ"ח מה"ג בהמ"מ שכתב שהרמב"ם דחה זאת הברייתא מקמי סוגיא דהמגרש וע"ש בכ"מ שכתב ג"כ מזה וטעם הרמב"ם שתינשא מיד הואיל שבידה לקיים התנאי אמרי' אי לא הויא יודעת בודאי שתוכל לקיים התנאי לא הוה מכנסת את עצמה בספק איסור א"א:1ואם לא נתנה לו בחייו פי' שמת בתוך ל':1אפי' אם תתן ליורשיו פי' בתוך ל':1בטל הגירושין פי' בטל מיד כשמת וחולצת או מתייבמת אפילו בתוך שלשים:1והרמב"ם כתב חולצת ולא מתייבמת פי' בתוך ל' ואף ע"ג שהרמב"ם נמי סבר דע"מ שתתן לי משמע לי ולא ליורשי כמ"ש המ"מ בפ"ח מהל"ג וכ"כ ב"י מדכתב בפרק הנזכר ורבינו מביאו בסמוך ז"ל לא קבע זמן לנתינתו ומת קודם שנתנה אינה יכולה ליתן ליורשיו כו' ואם כן אי אפשר בשום פנים שיתקיים התנאי עוד מ"מ סבר הרמב"ם הואיל שזה שלא יוכל להתקיים לא בא מחמת האשה שהרי מצדה יוכל להתקיים אם היה המקבל בעולם ואם כן הואיל שהתנאי אינו בטל בפועל אין מחזיקין הגט בבטל עד לאחר שלשים יום שאז הוא בטל בפועל שהרי לאחר שלשים יום גם היא לא תוכל לקיימו אפילו אם היה המקבל בעולם ולפי זה שכתב רבינו בשם הרמב"ם חולצת ולא מתייבמת היינו אם באה לישא בתוך שלשים דאילו לאחר שלשים אפילו מתייבמת דהא אין הגט גט כלל ועיין בהמ"מ שפירש כן בהדיא על מ"ש הרמב"ם לא קבע זמן לנתינה ומת קודם שנתנה כו' ואכתוב דבריו בסמוך ורבינו שכתב ולא נהירא רצה לומר הואיל שא"א בשום פנים שיתקיים התנאי כיון שמת ואף על גב דמצדה לא יבצר מ"מ יהיה איך שיהיה הואיל שלא יוכל להתקיים בשום צד הגט בטל ומתייבמת אפילו בתוך ל' ועיין בדרישה:1כתב רב האי דהוי גט כיון שתלה בדעתה ע"מ שתתני לי והרי נתנה:1דהויא ספק מגורשת דאיכא תרי לישני בגמרא כתב ב"י בנוסחאות שלנו כתוב בדברי הרמב"ם הרי זה גט פסול ופירש פסול מדרבנן ודעתו כרב האי רק רצה להחמיר מדרבנן בערוה החמורה ועד"ר כ"פ:1לא הוי גט שהרי בשעת נתינה על מנת לצעורה איכוין והא לא ציערה וכתב הרשב"א דהני מילי בדלא א"ל אלא הרי הן מחולין לך לבד אבל א"ל ליהוי גיטך בלא תנאי הרי זה גט ואין צריך ליטלו ממנה דבהאי אמירה לחוד סגי עד כאן:1אצטליתי פירוש מלבוש:1הוי גט עיין בדרישה:1לא הוי גט דשאני התם דהרי לא ציערה כמו שכתבתי לעיל אבל הכא כשנתנה לו דמים הרי ציערה:1כתב הר"ם הכהן כצ"ל: בסוף ליל ראשון לחודש השני אע"ג דזהו גם כן סוף שלשים מעת לעת אינה אלא ספק מגורשת כ"פ:1אי בעי' שלשים יום מעת לעת רצה לומר והרי עדיין הוא בתוך שלשים: דעבר לה מיומא קמא רצה לומר דלא היתה כוונתו אלא עד סוף החודש הזה קודם שיתחיל חודש השני כ"פ:1כיון ששלמו לה שלשים יום ולא נתנה לו אינה מגורשת פי' אינה מגורשת כלל והוי גט בטל וחולצת או מתייבמת והא דקאמר ומת בתוך ל' הא בלא מת נמי דינא הכי הא קמ"ל דדוקא לאחר ל' אינה מגורשת כלל והוי גט בטל הא בתוך שלשים אע"פ שמת ואי איפשר לתנאי להתקיים מכל מקום לא הוי גט בטל וחולצת ולא מתייבמת כמו שכתב רבינו לעיל בסמוך בשם הרמב"ם או שנקט מת לרבותא דאע"ג דבתוך שלשים לא הוי גט בטל מטעם שכתבתי מכל מקום לאחר שלשים הוי גט בטל:1ולא בטל "הגט שהרי לא כו' כן צריך להיות וכן הוא במיימוני פ"ח והטעם כתב המ"מ וז"ל אע"פ שאי איפשר שיתקיים התנאי בשום פנים כיון שמת הבעל אין מחזיקין הגט בבטל כדי שתוכל להתייבם עד שיהיה התנאי מבוטל בפועל ואי איפשר להיותו מבוטל בפועל כיון שלא קבע לו זמן לפיכך חולצת ולא מתייבמת וזה דקדוק נפלא מורה על שכל רבינו עכ"ל ורצה לומר בין נתנה ליורשיו או לא נתנה כלל אפילו הכי לא תינשא בלא חליצה ואסורה לייבם דאף על גב דלא נתנה והגירושין היה על תנאי שתתן והרי היא עומדת ואינה רוצה ליתן וגם אינה יכולה ליתן לו כיון שכבר מת מכל מקום כיון שהתנאי דנתינה לא בטל מצידה בפועל כיון דלא קבע זמן לנתינה ובכחה לקיים התנאי אם היה קיים שם גירושין עליה ואסורה לייבם וזה הטעם נמי שייך שאם קבע זמן לנתינתה "שבתוך הזמן אין הגט בטל לגמרי כמ"ש לעיל ועד"ר:1אע"פ שאבד הגט כו' קודם שימות כו' פי' ול"ת הואיל שנאבד או נקרע בחייו לא יחול כלל אפ"ה הרי זה ספק מגורשת:1ואיני מבין דבריו כיון שאינה יכולה לקיים כו' וה"ה שקושיא זו קשה גם כן אמ"ש כיון ששלמו שלשים יום ולא נתנה לו אינה מגורשת דמשמע הא בתוך שלשים לא הוי גט בטל לגמרי אלא שניחא ליה להקשות אגוף הדין ולא אדיוק:1אם כן למה לא יתבטל הגט פירוש ותינשא לכהן או ליהוי מותרת להתייבם ולמה כתב ה"ז מגורשת מספק:1בתוך הזמן שהתינוק יונק לאפוקי אם הניקה אותו לאחר כ"ד חדש:1וכן הוא דעת הרי"ף אבל כצ"ל:1כל ימי חייו נמצא שאינו גט עד שימות האב:1ותוך הזמן לא תינשא שמא לא תקיים התנאי וזה לא הוי כדעת הרמב"ם דלעיל בתחלת הסימן דמתיר להנשא מיד:1זוטא דהיינו ב' שנים רצה לומר עד שיהיה לולד ב' שנים מלידתו דהא כבר הוא בן שני שנים:1כליל שבת ויומו פי' שהלילה קודם ליום לאפוקי אם התחילו באמצע היום או בתחלת היום כ"פ ויש בו כל הלילה וכל היום וק"ל מ"ו ונקט ליל שבת ויומו דבליל שבת בעינן דקדוק בתחלת כניסתה בשקיעת החמה וכן ביציאת השבת וק"ל דהוי זמן ארוך כ"פ:1והוא שיהיה רצה לומר שאינו גט עד שיהיה יום א' כו':1יותר מששה חדשים אז כו' נראה דה"ה אם לא נשאר עד שתי שנים אלא ו' חדשים מצומצמים נמי הוי דינא הכי דאל"כ סתרי דיוקא דרישא וסיפא אהדדי:1מת האב או הבן אחר כו' אדלעיל קאי היכא שהתנה עמה סתם וזה הוי אליבא דכ"ע בין להרמב"ם דס"ל כמפרש יום אחד הוי ובין להרא"ש דסבירא היה דצריכה להניקה ב' שנים ולשמש כל ימי חייו כ"פ:1אפי' יום אחד כו' ל"ד אלא אפי' שעה אחת ר"ן:1שהעכבה תלויה בו פירוש הוא עכבה ולא היא גרמה:1וחכמים אומרים אינו גט דלצעורה קא מכוין דמאחר שפי' ב' שנים דוקא קאמר כ"פ:1ולא מסרו מידו לידה דאי מסרו לה איגרשה לה בהאי תנאה ותו לא מצי לאתנויי תנאה אחרינא רש"י וכן בשעת תנאי שני לא מסרו לה מיד דאז פשיטא דביטל הראשון אלא אחר כך מסרו בפני כולם כ"פ:1לא בטלו דבריו האחרונים כו' ז"ל רש"י לא בא להוסיף מדלא אמר להו שתתני לי ק"ק זוז תוספת ע"ת הראשון. ולעקור נמי לא בא מדלא ביטל דבריו הראשונים בפני אלו אלא ה"ק לה או תנאי הראשון או ק"ק זוז:1מצטרפין להעיד ע"ת פי' כשהגט יוצא מתחת יד האשה ואין אנו יודעין משום תנאי ואלו באין להחזיק התנאי ואחד אומר בפני ולפני עוד אחד התנה עמה תנאי פלוני וכן שני קאמר שהתנה עמה לפניו עם אחר תנאי אחר אע"פ ששניהן מעידין שלא נתן לה הגט סתם ולאו בהכחשה נמי היא שהרי ר"ל או זה או זה כמ"ש הדין הכא אפ"ה לא מחזקינן ריעותא אגיטא אלא יתקיים בחותמיו כו':1בטלו דבריו האחרונים כו' דש' זוז ודאי עקר לתנאי קמא:1וכתב הרמ"ה ה"ה איפכא כו' עיין בדרישה:1על מנת שתחזיר לי הנייר כו' דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה:1והנייר שלי אינה מגורשת דנמצא לא נתן לה כלום והתורה אמרה ונתן לה כ"פ והאותיות פורחות באויר רש"י:1מעורות ודבוקות פי' דמעורות במקצת שהיו בו אותיות ארוכות המגיעות משיטה לשיטה בראשו כל תיבה ותיבה דאז הכל ספר אחד דאם לא כן פשיטא דפסול דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' או ג' ספרים ובלשון לא שנא לא שייך לומר זו ואצ"ל זו ור"ל לא מיבעיא אם אינן דבוקות ומעורות פשיטא דאינו גט משום דכתיב ספר כריתות ספר אחד אמר רחמנא ולא ב' ושלשה ספרים וכאן מאחר שהנייר שבין השיטות שלו אם כן הוי כמה ספרים אלא אפילו אם הם מעורות כו' כ"פ: או שתבלעי קנה של ארבע אמות כן הוא בגמרא כ"פ:1להפליגה בדברים בד"א כצ"ל ופירש רש"י דוחה אותה כדי לצעורה בדברי הבאי:1שאביו לא ישמע לה ובודאי להפליג איכוין:1ולא חיישינן שמא תבעל והא דאמרינן לקמן בסמוך שאם א"ל על מנת שלא תבעלי לפלוני כו' דחיישינן שמא תבעל לו באונס שאני הכא שהוא איסור ערוה לא חיישינן שתבעל באונס:1קודם שניסת לאותו פלוני תצא ומ"מ צריכה ממנו גט גמור מדאורייתא דשמא תקיים תנאה ותינשא לאותו פלוני שהתנה עמה שתינשא לו ונמצא הגט קיים ובניה מאותו אחר כשרים דמה שהתנה ע"מ שתינשא לפלוני אינו רוצה לומר תחלה אלא אימת שישאנה וקיים התנאי:1ואם תקיים התנאי שתינשא לאותו פלוני פירוש לאחר שגירשה זה השני:1גט שני לאחר נישואי השני רצה לומר דהשתא אין כאן איסור אשת איש אפ"ה תצא מיד ולא יחזירנה עולמית בין אם יתקיים התנאי או לא יתקיים. והשתא מפרש דאי לא יתקיים התנאי לא מצי לאהדורה רצה לומר כשנשאה מתחילה קודם שמת או גירשה ראשון שנית דפסקינן עלה "שתצא אח"כ כשמת או גירשה שנית לא מצי לאהדורה לביתו:1דאי לא יתקיים כו' "לא מצי לאהדורה כו' ויש מפרשים דמה שכתב "ולא מצי לאהדורה שהוא כמו שמציין במה שכתב תחלה ולא יחזור עולמית וכבר דיבר דתצא כ"פ דהוה ליה מחזיר כו' כן צריך להיות:1דכי היכי דבחיי הבעל תצא רצה לומר מיד משום דחיישינן דילמא לא תקיים תנאה והא דלא קאמר דתצא משום איסור סוטה משום דאי תקיים תנאה הוי גט למפרע ולא הוי כאן איסור סוטה ולכן הוצרך לומר הטעם דתצא משום דחיישינן "דילמא לא תקיים תנאה כלומר ולא אמרינן שיקיימנה שני או שלשה שנים ואחר כך יתן לה גט ותינשא לאותו פלוני שהתנה הבעל עליה ותקיים תנאה ויהיה גט למפרע דחיישינן דלמא לא תקיים תנאה ולכן תצא מיד:1ואי אקיים תנאה כו' רצה לומר ואז אין כאן איסור סוטה:1אלא אם כן גירשה וניסת דאי לא גירשה אין הקידושין תופסין לבטל התנאי ואם כן לא נתקיים התנאי שהרי התנה על מנת שתינשא לאחר דמשמע דרך קידושין:1וה"מ שניסת לשני רצה לומר ה"מ שתצא ולא יחזיר היינו שניסת לשני ואז אסורה עליו משום איסור סוטה אפילו אחר מיתת בעל:1אבל נתקדשה ולא בא עליה דאז אין כאן איסור סוטה תצא משום דלמא לא תקיים תנאה ואסורה עליו משום איסור אשת איש ויחזיר אותה אחר מיתת הבעל דאז אין כאן שום איסור:1אבל בתר דמקיים תנאה כו' רצה לומר שהבעל לא מת והשני נתן לה גט וניסת לבעל התנאי:1דהוה ליה מחזיר גרושתו כו' פירוש כי לפי שאי איפשר שיקיים התנאי דגט ראשון אם לא שיגרשה השני שהרי אם תנשאי לבעל התנאי חל הגט למפרע והוי אשת איש של שני ודוק מ"ו:1א"ל על מנת שלא תינשאי לפלוני כו' הרמב"ם פליג בסמוך ומפרש דין זה המוזכר בגמרא שמותרת להנשא היינו דוקא כשפירש זמן ואומר שלא תינשא לפלוני עד חמשים שנה עיין בב"י וע"ל בסי' קל"ז כ"פ:1פנויה היא למפרע ז"ל ב"י תמהני על רבינו שכתב דפשיטא ליה להרשב"א דמותר והרי הרשב"א בריש המגרש בדרך שמא קאמר לה והניח הדבר בצ"ע:1ומטעם זה נמי על מנת כו' זה הוי לא כדעת הרמב"ם דלעיל בריש סי' זה ובדין הראשון דע"מ שלא תבעלי לפלוני הרמב"ם מודה וצריך לומר דהרמב"ם מחלק ביניהן דשאני על מנת שתתן מאתיים זוז דבידה לקיימה שיש בידה מעות מה שאין כן בע"מ שלא תבעלי לפלוני דפלוני יכול לאונסה ומתחלת התנאי היה בדבר שאינה בידה אלא תלויה באנס אותה פלוני:1אין זה כריתות דעד יום מותה קשורה בו והתורה אמרה וכתב לה ספר כריתות כ"פ:1שימות אותו פלוני בחייה גם הר"ן והרשב"א תמהו עליו וכתבו ונראה דעת ז"ל בשלמא אי אמר על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני דמגורשת מפני שהיא רשאה לשתות יין אחר מיתתו ונמצא שלא נאסרה ביין לעולם אבל זו נאסרה בנישואי זה לעולם שהרי ימי חייו. לא תינשא לו ונשואין לאחר מיתה א"א ולמד מדאמרינן בגמרא על מנת שלא תלך לבית אביך לעולם כו': ואם מת הבעל או נאבד כו' ע"ל סימן קמ"ד כ"פ:1ואם ניסת לא תצא תימא מאחר דלא חל עד שיקיים התנאי אמאי לא תצא אם נישאת ואמת שתמה עליו הר"ן והמ"מ אבל קשה עלי איך לא הרגיש הרמב"ם בזה עכ"ל מ"ו ובית יוסף ונראה לי ליישב קצת דהרמב"ם סבר אע"פ שלא אמר מעכשיו הוי גט קצת תיכף שנתן הגט בידה ולכן כתב הרמב"ם בפרק ט' ורבינו מביאו בסימן קט"ו בראשו וזה לשונו שהמגרש ע"מ מגרש מיד כו' רצה לומר שעתה דין הגירושין נגמרין כדי שיחול אח"כ כשיתקיים התנאי וכמ"ש ע"ש:1נתן גט ע"ת צ"ל תנאי דמעכשיו:1בתנאי שאין בידה לקיימה כגון על מנת שתתני לי מאתים זוז כדלעיל וכה"ג מ"ו:1שיכול לבטל התנאי כי דוקא לבטל הגט או להוסיף בתנאי שהוא גם כן עניין לביטול הגט אינו יכול אבל לבטל התנאי שהוא חיזוק הגט יכול: