1זמן הכתיבה פסול שמא יאמרו גיטה קודם לבנה ר"ל שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורין שנתנו לה ביום שנכתב ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה ופגם הוא למשפחה כ"פ ועבד"ר אבל לא מטעם שמא יחפה עליה כשתזנה דזה אין שייך לומר אלא בזמן כשהיתה כבר אשתו דחיישינן שמא כבר זינתה ויאמר שגירש כבר אבל בכאן דלא שייך לומר דכבר זינתה שהרי אינו כותב הזמן אלא מהיום ולא אמרינן שכתב כן שאם תזנה אחר כך וק"ל:1כתב הרמב"ם שאינו גט רצה לומר אפילו אם כתב בגט זמן של "נתינה "הואיל ואין בידה עתה לגרשה:1וליבמתו הוי ספק כו' איבעיא הוא בגמר' מי אמרינן כיון דאגידא ביה כארוסה דמי ורצה לומר ואם אמר לסופר כתוב גט ליבמתי וכשאכנסנה אגרשנה הוי גט א"ד כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו:1למאן דאמר אדם מקנה כו' ר"ל דכשנותן גט האשה קונה את עצמה מהבעל וכאן מקנה להאשה את גופה והיא עדיין אינה קנויה לו נקרא דבר שלא בא לעולם כ"פ וכתב בית יוסף ותמהני על רבינו שכתב דין זה שאנן קיימא לן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכן פסק בחושן משפט סימן ר"ט ור"י ואין לחלק בין איסור לממון דהא קיימא לן באומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתגייר לאחר שתתגיירי כו' אינה מקודשת בית יוסף כ"פ:1נותנין שניהן לזו כו' זה לשונו מ"ו נראה לי דלא נותנין בבת אחת דאם כן הוי חציצה אלא זה אחר זה וכן אנו נוהגין בספק שני גיטין:1השני בטל פירש הר"ן דלאו בטל ממש קאמר דאם נתנו לשניהן שניהם ספק מגורשת אלא הכי קאמר בטל ואין ראוי לכלות דהא לאיזה היא שיתנו לא יתגרש בזו:1ואיני יודע מה כו' וכתב בית יוסף דאיפשר דב"ה סבר דהלכה כרבי יודא דאמר נערה אין שתי ידים זוכות כאחד אלא אביה מקבל את גיטה בלבד:1במקום שהשיירות מצויות נראה דאז איכא למיחש דאיכא עוד יוסף בן שמעון שדר בעיר ששמה כשם העיר זו דהא צריכין לכתוב גם כן שם המקום לדעת רוב הפוסקים כמו שנתבאר לעיל בסימן קכ"ח:1ובעיר שנכתבו בו כמו אבל בעיר ב"י. הוחזקו שנים ששמותיהן שוות עיין מה שכתבתי פירושו בס"ס זה:1שראה שלא עבר שם כו' זה הוי אליבא דכולי עלמא אפילו להרמב"ם לאפוקי בלא מצאו לאלתר שיש מחלוקת בפירוש בין הרמב"ם ורבינו כמו שכתב רבינו בס"ס זה עשה רבינו בסמוך פירוש וכתב "כגון שאינו יודע כו' וכמו שנתבאר שם: ויש לו סימן מובהק בגט ואף אף אם מצא בכלי אע"פ שיודע שלא נפל ממנו בכלי אפ"ה הגט כשר ולא חיישינן דמתרמי גט כגט כן משמע בתוספות בפרק כל הגט ד"מ כ"פ:1קשור בכיס כו' הני לא בעינן שיודע שלא השאילן לאחר שאין דרך בני אדם להשאיל לאחרים כיס וארנקי משום דמסמני וטבעת משום דמזייף ופירש"י דמסמני מנחשים ואומרים סי' לאדם שמשאיל כיסו שמוכר לו מזלו. דמזייף שהיה לכל איש חותם ניכר בטבעתו וכששולח שום דבר סתום מכסהו וחותמו בטבעתו לפיכך אין משאיל טבעתו שמא יעשה זה חותם כנגד חותמו ויזייף בו את שליחותו בפרק אלו מציאות בבא מציעא ד' כ"ז ע"ב:1בביתו בין כליו ז"ל התוספות אע"ג דרבים מצוים בביתו ואם היה נמצא בקרקע היה לחוש לב' יוסף ב"ש אבל בין כליו ליכא למיחש שמא הביא אחר אלא הוא:1אבל לא מצאו לאלתר כגון כו' כתב "כגון לאפוקי מהרמב"ם שלא פירש כן בסמוך בס"ס זה:1כשנכתב הגט פסול דחיישינן לגמלא פרחא או לקפיצה או שמא מילי מסר קודם שהלך מעירו אמר לעדים כתבו גט לאשתי כ"פ גמרא פ"ב דיבמות: וכן אם ראה כו' עיין בסמוך סעיף כ"ד כ"פ:1ואפי' היה עכו"ם דשמא עכו"ם היה שליח לישראל להוליך גט זה לאשתו:1שזה התובעו כו' דלא חשדינן שבעל זה שיקר במזיד לומר שהוא שלו לקלקלה אבל כשאין העדים אומרים כלום חיישינן שמא הוא סובר שהוא שלו לפי שאינו יודע שיש יוסף ב"ש אחר או יודע ואין נראה לו לחוש שגם הוא אבד גט ולכך הוא אומר שמכירו אע"פ שאינו מכירו באמת תוס' ואשר"י:1אפ"ה כשר דלא חיישינן כולי האי דמתרמי שיהא שם האיש והאשה והעדים שוים:1נקב בצד אות פלוני אבל נקב דעלמא אינו סימן מובהק והויא ספק מגורשת:1עד אחר שיראו אותו שאין אנו חושדין אותו שישקרו ובשנים לא שייך לומר שטועין בסימן כ"פ:1כשמוצאו אותו בעצמו שאז הוא נאמן במגו דאי בעי אמר מעולם לא נאבד ממני כ"פ ואע"ג דבגמרא בפרק כל הגט איתא דאפילו לתובעו מחזירין אותו אם הוא צורבא מרבנן לא מחלק ביה רבינו וגם הרמב"ם לא מחלק וכתב המ"מ הטעם לפי שאין מצוי צורבא מרבנן בדורות הללו ויבא הדבר לכלל מחלוקת מי הוא צורבא מרבנן ורוצה להחמיר באיסור ערוה:1כשהבעל מודה כו' כלומר כל זה מיירי שאין האיש והאשה מחולקים בגט בין שנתן לה ומודה לה שהוא שלה או שהיא מודית לו שעדיין לא גירשה הא לאו הכי פירוש אלא שהיא כופרת ומכחישתו לאמר שממנה נפל אין מחזירין לה:1או שהיא כו' עד הנה לא מיירי מאבידת אשה אלא כשאבדו שליח הבעל אבל ה"ה אם בעצמו אבדו או האשה או שלוחה לקבלה ומשום דלקמן בסימן קנ"ג כתב רבינו על פי הגמרא באם האשה בעצמה מחולקת עמו בטענותיה כתב גם כן שנותנו לאשה וק"ל:1אבל לענין מיתה כו' וגם הוחזקו כו' צ"ע דלעיל בסימן י"ז מוכח דפירוש של הוחזקו שנים באותו העיר היינו שבעיר הזאת ידעינן שבמקום אחר יש עוד אדם אחד ששמו יוסף ב"ש כמו שיש אחד בעיר הזאת ששמו כך וכן מוכח התם מכח כמה קושיות והכא משמע שאין פירושו כך שהרי משוה הלשונות לענין עידי מיתה וגירושין יחד מיהו גם בגירושין יכול להיות פירושו כן שהוחזקו בשמות ובמקומות שיש עוד מקום בעולם שדר בו עוד יוסף ב"ש:1והרמב"ם חילק כו' אדלעיל קאי אפירוש לאלתר הנזכר בגמרא ומ"ש רבינו לעיל ז"ל וכן אם ראה שעבר אדם שם פסול אפילו לא שכיח שיירות דלא כו' נ"ל דלא כ"כ אליבא דהרמב"ם דהא להרמב"ם אף אם עבר שם אדם ודאי לא חיישינן אם לא שהה שם כ"א במקום שהוחזקו תרתי וק"ל:1וכן השיג עליו הראב"ד ז"ל ב"י ולפי מה שביארו המ"מ אין מקום להשגות הראב"ד ועד"ר:
