1הנחשד עיין מדינים אלו ג"כ לקמן סי' קע"ח: והוציאוה ב"ד כו' ה"ה אם נתאלמנה תשוב' הרא"ש: תצא ר"ל מוציאין מתחתיו בגט וכל מקום שאמרו תצא היינו בלא כתובה כ"פ:1אפי' יש לה בנים מבעל פירוש מבעל הראשון וכי מפקא מנחשד נראה דמחזקינן לקלא קמא ועבדי להו ממזרים. וזהו ע"פ פרש"י אבל הרי"ף פיר' דהחילוק בין אם יש לו בנים ואין לו קאי אנחשד ועד"ר:1חוגרת בסינר כו' פרש"י הוא כעין מכנסיים שהיו הנשים חוגרות לצניעות:1רוק למעלה מן הכילה הבעל מצא אחר שיצא הנחשד רוק למעלה מהכילה שעל מטתו מי זרק הרוק למעלה כ"א השוכב ופניו למעלה הלכך זנתה זו וזרקה בשעת תשמיש:1מנעלי' הפוכים פיהן למטה ודאי של נכרי הן והפכן כדי שלא יכיר הרואה ובגמ' פריך ע"ז דאם קאי אמנעלים עצמן שעדיין הם כאן א"כ לחזי כו' כ"פ ולחזי דמאן נינהו אלא מקום מנעלים פירש"י ניכר מקום הפיכתן בעפר שתחת המטה ורבינו שנא נקט מקום מנעלים לישנא דברייתא נקט ב"י:1ואם עבר ונשאה אם יש לה בנים וכתב מור"ש ז"ל ולא דק כי לדברי ר"ת אפילו יש לה בנים תצא כמ"ש הרא"ש בפ' שני דכתובות איך שתירץ אותו מהר"ם ע"ש ולא מחלקינן בין יש לה בנים לאין לה בנים אלא בלא עדי כיעור כלל עכ"ל וע' בתשובת בן לב חלק שני דף ח' ע"ד שמתוך דבריו מיושב תמיהת רש"ל אבל מתמה על רבינו מצד אחר ועיין בדרישה דלא קשיא מידי ומבואר הכל יפה כ"פ:2וניסת לאחר וגירשה. שהאחר אפסקיה לקלא ואמר כן מדלא היתה נחשדת תחת בעלה השני ודאי קול ראשון נמי שקר כ"פ:1אלא שהבעל ראה אותו כו' ואע"ג דאמרינן אין אשה נאסרת על בעלה אלא בשני עדים ובקנוי וסתירה ע"פ עד אחד הכא כיון שראה דבר מכוער ויש ממש בקלא חשיב כשני עדים ועד"ר: שלא הוציאו אויבים בין איכא אויבים לבעל או לנטען ר"ן ואע"ג דמעיקרא לא יצא על ידי אויבים אם ע"י אויבים לא פסק לאו כלום הוא מרדכי כ"פ:2ומיהו ע"י עדים שראו הכיעור אסורה כו' פי' אפי' אין בקול ממש ויש לה בנים ועד"ר כ"פ וה"ה אם ראה הבעל הדבר מכוער ויש ממשות בקול ואין לה בנים כ"פ דמוציאין בין מבעל בין מנחשד וק"ל: הוציאה הבעל בעידי כיעור כו' ואם ניסת לא תצא דוקא עידי כיעור אבל עידי טומאה אפילו יש לה כמה בנים נאסרה עליו עולמית כ"פ:3וניסת לאחר וגירשה שהאחר אפסקיה לקלא ואמר כן מדלא היתה נחשדת תחת בעלה השני ודאי קול ראשון נמי שקר כ"פ:1ואם ניסת לא תצא וכתב רבינו בסי' קמ"א בשם הרא"ש דכל היכא שהתרו בו ועבר וכנס לא מקרי דיעבד ומפקא לה מיניה:1ונתגיירו ונשתחררו לא יכנוס וכל מקום שאמרו חכמים לא יכנוס אפילו באותה מבוי לא ידור וכ"ש שלא תשמשנו ש"ע כ"פ מפרש בגמרא משום דכתיב הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים וגו' ופרש"י משום לזות שפתים שלא יאמרו אמת היה הקול הראשון וכתיב הסר ממך וגו' והרשב"א כ' שעיקר הטעם הוא שלא יאמרו שנתגיירו בשבילו וב"י הביאו ע"ש:
