1ב"ד שמוכרין כו' טעם דברים אלו כתבתי בחושן משפט סימן ק"ט וק"ג:1אלא בהכרזה כו' עד"ר:1בכל שני וחמישי אע"ג דכי חשבינן ליומיה דהכרזה לא הוי אלא י"ח מכל מקום כיון דמשכי מילתא טובא שמעי אינשי גמרא פירוש אם מתחילין להכריז מיום שני נמצא שכלין שמנה שבועות ביום ראשון וישארו לו עוד ארבע ימים עד כלות ששים יום והראשון מהארבע ימים מתחיל ביום שני והרביעי ביום חמישי דהיינו בין הכל שמנה עשר ימים ר"ן:1בשעת הכנסת פועלים פירוש הכנסתם למלאכתן. הוצאת פועלים פירוש שיוצאין ממלאכתן והטעם כתבו התוספות ר"פ שום היתומים כשמכריזין בערב ישמע ההכרזה מי שירצה לקנות קרקע ויאמר לפועליו כשנפטרין ממנו והם פנויים לע"ע ממלאכה שילכו לבקר פירוש לדרוש מאי עניינה וטובה הקרקע הנמכר ובבוקר כשישמע ההכרזה יזכור לשאול אותם ענין הקרקע ועיין בדרישה:1שיש מי שרוצה יותר ליתן כו' לכך כתב יש מי כו' דר"ל אבל לא הכל כי יש גם כן בני אדם דניחא להו יותר לקנות וליתן המעות לבעל חוב שהוא איש שאינו מקפיד כ"כ אמטבע לומר זו רעה וזו יפה כמו אשה גמרא וכתבתיהו בח"מ סימן ק"ג וק"ט: ואם הכריזו ר"ל וגם דקדקו בשומא מכרו קיים אבל אם לא הכריזו אע"פ שדקדקו בשומא מכרן בטל ודברים שאין מכריזין עליהן שמין אותן בבית דין ומוכרין אותם מיד כ"פ:1מכרן בטל משום דהוי טועה בדבר משנה גמרא:1עבדים שמא ישמעו ויברחו. ושטרות ומטלטלים שמא יגנבו כשיכריזו עליהם יאספו הרבה קונים לקנותם כ"פ:1לכרגא פי' לפרוע למלך כסף גלגולת ולמזוני למזון האשה והבנות ולקבורה דבאלו אין שהייה להכריז:1מוכרין בלא הכרזה כדי שלא תנעול דלת בפני גומלי חסדים המלוים לכך אם היו צריכין להמתין הפרעון עד דמכריזין ל' יום עיין בח"מ סימן ק"ט כ"פ:1כיון שהכריזו אע"פ כו' דאין טעם הגון לחלק בין אם היתה ההכרזה בדרך החיוב ובין לא היתה דרך חיוב דטעמא דהכרזה היא כיון שדקדקו בית דין כ"כ במתון ובפרסום בשומא זו אין לתלות בה שום טעות ר"ן:1שצריכין להחזיר האונאה דאין כח בדיינים טפי משליח דעלמא אשר"י:1לקיים המקח ולהכריח הלוקח להחזיר כצ"ל. הרשות בידם שלא יהא כח הדיוט חמור מהם דאם קנה הדיוט מהדיוט ונתאנה א' או קנה המקח ומחזיר האונאה כמבואר בח"מ סימן רכ"ז ה"ה בדיינים כ"פ:1הרשות ביד הלוקח לבטלו דאי מייפים כח היתומים טפי מלוקח הוי ריעא ליתמי ולא זבני מינייהו אשר"י:1המשלח ביתרון פי' בפחות משתות דאילו בשתות כבר כתב דעת הרא"ש דיד המוכר ולוקח שוה בו וה"ט משום דשתות לא נתנה למחילה משא"כ בפחות משתות דאין השליח יכול למחול והלוקח שנתאנה כיון שלקח בעצמו גבי דידיה אמרינן שודאי מחל כיון שהוא פחות משתות:1ושלחה מצד אחר מורשה שלה לב"ד כצ"ל:1מרמה עשו ר"ל היורשים שהם דברו על לבה לעשות כן להשתלם הכתובה מהלוקח ואח"כ יחזרו הם עליו ולא יהיה לה היזק בכתובה וגם להם לא יהיה היזק בנכסיהן וזהו המרמה לטרוף שלא כדת:1כי ב"ד בדין מכרוהו כצ"ל:1מחילה טמירתא בח"מ סימן רמ"ב שם נתבאר דמתנה טמירתא אינה מתנה כלל אפילו לא היה בה מרמה ואפשר לחלק בין מתנה שהמקבל בא להחזיק בה ובין מחילה שכבר הוא בידו וקנהו אפילו בטמירתא אי לאו דהוי המחילה במרמה ועיין מ"ש בסימן שאחר זה:
