פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ח׳:א׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור ויקרא רבה ח׳:א׳
1 זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו ויקרא ו, יג, רַבִּי לֵוִי פָּתַח תהלים עה, ח: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, מַטְרוֹנִיתָא שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ, בְּכַמָּה יָמִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אָמַר לָהּ, לְשֵׁשֶׁת יָמִים, דִּכְתִיב שמות לא, יז: כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וגו'. אָמְרָה לוֹ, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה עַד עַכְשָׁו מַהוּ יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה, אָמַר לָהּ מְזַוֵּג זִוּוּגִים, אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, מָמוֹנוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. אָמְרָה לוֹ, הֲדָא הוּא, אַף אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמָּה עֲבָדִים יֵשׁ לִי וְכַמָּה שְׁפָחוֹת יֵשׁ לִי וַאֲנִי יְכוֹלָה לְזַוְּגָם בְּשָׁעָה אֶחָת. אָמַר לָהּ, אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, הִנִּיחָהּ וְהָלַךְ לוֹ. מֶה עָשְׂתָה, שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶלֶף עֲבָדִים וְאֶלֶף שְׁפָחוֹת, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, אָמְרָה לָהֶם פְּלוֹנִי יִשָּׂא לִפְלוֹנִית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִית, זִוְּגָן בְּלַיְלָה אַחַת, לְצַפְרָא אָתִין לְגַבָּהּ דֵּין מֹחוֹ פְּצִיעָה וְדֵין עֵינוֹ שְׁמוּטָה וְדֵין אֲצִילֵיהּ פָּרִיךְ וְדֵין אַרְכּוּבֵיהּ תְּבִירָה, דֵּין אֲמַר לֵינָא בָּעֲיָא לְדֵין, וְדֵין אֲמַר לֵינָא בָּעֲיָא לְדֵין. מִיָּד שָׁלְחָה וְהֵבִיאָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לוֹ, רַבִּי אֱמֶת הִיא תּוֹרַתְכֶם נָאָה מְשֻׁבַּחַת הִיא, יָפֶה אָמַרְתָּ כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ. אָמַר לָהּ לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ אִם קַלָּה הִיא בְּעֵינַיִךְ קָשָׁה הִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח, ז: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, מַהוּ בַּכּוֹשָׁרוֹת, בְּכִי וְשִׁירוֹת, דְּבָעֵא אֲמַר שִׁירָה דְּלָא בָעֵא בָּכֵה, וּמָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְזַוְּגָן עַל כָּרְחָן שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָן. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּלָשׁוֹן זֶה הֵשִׁיבָהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעשֶׂה סֻלָּמוֹת מַגְבִּיהַּ לָזֶה וּמַשְׁפִּיל לָזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עה, ח: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. רַבִּי יוֹנָה בּוֹצְרִי פָּתַר קְרָיָא בְּיִשְׂרָאֵל, בְּלָשׁוֹן זֶה הֻשְׁפָּלוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפָּלוּ שמות לב, א: כִּי זֶה משֶׁה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבָּהוּ שמות ל, יג: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר. וְרַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָא בְּאַהֲרֹן, בְּלָשׁוֹן זֶה הוּשְׁפַּל שמות לב, כד: וָאַשְׁלִיכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וּבְלָשׁוֹן זֶה הוּגְבַּהּ, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וגו'.
פירוש פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ח׳:א׳
1 ר' לוי פתח. כל הענין בב"ר פרשה ס"ח סימן ד' וש"נ לכמה מקומות ושם מבואר ויתר הביאור במקומות המצוינים שם:
2 בלשון זה הושפלו. שהיל"ל שופט ישפיל וירים ותיבות זה וזה מיותרים ודורש ע"פ גז"ש ובפסיקתא סוף פרשה יו"ד הגירסא זה שהשפיל את ישראל לבאר שחת זה אלהיך אשר העלך ממצרים פסוק הוא בנחמיה ט' י"ח בענין העגל וזה ירים שמרומם קרנם בזה זה יתנו: