פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ח׳:ט׳:ב׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ח׳:ט׳:ב׳
9 רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָאֵי בִּסְדוֹם וּבְיִשְׂרָאֵל, אָחוֹת לָנוּ, זוֹ סְדוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל טז, מו: וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שֹׁמְרוֹן. וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, שֶׁלֹּא הֵנִיקָה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁתִּשָֹּׂרֵף בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יט, כד: וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ. אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מַעֲמִידִין יִשְׂרָאֵל מַעֲשֵׂיהֶן כַּחוֹמָה, נִבְנֶה עֲלֵיהֶם וְנַצִּילֵם. וְאִם דֶּלֶת הִיא, אִם מְטַלְטְלִין הֵן דִּבְרֵיהֶם כְּדֶלֶת זוֹ, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה צּוּרָה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת, כָּךְ אֵינִי מִתְקַיֵּם עָלָיו אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת. אֲנִי חוֹמָה, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָנוּ חוֹמָה וְנַעֲמִיד מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּחוֹמָה. וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, שֶׁאָנוּ עֲתִידִים לְהַעֲמִיד כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָּנוּ בְּעוֹלָמֶךָ. אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם, לָמָּה, שֶׁהָיוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִין לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶם, אִם כֵּן, לָמָּה הִגְלָה אֶתְכֶם מֵאַרְצוֹ, וְלָמָּה הֶחֱרִיב לְמִקְדָּשׁוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשִׁיבִין לָהֶם אָנוּ דּוֹמִין לְבַת מְלָכִים שֶׁהָלְכָה לַעֲשׂוֹת רֶגֶל רְדוּפִים בְּבֵית אָבִיהָ, סוֹף שֶׁחוֹזֶרֶת לְבֵיתָהּ בְּשָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, אִם חוֹמָה הִיא, זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם מַעֲמִידִין הֵן חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מַעֲשֵׂיהֶם, נִבְנֶה עֲלֵיהֶם הָעוֹלָם וְנַצִּילֵם. וְאִם דֶּלֶת, וְאִם מְטַלְטְלִין הֵן מַעֲשֵׂיהֶן כְּדֶלֶת זוֹ, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה צּוּרָה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת, כָּךְ אֵינִי מִתְקַיֵם עֲלֵיהֶן אֶלָּא לְשָׁעָה אַחַת. אֲנִי חוֹמָה, אָמְרוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָנוּ חוֹמָה וְאָנוּ מַעֲמִידִין מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּחוֹמָה. וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָנוּ עֲתִידִין לְהַעֲמִיד בְּעוֹלָמְךָ כִּתּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בָנוּ. אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁיְּרַדְתֶּם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ בְּשָׁלוֹם, כָּךְ אוֹצִיא אֶתְכֶם מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דניאל ג, כו: בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ.
פירוש פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ח׳:ט׳:ב׳
9 בסדום ובישראל. בעונש סדום ובעונש ישראל בגלות:
10 ואחותך הגדולה שומרון. וס"ד ואחותך הקטנה ממך היושבת בימינך סדום ובנותיה:
11 נבנה עליה אלו ישראל. שייכות ישראל אצל דרשת סדום כמ"ש באיכה ד' ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וכמ"ש יחזקאל ט"ז שם פסוק מ"ו מ"ז ואחותך הקטנה ממך סדום וגו' ותשחיתו מהן בכל דרכיך וגו' אם עשתה סדום ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך ועי' ב"ר פרשה כ"ח סי' ה' ושם מבואר ע"ש ותבין כאן שיקשה מאחר שישראל חטאו יותר מסדום למה מסדום לא נשאר פליטה ומישראל נשאר על זה אמר אם חומה וכו':
12 א"כ למה הגלה. אם לא ששונא אתכם לעולם ולא ישוב עוד אליכם:
13 רגל רדופים. הוא הרגל הראשון שהיא בבית בעלה וחמיה שהיא רדופה ללכת לבית אביה להגיד שבחה שבבית בעלה עי' מ"כ שלא הלכה אלא על מנת להחזיר: