פירוש מהרז״ו על שמות רבה ז׳:ד׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור שמות רבה ז׳:ד׳
4 דָּבָר אַחֵר, אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְנָטַע בּוֹ אִילָנֵי סְרַק וְאִילָנֵי מַאֲכָל, אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ בְּאִילָנֵי סְרַק הַלָּלוּ, אָמַר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי מַאֲכָל כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְאִילָנֵי סְרַק, שֶׁאִלּוּלֵי אִילָנֵי סְרַק מֵהֵיכָן הָיִיתִי עוֹשֶׂה לִי מֶרְחֲצָאוֹת וְכִבְשׁוֹנוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה, כְּשֵׁם שֶׁקִּלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה לוֹ מִגַּן עֵדֶן מִפִּי הַצַּדִּיקִים, כָּךְ עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם מִפִּי הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פד, ז: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, מַהוּ מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, שֶׁמּוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעֲיָינוֹת עַד שֶׁמְצַנְּנִין אֶת גֵּיהִנֹּם בְּדִמְעוֹתֵיהֶן, וּמִשָּׁם הַקִּלּוּס עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פד, ז: גַּם בְּרָכוֹת יַעֲטֶה מוֹרֶה, מָה הֵם אוֹמְרִים, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יָפֶה אָמַרְתָּ, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה טִהַרְתָּ, יָפֶה טִמֵּאתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה לִמַּדְתָּ, יָפֶה הוֹרֵיתָ. וַעֲתִידָה גַּן עֵדֶן לִהְיוֹת צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת תֵּן לִי צַדִּיקִים אֵין לִי עֵסֶק בִּרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לא, ז: שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי שָׁוְא. וּלְמִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, לְאוֹתָן שֶׁהָיוּ בְּטוּחִים עַל שְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לא, ז: וַאֲנִי אֶל ה' בָּטָחְתִּי. וַעֲתִידָה גֵּיהִנֹּם לִהְיוֹת צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי עֵסֶק בַּצַּדִּיקִים, וּלְמִי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָרְשָׁעִים לְהַבְלֵי שָׁוְא לְאוֹתָן פּוֹעֲלֵי הַשָּׁוְא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר תְּנוּ לָזֶה צַדִּיקִים וְלָזֶה רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ל, טו: לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת.
פירוש פירוש מהרז״ו על שמות רבה ז׳:ד׳
4 מעין ישיתוהו. וס"ד גם ברכות יעטה מורה. עי' מדרש תהלים פ"ד וילקוט שם עירובין י"ט:
5 יפה דנת וכו' עד יפה חייבת. כל זה ליתא שם ושם. אלא כך הגירסא יפה למדת יפה הורית ולא שמעינן עכ"ל:
6 שנאתי השומרים הבלי שוא. וס"ד ואני אל ה' בטחתי ומדקאמר שנאתי א"כ ההיפך אני אוהב לשאינו שומרים הבלי שוא והם הבוטחים על שמך. ע"פ מדה ט' כאלו מפורש. וע' בלשון הילקוט תהלים סוף ל"א שנאתי השומרים הבלי וגו' ודורש על ג"ע וגיהנם שכל המזמור הוא תפלה שיצילנו מגיהנם ויכניסנו לג"ע כמ"ש שם ישובו רשעים לשאולה וגו' מה רב טובך אשר צפנת וגו' וכל טוב הנפשות וענשם נקראו בפי חז"ל בשם ג"ע וגיהנם ועל זה סובב כל פסוקי המזמור. ועל זה אמר שנאתי וגו':
7 שתי בנות. וס"ד הב הב והוא משל. והנמשל על ג"ע וגיהנם שכל אחת אומרת הב:
8 בשיר השירים רבה. פסוק כולך יפה רעיתי ומה ראה הכתוב ליחס שלשה שבטים אלו ע"ש הטעם וע' במ"ר י"ב סי' ח' באריכות: