פירוש מהרז״ו על שמות רבה כ״א:ט׳

9 אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְבַעַל הַזְּמוֹרָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחוּץ וְהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ, אָמְרוּ אִלּוּלֵי שֶׁהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ לֹא הָיָה מִתְכַּבֵּד, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ, הַעֲבֵר הַזְּמוֹרָה מִמְּךָ וְצֵא לַחוּץ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ אֲנִי נוֹטֵל אֶת רֹאשׁוֹ. כָּךְ אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיָה יָכוֹל משֶׁה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם אֶלָּא בַּמַּטֶּה, בּוֹ הִכָּה הַיְאוֹר, בּוֹ הֵבִיא כָּל הַמַּכּוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִיִּים עוֹמְדִים מֵאַחֲרֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַשְּׁלֵךְ אֶת מַטְךָ, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִלּוּלֵי הַמַּטֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָרֵם אֶת מַטְךָ.