פירוש מהרז״ו על שמות רבה כ׳:י״ז

17 וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, כְּגוֹן סוֹחֵר אֶחָד שֶׁקָּנָה פָּרָה לְקִנְיָן, וְהָיָה בֵּיתוֹ אֵצֶל בֵּית הַשְּׁחִיטָה, אָמַר אִם אֲנִי מוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל דֶּרֶךְ בֵּיתִי, הִיא רוֹאָה אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה וְאֶת הַדָּמִים וְהִיא בּוֹרַחַת, אֶלָּא הֲרֵינִי מוֹלִיכָהּ אֶל דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. כָּךְ הָיוּ בְּנֵי עַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן וְכָל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עֲתִידִין לַעֲמֹד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַמִּלְחָמָה וְיַחְזְרוּ לָהֶם לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג, יז: פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹלִיכָן דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם.