פירוש מהרז״ו על שמות רבה י׳:ב׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור שמות רבה י׳:ב׳
2 מַהוּ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי דּוֹחֵק עָלֶיךָ אֶת הַמַּכּוֹת, כְּמָה דִכְתִיב שמות כא, לה: וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אֶת אִישׁ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהָיְתָה בָּאָה עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרַיִם הָיָה הַדֶּבֶר מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף, הִנֵּה זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר שמות ט, ג: הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ. אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ, הַמַּכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִיִּים גָּרַם לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כֵּיצַד הָיָה מַחְלֹקֶת בֵּין בְּנֵי כּוּשׁ וּבֵין בְּנֵי הַמִּצְרִיִּים, הַמִּצְרִיִּים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, וְהַכּוּשִׁים אוֹמְרִים עַד כָּאן תְּחוּמֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הַצְפַרְדְּעִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הַגְּבוּל שֶׁהָיוּ נִכְנָסוֹת לְתוֹכוֹ הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַשָֹּׂדֶה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת כָּל גְּבוּלְךָ, גְּבוּלְךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים. וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, הַמְעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּבֵיתֶךָ, בְּנֹהַג שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִכְנַס בַּמְדִינָה כָּל אֶחָד נוֹתְנִין לוֹ מָדוֹר לְפִי כְבוֹדוֹ אֲבָל הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ הוּא דָר בִּמְקוֹם מִישׁוֹר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ, הַמְּעֻלּוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, כְּשֶׁהָיְתָה הַמִּצְרִית לָשָׁה אֶת הָעִסָּה וּמַסֶּקֶת אֶת הַתַּנּוּר, בָּאִין הַצְפַרְדְּעִים וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הָעִסָּה וְאוֹכְלִין אֶת הַבָּצֵק וְיוֹרְדִין לְתוֹךְ הַתַּנּוּר וּמְצַנְּנִין אוֹתוֹ וְנִדְבָּקוֹת בַּפַּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, וְאֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל עִסָּה לְהִדָּבֵק בַּתַּנּוּר, הֱוֵי אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֻסָּק, מִן הַצְפַרְדְּעִים נָשְׂאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן, וְיָרְדוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּמַהוּ וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ יחזקאל כט, ג: לִי יְאֹרִי, אַרְאֶה אוֹתְךָ אִם הוּא שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְךָ, שֶׁמַּכָּתוֹ מִמֶּנִּי תָּבוֹא עָלָיו וַאֲנִי גּוֹזֵר עָלָיו וְהוּא יַעֲלֶה צְפַרְדְּעִים, כְּשֵׁם שֶׁגָּזַרְתִּי עַל הַמַּיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַרְתִּי בראשית א, כ: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְעָשׂוּ צִוּוּיִי, כֵּן הַיְאוֹר יַעֲשֶׂה גְּזֵרָתִי.
פירוש פירוש מהרז״ו על שמות רבה י׳:ב׳
2 דוחק עליו. שיבואו המכות זה אחר זה:
3 הדבר. במדרש תהלים ע"ח משמע שהיה הדבר באדם מפסוק לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר. ושם ג"כ ריב"ל אך לפי מ"ש בדברי ריב"ל כאן הגז"ש מתיבת הנה וגו' במקנך. ואם הכוונה על האדם היה לו לדרוש מתיבת נוגף כמ"ש החל הנגף וצ"ע:
4 שיעשו שלום. לקמן פ' י"ג סי"ד פ' ט"ו ס"י:
5 המעולות. מדה ט"ז וממעל שכאן הוצרך לכתוב ועלו לדרוש ועלו המעולות:
6 ואוכלים הבצק וכו' בפת. שהיל"ל במשארותך ואח"כ בתנורך לדרוש שמדבר גם בעיסה שלאחר היסק התנור שנקרא פת לבד מה שאכלו מהמשארות כמשמעו על עיסה הנלושה. וזה ע"פ מדה ט' ומסיים בילקוט ומה פרע להם הקב"ה שכל הצפרדעים מתו ואותן שירדו לתוך התנור לא מתו וכו' ודורש משארותיך מלשון שארית שאחר התנור נשארו:
7 ק"ו בעצמן. פסחים נ"ג הובא ילקוט כאן. וענין הק"ו כמ"ש לעיל פ"ט סי"א כיון ששיגרו שלכוונה זו דרשו ק"ו אם הצפרדעים ירדו לאש ונצטנן התנור. עבדי ה' עאכו"כ שלא ישרפו ודו"ק:
8 לי יאורי. לעיל פ"ה סי' י"ד וש"נ:
9 ממנו תבא. נ"ל דצ"ל ממנו תבא עליו ואני גוזר עליו והוא מעלה וכו' שמכת פרעה מיאור תבא עליו. מדת ממעל ע"פ מדה י"ז ושרץ כמ"ש שם ישרצו מי שברא הוא שולט ומביא: