פירוש מהרז״ו על קהלת רבה 12 פרקים

פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ח׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ז׳:ט׳ פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ט׳:א׳ »

8 כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל וגו', דִּבְרֵי הַבַּטָּלָה מְיַגְּעִין אֶת הָאָדָם, קוֹרֵא הַיּוֹם, כְּבשׁ שָׁמָּה. סֶלַע כַּעוֹפֶרֶת, מִעוּט חֲתִיכוֹת. מִתְפַּלְּלוֹת בְּטוּר מִסְכֵּן, חֲתוּכִין שְׁרוּיִין חֲתוּכִין. שׁוֹר מִשְׁפָּט בְּטוּר מִסְכֵּן, תְּרָדִין בְּחַרְדָּל. רַבִּי יוֹנָתָן נְשַׁר שַׂעֲרֵיהּ אֲזַל לַהֲדָה מִגְדְּלָה דְּצַבָּעַיָּה מִיתְאַסְּיָיא, הֲוָה תַּמָּן חַד סַפָּר, אָמַר, בִּשְׁבִיל שַׂעְרָךְ בָּאתָה לְכָאן לְרַפֹּאתוֹ, אֲמַר לֵיהּ שִׁיטְפוֹ מֵאֲלַל, וְהָא סֵבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַעַל לְרַפֹּאתוֹ, וַאֲנִי הָעֳתַקְתִּי לְכָאן לְהָחִישׁ מִחְיָה, קָם וּרְבַע לֵיהּ עַל רַגְלָיו, אֲמַר לֵיהּ כָּאן בְּרֵישׁ מִישְׁתָּעֵי קַמֵּיהּ דְּרַב בְּאוּרְתָּא.

9 דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, דִּבְרֵי אֻמָּנוּת מְיַגְּעִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה אָמַר הָדֵין עוֹבָדָא הֲוָה בְּאִתְּתָא שֶׁהוֹלִיכָה אֶת בְּנָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם בְּקֵיסָרִין, אָמְרָה לֵיהּ אַלֵּיף יַת בְּנִי אֻמָּנוּת, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה, יָשַׁב אֶצְלוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים וְלִמְּדוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה. וְאָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי חָמֵשׁ שָׁנִים אֲחֵרוֹת וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ אֶלֶף מִינִין בְּחִטָּה. וְכַמָּה מִינִין אִית בְּחִטָּה, רַבָּנָן אָמְרֵי בְּחִטֵּי מִנִּית חִטִּין דְּמִנְיָן. רַבִּי אַחָא אָמַר חֲמֵשׁ מֵאוֹת מִינִין בְּחִטָּה מִנְיַן מִנִּית. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן תַּרְוֵיהוֹן יָתְבוּן וַחֲשָׁבוּן וְקוֹמוּן עַל שִׁתִּין. וְעוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר עוֹבָדָא הֲוָה בַּהֲדָא אִיתְּתָא בְּקֵיסָרִין שֶׁהוֹלִיכָה אֶת בְּנָהּ אֵצֶל חַד פָּרְכוֹנִיס, אָמְרָה לֵיהּ לַמֵּד אֶת בְּנִי אֻמָּנוּת, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב אֶצְלִי אַרְבַּע שָׁנִים וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ מֵאָה מִינִין בְּבֵיצָה, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ אַרְבַּע שָׁנִים וְלִמְּדוֹ מֵאָה מִינִין בְּבֵיצָה, אָמַר לָהּ יֵשֵׁב עִמִּי אַרְבַּע שָׁנִים אֲחֵרוֹת וַאֲנִי מְלַמְּדוֹ מֵאָה מִינִין אֲחֵרִים בְּבֵיצָה, שָׁמַע רַבִּי וְאָמַר לֹא רָאִינוּ טוֹבָה מִיָּמֵינוּ.

10 דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, דִּבְרֵי מִינוּת מְיַגְעִין אֶת הָאָדָם, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּתְפַּס לְשׁוּם מִינוּת, נְטָלוֹ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן וְהֶעֱלוֹ עַל הַבִּימָה לָדוּן אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ, רַבִּי, אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתְךָ יַעֲסֹק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ. אָמַר לוֹ, נֶאֱמָן עָלַי הַדַּיָּן. וְהוּא סָבַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ אָמַר, וְהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא לְשׁוּם שָׁמַיִם. אָמַר לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֶאֱמַנְתַּנִי עָלֶיךָ, אַף אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר וְאוֹמֵר אֶפְשָׁר שֶׁיְשִׁיבוֹת הַלָּלוּ טוֹעוֹת הֵן בִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַלָּלוּ דִּימוֹס פָּטוּר אַתָּה. אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִן הַבִּימָה הָיָה מִצְטָעֵר עַל שֶׁנִּתְפַּס עַל דִּבְרֵי מִינוּת, נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו אֶצְלוֹ לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִבֵּל, נִכְנַס רַבִּי עֲקִיבָא אֶצְלוֹ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שֶׁמָּא אֶחָד מִן הַמִּינִין אָמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר וְעָרַב לְפָנֶיךָ, אָמַר לוֹ הֵן, הַשָּׁמַיִם, הִזְכַּרְתַּנִי פַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹלֶה בְּאִיסְטְרַטָּא שֶׁל צִפּוֹרִי וּבָא אֵלַי אָדָם אֶחָד וְיַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סִכְנַיָא שְׁמוֹ וְאָמַר לִי דָּבָר אֶחָד מִשּׁוּם פְּלוֹנִי וַהֲנָאֲנִי הַדָּבָר, וְאוֹתוֹ הַדָּבָר הָיָה, כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם דברים כג, יט: לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, מָה הֵן, אָמַרְתִּי לוֹ אֲסוּרִין, אָמַר לִי לְקָרְבָּן אֲסוּרִים לְאַבְּדָן מֻתָּר. אָמַרְתִּי לוֹ וְאִם כֵּן מַה יַּעֲשֶׂה בָהֶם, אָמַר לִי יַעֲשֶׂה בָהֶן בָּתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת וּבָתֵּי כִסְּאוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ, וְנִתְעַלְּמָה מִמֶּנִּי הֲלָכָה לְשָׁעָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהוֹדֵיתִי לִדְבָרָיו אָמַר לִי: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי, מִצּוֹאָה בָּאוּ וּלְצוֹאָה יֵצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר מיכה א, ז: כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ, יַעֲשׂוּ כָּרְסָוָון לְרַבִּים, וַהֲנָאֲנִי, וְעַל אוֹתוֹ הַדָּבָר נִתְפַּשְׂתִּי לְשֵׁם מִינוּת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָבַרְתִּי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה משלי ה, ח: הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, זוֹ הַמִּינוּת. וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, זוֹ זְנוּת. לָמָּה משלי ז, כו: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. עַד כַּמָּה, אָמַר רַבִּי חִסְדָּא עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. מִכָּאן הָיָה מֵת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סִכְנַיָּא לְרַפּאוֹתוֹ בְּשׁוּם פְּלוֹנִי וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר אֵין אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ הַנַּח לִי וַאֲנִי אָבִיא לְךָ רְאָיָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא לוֹ רְאָיָה עַד שֶׁמֵּת, וְשָׂמַח רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּטָהֳרָה וְלֹא פָּרַצְתָּ גִּדְרָן שֶׁל חֲכָמִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁפּוֹרֵץ גִּדְרָן שֶׁל חֲכָמִים סוֹף שֶׁהַפֻּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר קהלת י, ח: וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְלֹא נָשׁוּךְ הָיָה, אֶלָּא שֶׁלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמָה הֲוָה לֵיהּ בֵּיהּ, ויקרא יח, ה: אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

11 מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְהִתְגַּיֵּר, אָמְרָה לוֹ רַבִּי קָרְבֵנִי, אָמַר לָהּ פָּרְטִי אֶת מַעֲשַׂיִךְ, אָמְרָה בְּנִי הַקָּטָן מִבְּנִי הַגָּדוֹל, נָזַף בָּהּ. הָלְכָה אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְקִבְּלָהּ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְרַחֵק וְאַתָּה מְקָרֵב, אָמַר לָהֶם כֵּיוָן שֶׁנָּתְנָה דַעְתָּהּ לְהִתְגַּיֵּר אֵינָהּ חַיָּה לְעוֹלָם, דִּכְתִיב משלי ב, יט: כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְאִם שָׁבוּ לֹא יַשִֹּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים. חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲזַל לַהֲדָה כְּפַר נַחוּם, וַעֲבָדוּן לֵיהּ מִינָאֵי מִלָּה וְעָלוּן יָתֵיב רָכֵיב חֲמָרָא בְּשַׁבַּתָּא, אֲזַל לְגַבֵּיהּ יְהוֹשֻׁעַ חֲבִיבֵיהּ וִיהַב עֲלוֹי מְשַׁח וְאִיתַּסֵי. אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּאִיתְעַר בָּךְ חַמְרָא דְּהַהוּא רַשִּׁיעָא לֵית אַתְּ יָכֵיל שְׁרֵי בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, נְחַת לֵיהּ מִן תַּמָּן לְבָבֶל וּדְמַךְ תַּמָּן בִּשְׁלָמֵיהּ. רַבִּי יוֹנָתָן עָרַק חַד מִן תַּלְמִידוֹי לְגַבֵּיהוֹן, אֲזַל וְאַשְׁכְּחֵיהּ עֲבַד בֶּן אִפֶּטוּנִיּוּת, שְׁלַחוּן מִינַיָּא בַּתְרֵיהּ כָּךְ אָמְרִין לֵיהּ, וְלָא כָךְ כְּתִיב משלי א, יד: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ, וַהֲוָה פָּרַח וְאִינוּן פָּרְחִין בַּתְרֵיהּ. אָמְרִין לֵיהּ רַבִּי אִיתָא גְּמוֹל חִסְדָּא לַהֲדָא כַּלְּתָא, הָלַךְ וּמְצָאָן עֲסוּקִים בְּרִיבָה אַחַת, אֲמַר לוֹן כֵּן אָרְחֵיהוֹן דִּיהוּדָאי עָבְדִין, אָמְרִין לֵיהּ וְלָא כֵן כְּתִיב בַּתּוֹרָה: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס וגו', וַהֲוָה פָּרַח וְאִינוּן פָּרְחִין בַּתְרֵיהּ עַד דִּמְטָא לִתְרַע וּטְרַד בְּאַפֵּיהוֹן, אָמְרוּן רַבִּי יוֹנָתָן אֵזֵיל גְּלוֹג לְאִמָּךְ דְּלָא הֲפַכְתְּ וְלָא אִיסְתַּכַּלְתְּ בָּן, דְּאִלּוּ הֲפַכְתְּ וְאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּן יוֹתֵר מִן מַה דַּהֲוֵינַן פָּרְחִין בַּתְרָךְ הֲוֵית פָּרִיחַ בַּתְרָן. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָה הָיוּ הַמִּינִין מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ, הָיוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ וּמֵשִׁיב, אֲמַר לוֹן עַל מַגָּן אַתּוּן מְגִיבִין, אֱתוֹן נַעֲבֵיד בֵּינֵינַן דְּכָל בַּר נָשׁ דְּנָצַח חַבְרֵיהּ יְהֵא פָּצַע מוֹחֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ בְּקוּרְנָס, וְהוּא נָצַח לוֹן וּפְצַע מוֹחֵיהוֹן עַד דְּאִיתְמַלְאוּן פִּיצְעִין פִּיצְעִין, וְכֵיוָן דַּאֲתָא אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רַבִּי סִיְּעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְנִצַּחְתָּ, אֲמַר לוֹן וְעַל מַגָּן, לְכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ וְעַל אוֹתָהּ הַחֵמֶת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו מְלֵאָה פְּחָמִין.

12 דָּבָר אַחֵר, כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, אֲפִלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה מְיַגְעִין אֶת הָאָדָם, בַּתְּחִלָּה אָדָם נִכְנַס לִלְמֹד תּוֹרָה וְהֵן מְטַהֲרִין לוֹ אֶת הַטָּמֵא וּמְטַמְּאִין אֶת הַטָּהוֹר, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵן מַתִּישִׁין בָּהֶן כֹּחוֹ סוֹף שֶׁהוּא מוֹצִיא קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה, וְאִסּוּר וְהֶתֵּר.

13 לֹא תִשְׂבַּע עַיִן וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁרָאוּ הַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא לְחִנָּם רָאוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ הוֹגִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת וּצְדָקוֹת. וְאִם תֹּאמַר שֶׁרָאוּ, כְּבָר נֶאֱמַר ישעיה סד, ג: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ וגו'. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹא רָאוּ, כְּבָר רָאוּ מִקְצַת, שֶׁנֶּאֱמַר עמוס ג, ז: כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, כֵּיצַד רָאוּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כְּמִבֵּין סִדְקוֹ שֶׁל פֶּתַח. רַבִּי לֵוִי אָמַר, רָאוּ, וּמַתַּן שְׂכָרָן לֹא רָאוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא כָּל טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת וְנֶחָמוֹת שֶׁרָאוּ הַנְּבִיאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה רָאוּ, אֲבָל מִי שֶׁלֹא טָעַם חֵטְא מִיָּמָיו עַיִן לֹא רָאָתָה וגו'.

פירוש פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ח׳

8 הדין עובדא. איכה רבתי פסוק ויגרס וכו' נשיתי טובה:

9 מה הן. אם עבר והקדישם לשמים מה יעשו עמהם:

10 לאבדן מותר. בתמיה מאחר שכבר הקדישם איך מותר לאבדן:

11 כל באיה לא ישובון. אלא ישארו לעולם ברשעתם וא"כ למה הוצרך לכתוב ולא ישיגו ארחות חיים ע"כ בהכרח לדרוש על פי מדה ט' לא ישובון ואם ישובון לא ישיגו ארחות חיים ויקשה הרי מפורש אם אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה והם ב' כתובים מכחישים ע"כ בהכרח לפרש ולא ישיגו אורחות חיים בעוה"ז אבל יחיו לעולם הבא:

12 שלחי מינאי בתריה. המינים שלחו לר' יונתן שבא לבקש תלמידו מהם:

13 כך אמרין ליה עד פרחין בתריה. כל זה מיותר וכפול בסמוך אלא גרסינן שלחו מינאי בתריה אמרין ליה רבי גמול כו':

14 שהיתה מלאה אבנים טובות. אולי הכוונה על לבו וכליותיו שיהיו מלאים חכמה ודעת ועתה נתרוקנה וכמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת וכתיב הרחק מעלי' דרכך וכנ"ל אצל ר' אליעזר:

15 מטהרים לו את הטמא. הדבר שנראה לו טמא הם מודיעים לו את האמת שטעה ומטהרים והוא יגע למצוא טעם הדברים ונחלש כחו כי התורה מחלשת כחו של אדם ולבסוף יזכה שילמוד תורה הרבה וזהו כל הדברים יגעים בתחלה אך בסוף לא תשבע עין לראות ולא תמלא אוזן משמוע מה שיזכה כמ"ש כי תבא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם:

16 על ידי שהיו הוגין. שעל שהיו כל הדברים יגעים שנתייגעו הרבה על התורה ועל המצות ע"כ זכו שלא תשבע עין לראות מראות הנבואה ולא תמלא אוזן משמוע ברכות ונחמות:

17 סדקו של פתח. כמ"ש פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו' וכתיב פתחו לי שערי צדק וגו':

18 ראו ומתן שכרן לא ראו. שראו דברים שאדם יכול לראות הם דברי עולם הזה אך לא ראו מתן שכר של עוה"ב עין לא ראתה ודרשה זו ע"פ מדה ט"ו:

19 לבעלי תשובה. כדעת ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן בסנהדרין צ"ט ופליג על ר' אבהו דאמר במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד:

« פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ז׳:ט׳ פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א׳:ט׳:א׳ »