פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:י״ג

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:א׳ פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:י״ד »

13 וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס אסתר א, ח, כְּדָת כָּל מָקוֹם, אִית אֲתַר דְּבָעֵי מֵיגַס וּבָתַר כֵּן שָׁתֵי, וְאִית אֲתַר דְּשָׁתֵי וּבָתַר כֵּן מֵיגַס. כְּדַת כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, כְּאִילֵין כּוּתָאֵי דְּלָא שָׁאתָן חַמְרָא דְזִיקִין, אַיְיתֵי לְהוֹן חַמְרָא דְּקוּלְיָה. אֵין אֹנֵס, בְּאַנְפְּקָא. רַב אָמַר אֵין אוֹנֵס בְּיַיִן נֶסֶךְ. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אֵין אוֹנֵס בְּפִקְתָּא, לְפוּם דְּתַמָּן שָׁאתָן בְּגַסָּא לְפִיכָךְ אֵין אוֹנֵס בְּפַקְתָּא. כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה שַׁלְוָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מַה הִיא, שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ מְיֻסָּד בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ, לַעֲשׂוֹת לִגְדוֹלֵי מַלְכוּת שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רַשַּׁאי לִצְחֹק עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ.

פירוש פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:י״ג

13 באנפקא. עי' מ"כ וע"ע פירוש הערוך כלי המחזיק רביעית:

14 בפקתא. בערוך לא מצאתי. אך בילקוט בשם מדרש אבא גוריון. א"ר לוי כך היה טכסיס של אנשי פרס היה להם כוס גדול מחזיק ארבעים שחציות והוא נקרא פוסקא והיו משקים בו לכל אחד ואחד אפילו מת ואפילו משתגע היה שותה וכו' אבל אחשורוש לא הכניס אותו כוס בסעודתו:

15 אין אונס ביין. עי' במ"ר פרשה כ' סי' כ"ג שבלעם צוה שלא להשקותם:

16 בית מיוסד. כי כן יסד אם פירושו על שצוה לעבדיו לעשות כרצון איש ואיש היל"ל צוה המלך שהגם שמצינו בתנ"ך לשון יסוד במצות כמ"ש המה יסד דוד המלך ושמואל זהו במצוה קבוע לדורות אך כאן שלא היה כ"א על משתה זו שהרי לא כתב לחוק בדתי פרס ומדי ע"כ בהכרח שמ"ש יסד הכוונה על יסוד בנין שנקרא יסוד בכל מקום ע"פ מדה י"ז והרי זה נדרש ע"פ מדה ל"א מוקדם שמאוחר בענין כי כן יסד המלך על רצפת בהט ושש וכו':

« פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:א׳ פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ב׳:י״ד »