פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ס״ז:ד׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ס״ז:ג׳ פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ס״ז:ה׳ »

4 בראשית רבה פתח ↗

כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו בראשית כז, לד, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כָּל מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְּרָן הוּא יִתְוַתְּרוּן בְּנֵי מְעוֹהִי, אֶלָּא מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ וְגָבֵי דִּילֵיהּ, זְעָקָה אַחַת הִזְעִיק יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב: כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּזְעַק זְעָקָה, וְהֵיכָן נִפְרַע לוֹ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, שֶׁנֶּאֱמַר אסתר ד, א: וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד. בראשית כז, לה: בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בָּא בְּחָכְמַת תּוֹרָתוֹ. בראשית כז, לו: וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הִתְחִיל מְחַכֵּךְ בִּגְרוֹנוֹ כְּמַאן דִּמְחַיֵּיךְ וְזוֹרֵק רֹק מִפִּיו. וַיֹּאמֶר הֲכִי, וַיַּעְקְבֵנִי, אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְשָׁתַקְתִּי לוֹ, וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וְשָׁתַקְתִּי לוֹ, הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה, מִן הַנִּצֹּלֶת.

4 נזיר פתח ↗

עַל כְּזַיִת מֵת וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל. וְאֵיזֶהוּ נֶצֶל — בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁקָּרַשׁ, וּמוֹהַל שֶׁהִרְתִּיחַ.

5 בראשית רבה פתח ↗

וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר בראשית כז, לז, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ, בְּרָכָה שְׁבִיעִית, וְלָמָה הוּא אוֹמְרָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא אָמַר לוֹ מֶלֶךְ עֲשִׂיתִיהוּ עָלֶיךָ וּבִרְכוֹתֶיךָ שֶׁלּוֹ הֵן, הֵן עַבְדָא דְּמַאן, נִכְסֵיהּ דְּמַאן, עַבְדָּא כָּל מַה דִּילֵיהּ לְמָרָא. בראשית כז, לז: וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וּלְכָה אֵפוֹא, בְּרַם לְךָ פִּתְּךָ אֲפוּיָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֶרֶף מִמֶּנִּי שֶׁפּוּרְנִיתָה אֲפוּיָה לְךָ בְּכָל מָקוֹם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הֶרֶף מִמֶּנִּי שֶׁאַף וְחֵמָה מְסוּרִין לוֹ. רַבִּי שִׂמְלָאי וְאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הָיִיתָ אוֹמֵר וּלְכָה אֵפוֹא אָמַר לוֹ ישעיה כו, י: יֻחַן, אָמַר לוֹ ישעיה כו, י: רָשָׁע הוּא, אָמַר לוֹ ישעיה כו, י: בַּל לָמַד צֶדֶק, לֹא כִבֵּד אֶת הוֹרָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ישעיה כו, י: בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל, עָתִיד הוּא לִפְשֹׁט יָדוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ אִם כֵּן הַשְׁפַּע לוֹ שַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה ישעיה כו, י: וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה' לֶעָתִיד לָבוֹא.

6 בראשית רבה פתח ↗

וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ בראשית כז, לט, זוֹ אִיטַלְיָאָה. בראשית כז, לט: וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, זוֹ בֵּית גּוּבְרִין. דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, מִן שְׁמֵנַיָּא דְאַרְעָא, מִן הֵן מִתְעַבְּדָא אַרְעָא שְׁמֵנַיָּא, שְׁמֵנִין מִן טַלָּא. וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל, אַנְטוֹנִינוֹס שָׁלַח לְרַבֵּינוּ אֲמַר לֵיהּ בְּגִין דְּתִסַּוְרָתָא חַסְרִין מַה נַּעֲבֵיד וּנְמַלֵּא יַתְהוֹן, נַסְבֵיהּ לִשְׁלוּחָא וְעַיְלֵיהּ לְגוֹ פַּרְדֵּסָא שָׁרֵי עָקַר פֻּגְלִין רַבְרְבִין וְשָׁתֵיל דְּקִיקִין, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי אַנְטוֹגְרָפָא, אֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ צְרִיךְ, סְלֵיק לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ דֵּין הָן אַנְטוֹגְרָפָא, אֲמַר לֵיהּ לָא יְהִיב לִי כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אֲמַר לָךְ, אֲמַר לֵיהּ לָא אֲמַר לִי כְלוּם. אֲמַר לֵיהּ וְלָא עֲבַד קוֹדָמָיךְ כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ נַסְבַנִי וְאַעֲלַנִי לְגוֹ פַּרְדֵּסָא שָׁרֵי עָקַר פֻּגְלִין רַבְרְבִין וְשָׁתֵיל דְּקִיקִין, תְּרָדִין רַבְרְבִין וְשָׁתֵל דְּקִיקִין, חַסִּין רַבְרְבִין וְשָׁתֵל דְּקִיקִין, מִיָּד הֵבִין, שָׁרֵי מַפִּיק דֻּכָּסִין וּמְעַיֵּיל דֻּכָּסִין עַד זְמַן דְּאִתְמַלְיָּן תִּסַּוְרָתָא.

7 בראשית רבה פתח ↗

וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה בראשית כז, מ, רַבִּי לֵוִי אָמַר עוּל חַרְבָּךְ וְאַתְּ חָיֵי. בראשית כז, מ: וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, אָמַר רַב הוּנָא אִם זָכָה תַּעֲבֹד, וְאִם לָאו תְּאַבֵּד. בראשית כז, מ: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, אַתְּ יֵשׁ לְךָ יְרִידִים שְׁוָקִים וְהוּא יֵשׁ לוֹ שְׁוָקִים, אַתְּ יֵשׁ לָךְ נִימוֹסוֹת וְהוּא יֵשׁ לוֹ נִימוֹסוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אִם רָאִיתָ אָחִיךָ פּוֹרֵק עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה מֵעָלָיו, גְּזֹר עָלָיו שְׁמָדִים וְאַתָּה שׁוֹלֵט בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה סג, טז: כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, וְיִצְחָק הֵיכָן הוּא, מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ גְּזֹר עָלָיו שְׁמָדִים אַתְּ מַתְכִּיפוֹ לָאָבוֹת.

8 סנהדרין פתח ↗

הַאי ״אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת״? שֶׁאִם הָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ קוֹדֶשׁ – נוֹהֲגִין בּוֹ חוֹל, כָּבוֹד – נוֹהֲגִין בּוֹ בִּזָּיוֹן. אוֹמְרִין: ״אָרוּר שֶׁזּוֹ יָלַד, אָרוּר שֶׁזּוֹ גִּידֵּל, אָרוּר שֶׁיָּצָא זוֹ מֵחֲלָצָיו״. אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּמַאן קָרֵינַן ״רַשִּׁיעָא בַּר רַשִּׁיעָא״, וַאֲפִילּוּ לְרַשִּׁיעָא בַּר צַדִּיקָא, כְּמַאן? כְּהַאי תַּנָּא. זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין. מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין? מִשּׁוּם דִּתְנָא: נִגְמַר הַדִּין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסׇקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. וְאַיְּידֵי דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין, תְּנָא נָמֵי זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין. מַתְנִי׳ מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין – הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכוּבּוֹתָיו, וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה, וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו. וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הוּא, אִם מֵת בְּיָדָם – לֹא הָיוּ מְקַיְּימִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵיפָה, אֶלָּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו בִּצְבָת שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ, וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן אַחַת שֶׁזִּינְּתָה, וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי. גְּמָ׳ מַאי פְּתִילָה? אָמַר רַב מַתְנָה: פְּתִילָה שֶׁל אֲבָר. מְנָא לַן? אָתְיָא ״שְׂרֵיפָה״ ״שְׂרֵיפָה״ מֵעֲדַת קֹרַח. מָה לְהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים, אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: אָתְיָא שְׂרֵיפָה שְׂרֵיפָה מִבְּנֵי אַהֲרֹן, מָה לְהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים – אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים. מַאן דְּיָלֵיף מֵעֲדַת קֹרַח, מְנָא לֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וְאֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם״, שֶׁנִּשְׁמָתָן נִשְׂרֶפֶת וְגוּף קַיָּים. וְאִידַּךְ: הָהִיא שְׂרֵיפָה מַמָּשׁ הִיא. וּמַאי ״בְּנַפְשֹׁתָם״? שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ שְׂרֵיפָה עַל עִסְקֵי נַפְשׁוֹתָם. כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ״? בִּשְׁבִיל חֲנוּפָּה שֶׁהֶחְנִיפוּ לְקֹרַח עַל עִסְקֵי לְגִימָה, חָרַק עֲלֵיהֶן שַׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם שִׁנָּיו. וּמַאן דְּיָלֵיף מִבְּנֵי אַהֲרֹן מְנָא לֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה׳״, כְּעֵין מִיתָה. וְאִידַּךְ: הָהוּא שְׂרֵיפָה מַמָּשׁ הֲוַאי. וּמַאי דִּכְתִיב ״וַיָּמֻתוּ״? דְּאַתְחֵיל בְּהוּ מִגַּוַּאי, כְּעֵין מִיתָה. דְּתַנְיָא, אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: שְׁנֵי חוּטִין שֶׁל אֵשׁ יָצְאוּ מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְנֶחְלְקוּ לְאַרְבַּע, וְנִכְנְסוּ שְׁנַיִם בְּחוֹטְמוֹ שֶׁל זֶה וּשְׁנַיִם בְּחוֹטְמוֹ שֶׁל זֶה וּשְׂרָפוּם. וְהָכְתִיב: ״וַתֹּאכַל אוֹתָם״! אוֹתָם, וְלֹא בִּגְדֵיהֶם. וְנֵילַף מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים, מָה לְהַלָּן שְׂרֵיפָה מַמָּשׁ – אַף כָּאן שְׂרֵיפָה מַמָּשׁ? מִסְתַּבְּרָא מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אָדָם, חוֹטֵא, נְשָׁמָה, פִּיגּוּל. אַדְּרַבָּה, מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן מַכְשִׁיר לְדוֹרוֹת. הָנָךְ נְפִישִׁין. מַאן דְּיָלֵיף מֵעֲדַת קֹרַח, מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מִבְּנֵי אַהֲרֹן? הָהוּא שְׂרֵיפָה מַמָּשׁ הֲוַאי. וְנֵילַף מִינַּהּ? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. וְכִי מֵאַחַר דְּאִיכָּא דְּרַב נַחְמָן, גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי? אִי לָאו גְּזֵירָה שָׁוָה, הֲוָה אָמֵינָא: שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים – לָאו שְׂרֵיפָה הִיא כְּלָל. וְאִי מִשּׁוּם ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, לַפֵּישׁ לֵיהּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת כִּי הֵיכִי דְּלִישְׂרוֹף לַעֲגַל. קָא מַשְׁמַע לַן. וּכְבָר הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן, וְכׇל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶן. אָמַר לוֹ נָדָב לַאֲבִיהוּא: אֵימָתַי יָמוּתוּ שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ וַאֲנִי וְאַתָּה נַנְהִיג אֶת הַדּוֹר? אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲנִרְאֶה מִי קוֹבֵר אֶת מִי. אָמַר רַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: נְפִישֵׁי גַּמְלֵי סָבֵי דִּטְעִינִי מַשְׁכֵי דְהוּגְנֵי. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְמָה תַּלְמִיד חָכָם דּוֹמֶה לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ? בַּתְּחִלָּה, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל זָהָב. סִיפֵּר הֵימֶנּוּ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף. נֶהֱנָה מִמֶּנּוּ, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן שֶׁל חֶרֶשׂ. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר, שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה. אִימַּרְתָּא בַּת טָלֵי, בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה הֲוַאי. אַקְּפַהּ רַב חָמָא בַּר טוֹבִיָּה חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְשַׂרְפַהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: טְעָה בְּתַרְתֵּי, טְעָה בִּדְרַב מַתְנָה, וּטְעָה בִּדְתַנְיָא. ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״ – בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן יֵשׁ מִשְׁפָּט, בִּזְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן אֵין מִשְׁפָּט. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה וְכוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף: בֵּית דִּין שֶׁל צַדּוּקִים הֲוָה. הָכִי אֲמַר לְהוּ, וְהָכִי אַהְדַּרוּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: זְכוּרַנִי כְּשֶׁהָיִיתִי תִּינוֹק וּמוּרְכָּב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אַבָּא, וְהֵבִיאוּ בַּת כֹּהֵן שֶׁזִּינְּתָה וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָמְרוּ לוֹ: קָטָן הָיִיתָ, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הַקָּטָן. שְׁנֵי מַעֲשִׂים הֲווֹ. הֵי אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא? אִילֵימָא הָא קַמַּיְיתָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, אֲמַר לֵיהּ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל, וְלָא אַשְׁגַּחוּ בֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ כְּשֶׁהוּא קָטָן, וְאַשְׁגַּחוּ בֵּיהּ? אֶלָּא, הָא אֲמַר לְהוּ בְּרֵישָׁא, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: קָטָן הָיִיתָ, וַאֲמַר לְהוּ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי. מַתְנִי׳ מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בְּסַיִיף, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִיוּוּל הוּא לוֹ, אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן וְקוֹצֵץ בְּקוֹפִיץ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מִיתָה מְנוֶּוּלֶת מִזּוֹ. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים: אַף אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁמִּיתָה מְנוּוֶּלֶת הִיא, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה? שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״. וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִיף בְּאוֹרָיְיתָא, לָא מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּתַנְיָא: שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי – הֵיכִי שָׂרְפִינַן? וְהָכְתִיב: ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״! אֶלָּא, כֵּיוָן דִּכְתִיב שְׂרֵיפָה בְּאוֹרָיְיתָא, דִּכְתִיב: ״וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ וְגוֹ׳״, לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן. וְהָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דִּכְתִיב סַיִיף בְּאוֹרָיְיתָא, לָאו מִינַּיְיהוּ קָא גָמְרִינַן. וְהָא דִּתְנַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: אֵלּוּ הֵן הַנֶּהֱרָגִין: הָרוֹצֵחַ, וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת. בִּשְׁלָמָא עִיר הַנִּדַּחַת – כְּתִיב בְּהוּ ״לְפִי חָרֶב״, אֶלָּא רוֹצֵחַ – מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״נָקֹם יִנָּקֵם״ – נְקִימָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית״, הֱוֵי אוֹמֵר: נְקִימָה זוֹ סַיִיף. וְאֵימָא: דְּבָרֵיז לֵיהּ מִיבְרָז? ״לְפִי חָרֶב״ כְּתִיב! וְאֵימָא דְּעָבֵיד לֵיהּ גִּיסְטְרָא? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. אַשְׁכְּחַן דִּקְטַל עַבְדָּא, בַּר חוֹרִין מְנָא לַן? וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא: קְטַל עַבְדָּא בְּסַיִיף, בַּר חוֹרִין בְּחֶנֶק? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: חֶנֶק קַל, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: חֶנֶק חָמוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ״ – הוּקְשׁוּ כׇּל שׁוֹפְכֵי דָמִים לְעֶגְלָה עֲרוּפָה. מָה לְהַלָּן בְּסַיִיף וּמִן הַצַּוָּאר, אַף כָּאן בְּסַיִיף וּמִן הַצַּוָּאר. אִי, מָה לְהַלָּן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עוֹרֶף, אַף כָּאן בְּקוֹפִיץ וּמִמּוּל עוֹרֶף? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. מַתְנִי׳ מִצְוַת הַנֶּחְנָקִין: הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בְּזֶבֶל עַד אַרְכוּבּוֹתָיו, וְנוֹתֵן סוּדָר קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה, וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצֵאת. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ – פְּרָט לְקָטָן, ״אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ״ – פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן, ״אֵשֶׁת רֵעֵהוּ״ – פְּרָט לְאֵשֶׁת אֲחֵרִים. ״מוֹת יוּמָת״ – בְּחֶנֶק. אַתָּה אוֹמֵר בְּחֶנֶק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכׇּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מִיתָה בְּתוֹרָה סְתָם, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכָהּ לְהַחְמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה, אֶלָּא כׇּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה סְתָם – אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְנֶאֱמַר מִיתָה בִּידֵי אָדָם. מָה מִיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי שָׁמַיִם – מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רוֹשֶׁם, אַף מִיתָה הָאֲמוּרָה בִּידֵי אָדָם – מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רוֹשֶׁם. וְאֵימָא שְׂרֵיפָה? מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא בַּת כֹּהֵן בִּשְׂרֵיפָה, מִכְּלָל דְּהָא לָאו בַּת שְׂרֵיפָה הִיא.

8 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו בראשית כז, מא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי סֶנַטֵּרוֹ, וְנַעֲשָׂה לוֹ שׂוֹנֵא וְנוֹקֵם וְנוֹטֵר עַד כַּדֵּין קָרְיָן סֶנַטְרֵיה דְּרוֹמִי. בראשית כז, מא: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, הָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּן תהלים יד, א: אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ, וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, מלכים א יב, כו: וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ, אסתר ו, ו: וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ. אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּן בִּרְשׁוּתָן שמואל א א, יג: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, שמואל א כז, א: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ, דניאל א, ח: וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ, דּוֹמִין לְבוֹרְאָן בראשית ח, כא: וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ. בראשית כז, מא: יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּא לוֹ עֵשָׂו בִּמְתִינָה, אָמַר מָה אֲנִי מַכְרִיעַ אֶת אַבָּא, אֶלָּא יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגֵּהוּ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת הַרְבֵּה סְיָחִים מֵתוּ וְנַעֲשׂוּ עוֹרוֹתֵיהֶם עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. רַבָּנָן אָמְרֵי אִם הוֹרְגוֹ אֲנִי, יֵשׁ שֵׁם וָעֵבֶר יוֹשְׁבִין עָלַי בַּדִּין וְאוֹמְרִים לִי לָמָּה הָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמִתְחַתֵּן לְיִשְׁמָעֵאל וְהוּא בָּא וְעוֹרֵר עִמּוֹ עַל הַבְּכוֹרָה וְהוֹרְגוֹ, וַאֲנִי עוֹמֵד עָלָיו כְּגוֹאֵל הַדָּם וְהוֹרְגוֹ, וְיוֹרֵשׁ אֲנִי שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב יחזקאל לה, י: יַעַן אֲמָרְךָ אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ וַה' שָׁם הָיָה, מַאן אֲמַר דַּאֲמַר כֵּן, אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַה' שָׁם הָיָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּפַר עֵשָׂו וְאָמַר לֹא אָמַרְתִּי הֲדָא מִלְּתָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵית אַתְּ יָדַע דַּאֲנָא הוּא בּוֹדְקֵיהוֹן דִּלְבָבַיָא ירמיה יז, י: אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב.

9 בראשית רבה פתח ↗

וַיֻּגַּד לְרִבְקָה וגו' בראשית כז, מב, מִי הִגִּיד לָהּ, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, אִמָּהוֹת נְבִיאוֹת הָיוּ וְרִבְקָה הָיְתָה מִן הָאִמָּהוֹת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ תלם הֶדְיוֹט אֵינוֹ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם בְּתוֹךְ תֶּלֶם, וּנְבִיאִים חוֹרְשִׁים תֶּלֶם בְּתוֹךְ תֶּלֶם, וְאַתְּ אָמַר תהלים קה, טו: אַל תִּגְעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ. וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב, אָמְרָה לוֹ הָרָשָׁע הַזֶּה כַּמָּה הוּא תּוֹהֶא עָלֶיךָ, כַּמָּה הוּא מִתְנַחֵם עָלֶיךָ וּכְבָר שָׁתָה עָלֶיךָ כּוֹס תַּנְחוּמִין.

4 א"ר חנינא. ירושלמי תענית פ"ב הל' א':

5 ויזעק זעקה. וזה היה לו לזכות שהחשיב ברכת אביו ונצטער עליה:

6 עד מאד. ואצל מרדכי לא כתוב עד מאד וצ"ע:

7 כמאן דמחייך. דורש תיבת הכי בחילוף ה' בח' לשוו מחכך כדרך המוציא כיח מגרונו דרך שיעול משמיע קול חכוך. וע' במ"ר פ' י"ג סימן ג' ומש"ש בשם תנחומא תצא. וז"ל שם הכי קרא שמו יעקב חיכך בגרונו והוציא כו' ע"ש:

8 ושתקתי לו. הראשון בניחותא והשני בתמיה:

9 מן הניצולת. פי' ליחת המת נקרא נצל ע' נזיר נ' וע' ערוך וע"ל פע"ד ס"ס ג' ומש"ש:

4 תלמוד ירושלמי תענית פתח ↗

כָּתוּב וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אִם קְרַעְתֶּם לִבְּכֶם בִּתְשׁוּבָה אֵין אַתֶּם קוֹרְעִין בִּגְדֵיכֶם לֹא עַל בְּנֵיכֶם וְלֹא עַל בְּנוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל יי אֱלֹהֵיכֶם. לָמָּה. כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִיחָם עַל הָרָעָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִים. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הַצַּדִּיקִים וּמַאֲרִיךְ רוּחוֹ עִם הָרְשָׁעִים. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בְּרִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֶרֶךְ אַף אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם. מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁלָּא יִגְבֶּה. הִתְחִיל לִגְבּוֹת מַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְגוֹבֶה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא וַותְרָן יִתְוַותְרוּן בְּנֵי מָעוֹי. אֶלָּא מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם. רְחִיק רְגִיז. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי לֶיגְיוֹנוֹת קָשִׁים. אָמַר הַמֶּלֶךְ. אִם דָּרִים הֵן עִימִּי בַמְּדִינָה. עַכְשָׁיו בְּנֵי הַמְּדִינָה מַכְעִיסִים אוֹתִי וְהֵן עוֹמְדִין וּמְכַלִּין אוֹתָן. אֶלָּא הַרֵינִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם הִכְעִיסוּ אוֹתִי בְנֵי הַמְּדִינָה. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אַחַרֵיהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה מְפַיְיסִין אוֹתִי וַאֲנִי מְקַבֵּל פִּיּוּסָן. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלה הֵן. הֲרֵי אֲנִי מְשַׁלְּחָן לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. שֶׁאִם מַכְעִיסִין אוֹתִי יִשְׂרָאֵל. עַד שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶצְלָן וּמֵבִיאָן יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָן. הָדָא הִיא דִכְתִיב בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם וגו׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב פָּתַח יי אֶת אֹוצָרֹו וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמֹו. עַד דּוּ פָתַח עַד דּוּ טָרַד רַחֲמוֹי קְרֵיבִין. תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כִּי הִנֵּה יי יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידָּה לְמִידָּה. יוֹצֵא לוֹ מִמִּידַּת הַדִּין וּבָא לְמִידַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.

5 ביצה פתח ↗

וְכֵן בֵּיעֲתָא, וְכֵן קְדֵרָה, וְכֵן פּוּרְיָא, וְכֵן חָבִיתָא. וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַּבְּקַעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת. בַּדֶּלֶת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: וְכֵן הַדֶּלֶת. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בַּבְּקַעַת, וְכֵן הַדֶּלֶת, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לְהַסָּקָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בַּמַּקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. לֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כַּאֲבוּהּ סְבִירָא לֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה? לָא, בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה, מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמַאן דְּאָזֵיל לְחִנְגָּא. חִזְרָא, רַב נַחְמָן אָסַר, וְרַב שֵׁשֶׁת שָׁרֵי. בְּרַטִּיבָא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי — בְּיַבִּשְׁתָּא. מַאן דְּאָסַר, אָמַר לָךְ: לֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לְהַסָּקָה. וּמַאן דְּשָׁרֵי, אָמַר לָךְ: מָה לִי לִצְלוֹת בּוֹ, מָה לִי לִצְלוֹת בְּגַחַלְתּוֹ? אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּיַבִּשְׁתָּא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי — בְּרַטִּיבְתָּא. מַאן דְּאָסַר, דְּלָא חֲזֵי לְהַסָּקָה, וּמַאן דְּשָׁרֵי אָמַר לָךְ: הָא חֲזֵי לְהֶיסֵּק גָּדוֹל. וְהִלְכְתָא: יַבִּשְׁתָּא שְׁרֵי, רַטִּיבְתָּא אֲסִיר. דָּרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תִּכָּנֵס לְדִיר הָעֵצִים לִיטּוֹל מֵהֶן אוּד. וְאוּד שֶׁנִּשְׁבַּר — אָסוּר לְהַסִּיקוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמַּסִּיקִין בְּכֵלִים, וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵלִים. לְמֵימְרָא דְּרָבָא כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה? וְהָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: טְוִי לִי בַּר אֲווֹזָא וּשְׁדִי מְעֵיהּ לְשׁוּנָּרָא! הָתָם כֵּיוָן דְּמַסְרְחִי — מֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ. מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קֵיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו, לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו. וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכׇּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר — מוּכָן הוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגַבֵּב מִשֶּׁלְּפָנָיו וּמַדְלִיק. אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר לֹא מִן הָעֵצִים, וְלֹא מִן הָאֲבָנִים, וְלֹא מִן הֶעָפָר וְלֹא מִן הָרְעָפִים, וְלֹא מִן הַמַּיִם. וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים לִצְלוֹת בָּהֶן. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: אוֹכְלֵי בְּהֵמָה — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם תִּקּוּן כְּלִי. אֵיתִיבֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב יְהוּדָה: מְטַלְטְלִין עֲצֵי בְּשָׂמִים לְהָרִיחַ בָּהֶן, וּלְהָנִיף בָּהֶן לַחוֹלֶה, וּמוֹלְלוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ. וְלֹא יִקְטְמֶנּוּ לְהָרִיחַ בּוֹ, וְאִם קְטָמוֹ — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו — לָא יִקְטְמֶנּוּ, וְאִם קְטָמוֹ — חַיָּיב חַטָּאת! אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר קָא קַשְׁיָא לִי, חַיָּיב חַטָּאת מִבַּעְיָא? אֶלָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּקָשִׁין. קָשִׁין בְּנֵי מְלִילָה נִינְהוּ? חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: מוֹלְלוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ, קוֹטְמוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּרַכִּין, אֲבָל בְּקָשִׁין — לֹא יִקְטְמֶנּוּ, וְאִם קְטָמוֹ — פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו — לֹא יִקְטְמֶנּוּ, וְאִם קְטָמוֹ — חַיָּיב חַטָּאת. תָּנֵי חֲדָא: קוֹטְמוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ, תַּנְיָא אִידַּךְ: לֹא יִקְטְמֶנּוּ לְהָרִיחַ בּוֹ. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּין, הָא — בְּקָשִׁין. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: בְּקָשִׁין אַמַּאי לָא? מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְּרוֹגְרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת כְּלִי! וְעוֹד: הָא רָבָא בַּר רַב אַדָּא וְרָבִין בַּר רַב אַדָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב יְהוּדָה, הֲוָה מְפַשַּׁח וְיָהֵיב לַן אַלְוָתָא אַלְוָתָא, אַף עַל גַּב דְּחַזְיָא לְקַתָּתָא דְּנַרְגֵי וַחֲצִינֵי. לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹטֵל אָדָם קֵיסָם מִשֶּׁלְּפָנָיו לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל אֶלָּא מֵאֵבוּס שֶׁל בְּהֵמָה. וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יִקְטְמֶנּוּ, וְאִם קְטָמוֹ לַחְצוֹץ בּוֹ שִׁינָּיו וְלִפְתּוֹחַ בּוֹ הַדֶּלֶת, בְּשׁוֹגֵג בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, בְּמֵזִיד בְּיוֹם טוֹב — סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּקָאָמַר הָתָם חַיָּיב חַטָּאת — הָכָא פָּטוּר אֲבָל אָסוּר. רַבָּנַן דְּקָא אָמְרִי הָתָם פָּטוּר אֲבָל אָסוּר — הָכָא מוּתָּר לְכַתְּחִלָּה. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא דִּתְנַן: שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְּרוֹגְרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת כְּלִי? אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּמוּסְתָּקִי. וּמְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר. תָּנוּ רַבָּנַן: מְגַבֵּב מִן הֶחָצֵר וּמַדְלִיק, שֶׁכׇּל מַה שֶּׁבֶּחָצֵר מוּכָן הוּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה צִבּוּרִין צִבּוּרִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. בְּמַאי קָא מִפַּלְגִי? מָר סָבַר: מִחֲזֵי דְּקָא מְכַנֵּיף לִמְחַר וּלְיוֹמָא אַחֲרִינָא. וּמָר סָבַר: קְדֵרָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו. אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוּר וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּקָא מוֹלֵיד בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין מְלַבְּנִין אֶת הָרְעָפִים. מַאי קָא עָבֵיד? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָכָא בִּרְעָפִים חֲדָשִׁים עָסְקִינַן, מִפְּנֵי

8 סדר עולם רבה פתח ↗

מאדם עד המבול אלף ותרנ"ו שנים, וזה פרטן, אדם ק"ל, שת ק"ה, אנוש צ', קינן ע', מהללאל ס"ה, ירד קס"ב, חנוך ס"ה, מתושלח קפ"ז, למך קפ"ב, ונח בן שש מאות שנה וגו' בראשית ז ו. חנוך קבר את אדם, וחיה אחריו נ"ז שנה, מתושלח מיצה ימיו עד המבול, מן המבול עד הפלגה ש"מ שנה, נמצא נח חיה אחר הפלגה עשר שנים, אבינו אברהם היה בפלגה בן מ"ח שנה, אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר שקרא שם בנו פלג ברוח הקודש, שנאמר כי בימיו נפלגה הארץ וגו' שם י כה, אם בתחלת ימיו, והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד י"ג משפחות ונתפלגו, ואם באמצע ימיו והלא לא בא לסתום אלא לפרש, הא אינו אומר כי בימיו נפלגה הארץ אלא בסוף ימיו, אברהם אבינו היה בשעה שנדבר עמו בין הבתרים בן ע' שנה, שנאמר ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה וגו' שמות יב מא, לאחר שנדבר עמו ירד לחרן ועשה שם חמש שנים, שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן בראשית יב ד, נמצא מן הפלגה ועד שיצא אברהם אבינו מחרן כ"ז שנים הן, הן שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר שם יד, אותה השנה שיצא בה אבינו אברהם מחרן היא היתה שנת הרעב, וירד למצרים ועשה שם שלשה חדשים, ועלה ובא וישב באלני ממרא אשר בחברון, והיא השנה שכבש בה את המלכים, ועשה שם עשר שנים עד שלא נשא את הגר, שנאמר ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען וגו' שם טז ג, וכתיב ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל שם טז טז, נמצא ישמעאל גדול מיצחק י"ד שנה, נמצא מן הפלגה ועד שנולד אבינו יצחק נ"ב שנה, ישיבתה של סדם נ"א שנה, מהן שלוה והשקט היה לה ולבנותיה כ"ו שנה. ומן המבול ועד שנולד יצחק שצ"ב שנה, וזה פרטן, אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול שם יא י, ארפכשד ל"ה, שלח ל', עבר ל"ד, פלג ל', רעו ל"ב, שרוג ל', נחור כ"ט, תרח ע', ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו שם כא ה, אבינו יצחק היה כשנעקד על המזבח בן ל"ז שנה, ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים שם כא לד, הימים הללו מרובים על של חברון שהיו עשרים וחמש שנה, והללו עשרים ושש שנה, בו בפרק נולדה רבקה, נמצא אבינו יצחק נשא את רבקה בת י"ד ג' שנה, אבינו אברהם קבר את תרח אביו לפני מיתתה של שרה שתי שנים, יעקב שימש את אבינו אברהם ט"ו שנה, ואת שם חמשים שנה, נמצאת אומר אבינו יעקב שמש את שם נ' שנה, ושם שמש את מתושלח צ"ח שנה, ומתושלח שמש את אדם הראשון רמ"ג שנה, נמצאת אומר ארבעה מתוך כ"ב דורות, ושבעה בני אדם שקפלו את העולם כולו, ואלו הן, אדם הראשון ומתושלח ושם ויעקב ועמרם ואחיה השילוני ואליהו, ועדיין הוא קיים:

« פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ס״ז:ג׳ פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ס״ז:ה׳ »