פרי מגדים על יורה דעה, שפתי דעת ט״ו:ג׳

3 ואפי'. עש"ך דהרכיב דעת התוס' והרא"ש והטור אהדדי דמשמע ליה דהתוס' לאו דווקא אינו הולך ה"ה אינו עומד נמי ועיין ביש"ש פא"ט סי' ס"ג כתב מתו' משמע אינו הולך יע"ש. ומיהו וודאי דאף אינו עומד דאי רב נחמן עומד בעינן א"כ מה קא דחי לה התם בחולין הבמ"ע שהפריס הלך הל"ל אלא וודאי כדאמרן כאן. והראה מקום לא"ח סי' תצ"ה למ"ש רמ"א שם בהג"ה לענין י"ט בעינן הפריס ע"ג קרקע דווקא יע"ש. וכתב המ"א שם אות י"ז מדסתם רמ"א בי"ד ש"מ אף אי בדק ומצא שינוי באיברים שרי דלא כמ"ש בד"מ בא"ח ואפ"ה אין לשוחטו בי"ט אא"כ הפריס דשמא ימצא טריפות גמור. ובאות י"ו הקשה אמה דכתב ד"מ עוף דנדרס לכותל דשוחטין בי"ט דהוה חזקה משא"כ בעגל הא בעגל יש לו חזקה מחמת רובא עכ"ל ור"ל חזקה שלא נתבררה לא הוה חזקה ואף היה אלף שנים וע"כ מטעם רובא א"כ ה"ה לעגל יע"ש. ולכאורה כיון דאין יכול לעמוד יצא מהרוב אלא דאפ"ה שפיר אמר דוודאי הרבה וולדות אין עומדין מיד בשעת לידה אלא אחר שעה או שתים וריעותא דאין הולך היינו לאחר מיכן א"כ הו"ל תו חזקה טובה יש לו כמו עוף שנדרס וכ"ש הוא וכמ"ש הט"ז:

4 ומדי דברי בו זכור אזכרנו ✍מה שראיתי בס' שאגת אריה הל' י"ט סימן ס"ד וז"ל בקיצור דבדיקה בריסוק בעמדה לא הוה אלא מדרבנן דאי מ"ה מה מיבעיא בביצה עוף שנדרס מהו לשוחטה בי"ט פשיטא דספיקא דאורייתא לחומרא וגם אהא דביה"ר אין בו משום ריסוק משני הפריס ואכתי הא בעי בדיקה ולא משני שהלכה דעדיף טפי וגם הקשה ממסוכנת איך מותר לשחוט ודלמא לא תפרכס והוה ספיקא דאורייתא והעלה דמסוכנת לאו ההיא דחולין שצריכה פרכוס אלא חולה ואין מסוכן כ"כ שאינה יכולה לעמוד יע"ש. והנה מסתימת א"ח תצ"ח ס"ו דמותר לשחוט מסוכנת משמע אפי' צריכה פרכוס ועיין תב"ש סי' י"ז אות ז' דרוב מסוכנות אין מתות קודם גמר שחיטה אלא דאי לא פרכס יש ראיה דמתה קודם ומש"ה השוחט בלילה לא כתב הר"מ דהוה וודאי נבילה וא"כ שרי לשחוט המסוכנת גמורה בי"ט. ומיהו דברי התב"ש שם צ"ע ושם אבאר. ומה שהקשה מהא דמסיק הפריס לא הבינותי מה קשיא ליה דע"כ הוצרך ר"נ להשמיענו דאיכא ריעותא דאל"ה פשיטא דרוב הנולדים ימותו כקושית הר"ן ז"ל וא"כ שפיר משני בהפריס וודאי אין בו חשש דאזלינן בתר רובא הא בלא הפריס בעי בדיקה מדאורייתא בשהה מעל"ע אה"נ דאסור לשחוט בי"ט וכדאמרן. אמנם מה שהביא ראיה מהא גופא מה מיבעיא ליה סבור הייתי לומר דמש"ה כתב בש"ע עוף שנדרס בי"ט דווקא דלא תיקן להוציאו מידי אמ"ה כמ"ש הר"מ בהלכות מלכים דאין ב"נ מוזהר על אמ"ה של עוף אלא שזה טעות דהא תיקן להוציא מידי נבילה ולההיא דהל' מלכים כבר הקשו כולם מפסחים ע"ג דמשני בחטאת העוף והר"מ הל' שגגות פ"ד פסקה ואין כאן מקומו. וכפי הנראה דאם שחט ע"מ שימצא כשר א"כ כי נמצא טריפה אין כאן חיוב חטאת שהרי מלאכת מחשבת אסרה תורה משא"כ בשוחט לעבודת כוכבים שמתכוין לכך וכדומה ומ"מ בעינן שם קצת תיקון ועיין פסחים ע"ג שוחט ונמצא טריפה ובר"מ בפ"ב מהל' שגגות ה"י והדברים ארוכים ואי"ה בסי' נ"ח אכתוב עוד:

5 ודע דהא דמשני הב"ע הפריס וליכא ריעותא הוא דהוה כמ"ש הרא"ש שם ואפילו איכא ריעותא שאין עומד והתוס' שכתבו שאין הולך הוא לאו דווקא וכיון שהפריס לאו ריעותא ורש"י שפי' עמדה א"צ מעל"ע הוא כפי' הר"ן ז"ל או סובר דלא מחזקינן ריעותא לענין י"ט: