פרי מגדים על יורה דעה, משבצות זהב מ״ח:א׳:א׳-ג׳

1 שעל היתר. עט"ז ומדבריו משמע כל שבפנים לעוגל הוה דאייתרא וסותם אמנם הב"י בסימן ס"ד כתב דהר"מ חולק על רש"י ומרדכי עיין פ"ז ממ"א ה"ו כתב וחוט משוך כמו יתר אלמא דלאו כל חלב מבפנים סותם ועיין ש"ך סי' ס"ד אות י"ג הביא דברי רש"י והרא"ם וכה"ג בהגהות הב"י אות א' והתב"ש אות א' כתבו דהמורה צריך ליזהר ולעיין אם אותו החלב סותם לכ"ע עכ"ל ולפ"ז נפל האי היתרא בבירא דמאן הוא היודע היום איזה חוט היתר המשוך וצ"ע:

2 ודע דבגמרא נ' א' איכא תרתי לישני ורש"י ורא"ש פסקו כל"ק דאקשתא כ"ע ל"פ דאסור ודאייתרא פליגי והלכה כל"ק וכבני בבל דאסור וסותם כדר"נ דאמר אינהו מיכל אכלי ולדידן לא סתים בתמיה. אמנם מרש"י נראה דבני בבל וא"י בדאורייתא פליגי באייתרא דבני בבל כר"י כמ"ש רש"י שם להדיא ומשום הכי פסק כל"ק לחומרא בשל תורה יע"ש הרי דאייתרא ספיקא דאורייתא משוי לה אבל הרא"ש כתב ע"ז נהי מדאורייתא שרי כר' עקיבא למאי דאפיך מכל מקום מדרבנן אסור ועיין סימן ס"ד סי"ד חלב הקיבה דאייתרא ממנהגא אסור והרב הגיה דמדינא אסור ונרשם רש"י והרא"ש ולא הבינותי אם ר"ל מן התורה איך הרכיב רש"י ורא"ש וע"כ נראה דרא"ש סובר דהוה מדרבנן אלא דלהמחבר ליכא ביה כ"א מנהגא בעלמא דסובר כהר"מ דל"ב עיקר ומשום הכי כתב רמ"א דל"ק עיקר ומדרבנן כבני בבל וכ"ת בדרבנן הלך אחר המיקל די"ל דע"כ הלכה כל"ק דר"נ דאמר מיסתם לא סתים היינו בתמיה דלא כתו' ואם כן הי סתים והי לא סתים וכיון שכן בהכרח כל"ק. אמנם הר"מ דפסק בפ"ז מהלכות מ"א כל"ב לאו החלט גמור הוא דבסימן ס"ד כתב הב"י דכל"ק פסק כבני א"י דשרי וכ"כ המ"מ בפ"ז שם. ולפ"ז הר"מ שפסק בפ"ו מה"ש הי"א כרס אין לו דבר שיסתום אותו שהרי חלב שעליו טמא י"ל א' משני פנים או דלשיטתיה דפוסק כל"ב ואפילו הכי דאקשתא אין סותם דר"נ בניחותא אמר כפירוש התוס' חולין נ' וה"ה חלב שתחת הפריסה אף שרבינו יואל התירו ור"א אוסר והלכה כר"א אין סותם או דשאני חלב הפריסה דיש בו ספק תורה לא שייך אינהו מיכל אכלי והר"מ כל"ק ובאמור והר"ב שלא הגיה כאן כרס שניקב סותם החלב דהא לדידן ההיא דר"נ בלשון בתמיה מתפרש ש"מ דמפרש דהר"מ נמי כל"ק אלא דשאני חלב הפריסה דיש בו איסור תורה מה שאין כן דאייתרא דלא הוה אלא דרבנן ועיין יש"ש פא"ט סימן נ"ד הביא הא דרבינו יואל וכתב דבר חמצא הוה דרבנן משא"כ זה. ואם כן בההיא דריש מעיא בעי גרירה כמ"ש ש"א והסכים עמו הפר"ח בקו"א לא ידענא על מה התירו ועיין תב"ש סימן מ"ו מ"ש דרשב"א בתשובה סימן רנ"ג לל"ב איירי לא ידענא דהא כתב הרשב"א דאייתרא שבני א"י נוהגין היתר הרי כל"ק וכתב דכל חלב לרבות כו' הרי משמע מן התורה פליגי ומיהו לדידן דאייתרא מדרבנן אסור וכ"כ הלבוש בסימן ס"ד סי"ד חלב דאייתרא אסור מדרבנן ואין להקל בו הרי כמ"ש יע"ש ועיין בל"י אות ד'. ומעתה תדע שכרס שניקב וחלב סותם הוה רק ספק טריפה דשמא כר"י שהתירו ומיהו אם החלב ניקב הקרום וודאי אסור עיין סימן ס"ד ומיהו הא וודאי דאקשתא אין לעשות ממנו ספק דרוב הפוסקים כל"ק דאקשתא אסור לכ"ע יע"ש✍נ"ל:

3 כתב הפר"ח בקו"א בשם ש"א מחט בקיבה ולא מעל"ע ויבלת כנגדה ושומן עליו כשר ופשוט הוא דהיינו דאייתרא ומינה אי לאו שומן הוה יבלת סי' דניקב מעל"ע וכל כיוצא בזה דיש הוכחה דניקב מעל"ע טרפה ועסי' מ"ט: