פרי הארץ, מכתבים ח׳

תשובה כללות לידיד נפשי בעסק העבודה אשר רבי' צועקי' על המחשבות זרות והתהוות הסיבה היא הגדלות שבה' שאינ' שמחי' בעבודת' ולא די לה' כי אם גדולות ונפלאות מהם כי הנה כלל גדול, בתורה להיות שמח בחלקו גם בעסק התורה והעבודה אם מעט ואם הרבה ויהנה ממנו משא"כ אם אינו נהנה ושמח והנפש רוצה להנות מתאווה תאווה וכן המחשבות זרות מפני שאינו שמח בעבודתו. ורוצה בגדולות ונפלאות ממנו, דוחים אותו למחשבת חוץ שכל מחשבה ומחשבה היכל ה' המה. ומי שרוצה לכנוס במקום שאינו ראוי דוחים אותו לחוץ.

הנה אהובי ידע אינש בנפשי' למה יחפצו בגדולות. במה זכה בהם, וודאי מהראוי לומר מתי אגיע למעשה אבותי, ואפ"ה יהי' שמח מארד בעסק עבודתו של עכשיו ובשמחה של מצוה זו יזכה לגדולה הימנה ואם יאמרו הי תור' והי מצוה שאין לו כלום, זה אינו והלא פושעי ישראל מלאים מצות כרימון אבל אינו שמח ונהנה ממנו משא"כ כשישמח במעשיו יהי כבוד ה' לעולם. והנה יש לאלוה מילין בעסק זה תורה וחכמה עד אין חקר אבל כללא דמילתא האמונה המאמין יחוש מעשהו.