פני דוד, במדבר, נשא ג׳

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ־אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל־חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא:

אפשר לרמוז במ"ש רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלה"ר. וז"ש איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם כלומר מרגילות חטאי אדם שרגילים בג' אלה למעול מע"ל ר"ת ממון עריות לשון. לא תימא דמחמת שהם מצויים בכל או רוב או מיעוט אינו חטא חמור. הלא תדעו שהוא מעל בה'. ואין פוטר מצד שרבים חוטאים כי ואשמה הנפש ההיא כאלו היא יחידית בחטא זה. והתודו את חטאתם לשון רבים עליו ועל קרוביו בכמה גלגולים שודאי נכשל הוא ונכשלו בכל או ברב או במעט. א"נ אפשר לומר דה"פ אף שהוא חטאות האדם שהוא בין אדם לחבירו וחשב עם קונה"ו כאלו חטא לו וז"ש למעול מעל בה':