פני דוד, במדבר, בהעלותך א׳

זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר־נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת־הֶחָצִיר וְאֶת־הַבְּצָלִים וְאֶת־הַשּׁוּמִים:

אשר נאכל במצרים. יש לדקדק דהול"ל אשר אכלנו. ושמעתי משם הרב המופלא מהר"ח בכ"ר דוד אבואלעפיא זלה"ה במ"ש בתוספתא דגים וביצים וגבינה בכפרים אינם צריכים מחשבה פירוש שהוא מועט ובלי מחשבה הו"ל אוכל אבל בעיירות צריך מחשבה לפי שיש ריבוי בשר וז"ש זכרנו וכו' שהיינו צריכין לומר שנאכל לכדי שיחשב אוכל דהיה רבוי בשר וצריך מחשבה לאשוויי אוכל: