פרדס יוסף, בראשית ט׳:ז׳

« פרדס יוסף Genesis 9:5 פרדס יוסף Genesis 9:11 »

7 יבמות פתח ↗

הוּא אָמַר: אַפִּלַת בְּגוֹ עֲשַׂר. וְהִיא אָמְרָה: לָא אַפֵּלִית. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַף בְּזוֹ הִיא נֶאֱמֶנֶת. דְּאִם אִיתָא דְּאַפִּלָה — נַפְשַׁהּ בְּעַקְרְתָה לָא מַחְזְקָה. הִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה, וְחָזְרָה וְהִפִּילָה — הוּחְזְקָה לִנְפָלִים. הוּא אָמַר: אַפִּילָה תְּרֵי, וְהִיא אָמְרָה: תְּלָת, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי מִדְרְשָׁא, וַאֲמַרוּ: הִיא מְהֵימְנָא, דְּאִם אִיתָא דְּלָא אַפִּלָה — נַפְשַׁהּ בְּנִיפְלֵי לָא מַחְזְקָה. מַתְנִי׳ הָאִישׁ מְצֻוֶּוה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ״. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: אָמַר קְרָא: ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ״. אִישׁ דַּרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ, וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְכַבֵּשׁ. אַדְּרַבָּה: ״וְכִבְשׁוּהָ״ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״וְכׇבְשֶׁהָ״ כְּתִיב. רַב יוֹסֵף אָמַר, מֵהָכָא: ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה״, וְלָא קָאָמַר ״פְּרוּ וּרְבוּ״. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע — כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ״. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָבִיךְ צִוָּה וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ׳״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וְגוֹ׳״. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ, דְּמֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וַאֲדוֹנִי זָקֵן״, וּלְבַסּוֹף, כְּתִיב: ״וַאֲנִי זָקַנְתִּי״. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. אִתְּמַר, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, וְחַד אָמַר: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. תִּסְתַּיַּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה: דִּיתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה, וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר, וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַמְרַהּ, מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּי קֵיסָר לָא אָמְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אַמְרַהּ — לֵימְרוּ לֵיהּ: לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי. מַאי הֲוָה עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אַסִּי: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְקֵיסָרִי, וַאֲמַר: יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מְפַקְּדָה — כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתַּהּ? דִּלְמָא בְּבָאָה מֵחֲמַת טַעֲנָה. כִּי הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אֲמַרָה לֵיהּ: הַב לִי כְּתוּבָּה! אֲמַר לַהּ: זִיל, לָא מִיפַּקְּדַתְּ! אֲמַרָה לֵיהּ: מִסֵּיבוּ דִּילַהּ מַאי תֶּיהְוֵי עֲלַהּ דְּהָךְ אִתְּתָא? אָמַר: כִּי הָא — וַדַּאי כָּפֵינַן. הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אֲמַר לַהּ: לָא מִיפַּקְּדַתְּ. אֲמַרָה לֵיהּ: לָא בָּעֲיָא הָךְ אִתְּתָא חוּטְרָא לִידָה וּמָרָה לִקְבוּרָה? אֲמַר: כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן. יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה תְּאוֹמִים הָיוּ, אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף תִּשְׁעָה, וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת שִׁבְעָה. יְהוּדִית, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חִיָּיא, הֲוָה לַהּ צַעַר לֵידָה. שַׁנַּאי מָנַהּ, וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַרָה: אִתְּתָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה? אֲמַר לַהּ: לָא. אֲזַלָא אִשְׁתְּיָא סַמָּא דַעֲקַרְתָּא. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא. אֲמַר לַהּ: אִיכּוֹ יְלַדְתְּ לִי חֲדָא כַּרְסָא אַחְרִיתָא, דְּאָמַר מָר: יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה אַחֵי, פַּזִּי וְטָוִי

7 פו"ר ערש"י לצווי ולפי מדרשו מי שאינו עוסק בפ"ו כשופך דמים, והק' הרא"ם דמנ"ל לרש"י דמי שדורש ההיקש לית לי' דהאי פסוק פו"ר למצוה היפך מגמ' סנהד' הא איכא למימר דס"ל למצוה ואפ"ה דריש סמוכין. וראיתי בס' מלא הרועים ערך סמוכין אות כ' שכ' דהך מדרשא הוא ר"א דדריש כ"מ שאינו עוסק בפו"ר כשפ"ד ויליף מהך היקישא ור' אליעזר שמוחי. ובירושלמי מפרשי שמותי מתלמידי שמאי וב"ש ל"ל סמוכין כי אם במוכח או מופנה, ולכן כ' רש"י דלפי מדרשו ע"כ ואתם פ"ו לאו למצוה, דר"א לא דריש סמוכין כנ"ל וא"ש, וערמב"ן, ובשל"ה פ' נח, ועי' יבמות דס"ה ב', ובמהרש"א סנהד', וע"ע בס' בית מאיר על ש"ם שם מ"ש בזה עש"ה:

8 פו"ר עמ"ש לקמן בפ' וישלח ל"ה י"א בשם ס' רזיאל המלאך ומ"ש בזה:

« פרדס יוסף Genesis 9:5 פרדס יוסף Genesis 9:11 »