3ברא ערש"י ורמב"ן עי' שו"ת הרר"ד אה"ע מזקיני הגאון המובהק מלאסק ז"ל בהקדמה הביא המדרש בשעה שאמר נעשה אדם נעשו מלאכים כתות כתות חסד אמר יברא כו' בשעה שהם מדיינים אמר ה' כבר נברא העולם, ותמוה דאחז"ל דהי' המלכה להורות דגדול ימלך בקטן ומה יועיל אם לא ישמע לו, וי"ל דכ' ויכל וישבות וכו' ונכפל כחה פעמים וי"ל למ"ש רמב"ן דתיבת ברא הוא יש מאין וכשאומן יגמור מלאכתו ושב בטל אין ראי' כי היום מקודש בעיניו דאולי גמר שאין לו עוד החמרים הנצרכים למלאכתו. משא"כ הבוי"ת יש מאין החומר אין לא יכלה לעולם ואם שבת ע"כ דהיום קדוש בעיניו וזה"פ ויכל כו' אשר ברא פי' יש מאין וע"כ מורה על קדושת היום וז"פ לעשות דאף ביום השביעי נמצא זה החומר, וחזינן דמה שנברא יש מאין יותר חזק ממה שברא יש מיש דהרכבה נכרת בו יותר וזה"פ כשנמלך עם מלאכים הראה להם מדותיו הטובות וגמ"ח והבינו כי כח רוחני הוא כשכלים הנבדלים ע"כ חסד אמר יברא פי' יש מאין שהוא יותר שלם, ובראתם כחשים וכזבים שהוא מפאת מזגו אמת אמר אל יברא שאין ראוי לבריאת יש מאין, והבוי"ת הבין כי צדקו יחדיו ועשה האדם מגוף ונפש ועצת שניהם טובים עכ"ל בקיצור. ודודי הגאון הגאבד"ק לאסק שליט"א כ' שם. דאי' בס' דהמלאכים שאמרו אל יברא הם היצה"ר שרודפים ומסיתים להראות שצדקו באמרם אל יברא ומובן כי המלאכים שאמרו יברא הם חסייעים לאדם בעבודת ה' היינו היצ"ט ומלאכי רחמים, ורצון השי"ת שיהי' שני יצרים שיהי' בחירה, וזה בשעה שמדיינים עשה האדם להראות שנצרך לשניהם שיהי' בחירה ופח"ח. ובס' גן יוסף עדן דוד בליקוטים הביא בשם החידושי הרי"מ ז"ל דהחילוק בין אדם למלאך הוא הבחירה דיש לאדם משא"כ במלאך, ובחירה הוא שיש ברירה על שני דרכים ואם גבי מלאכים ישנו ב' דעות אם לברא האדם או לא, א"כ הוי ב' דרכים ובחירה אם לעשות כן או לא א"כ מחילא כבר נברא אום שהוא בעל בחירה. ועי' בספר כנסת ישראל לאבי התפארת ישראל בקונ' הפלאה, דלקיים העולם בלומדי' תליא כמ"ש בישעי' ושמתי דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסד הארץ, ובשבת ד"י דדיין שותף להקב"ה במעשה בראשית ובפ"א דאבות דעולם עומד על דין "שלום "אמת, ולז"כ תדשא הארץ דש"א ר"ת כן:4אשר ברא אלקים. ערמב"ן מענין ביאת משיח, ועשו"ת חתם סופר ח"ו סי' ס"א דהרמב"ן האריך לגלות קץ הכמוס ומרוב חשקו ותאותו לביאת משיח קירב חשבונו להיות קרוב לזמנו, וטעה טעות גדול במח"כ הרמה במ"ש דיהי' קי"ח שנים אחר ה' אלפים וכו' ותימה רבה כי שכח היום הולך אחר הלילה ויהי ערב ויהי בקר נמצא כי ת"ק שנים הראשונים של אלף הששי הם בבחי' לילה שהוא הערב של יום הששי של בריאה ואח"כ הי' בריאת החיות ואם נמתין עוד עד אחר הנץ החמה לקיים כסאו כשמש נגדי והנץ הוא עשירית היום א"כ יהי' עכ"פ אחר תק"נ שנים לאלף הששי, אמנם נראה שאין שייך כשמש נגדי על התחלת התנוצצה אלא אח"כ ויהי' ג"ז סעד לרמז המקובל לנו אחרי נמכר גאולה תהיה לו עכ"ל. ופי' בפירוש המלבי"ם סוף דניאל מ"ש מענין ביאת משיח, ועמ"ש בפ' וישלח ל"ג ב' וע"ע באוה"ח פ' צו ו' ב' ח"ש בזה:
