19א"ת יצחק בן אברהם וגו'. רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה. ותמוה מה בעי רש"י בזה עי' בס' בנין שמואל דבסוטה דכ"ו א'. יש פלוגתא לחד מ"ד אם היתה עקרה נפקדת, ולחד מ"ד אם הי' יולדת א' יולדת ב' וכו', ואי' במד"ר דשרה נפקדת מחמת שנלקחה לפרעה ואבימלך, ובדין הוא ונקתה ונזרעה זרע, ורבקה ג"כ ע"י שנחשדה מאליעזר נפקדה, וז"ש וא"ת יצחק שנפקדה רבקה מחמת שנחשדה מאליעזר, וע"כ משום דאם הי' עקרה נפקדת, א"כ ה"ה שרה נפקדת מחמת חשד, ושפיר אברהם הוליד את יצחק, אך דילמא כהמ"ד הב' דיולדת א' יולדת ב' וא"כ באמת זה הוי השכר של רבקה, אבל אם היה עקרה אינה נפקדת, ועדיין הרינון על שרה, ע"כ פרש"י יעקב ועשו והי' א' רשע, וא"א לומר דהיה השכר לרבקה שתלד בן רשע, וע"כ כהמ"ד הא' אם הי' עקרה נפקדת א"כ גם שרה נפקדת מאברהם. ובס' לק"ש כ' דאי' יצחק שהי' צדיק בן צדיק מכחו נולד יעקב, ורבקה שהי' בת רשע מכחה נולד עשו, וז"ש וא"ת יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק ולא מאבימלך, ומוכח זה משום יעקב ועשו האמורים בפ', דאי מאבימלך ל"ה יצחק בן צדיק, והי' בדין דשניהם הי' ראוים להיות רשעים. ועוד הובא דאי' בע"ז דנ"ד ב', הרי שגזל סאה חיטין וזרעם בדין שלא יצמיח אלא עולם כמנהגו נוהג, וכ' המפו' שהקב"ה אינו מבטל הטבע. אבל לעשות נס חוץ לדרך הטבע אינו עושה דלא עביד ניסא לשיקרא. וגם אמרו חז"ל ממזר מהראוי שלא יוליד, אך בשביל שוטה זה ישתנו סדרי בראשית ו אך מדהוליד ב' יעקב ועשו ול"ה בדרך הטבע ע"כ דיצחק כשר הי' ובכת"א כ' דעיקר תלונת לצני הדור הי' משום שהוליד א' צדיק ורשע ואמרו דצדיק מצד שרה ורשע מצד אבימלך, ובאמת יש טעם אחר דכ' בבעה"ט חיי שרה כ"ד כ"ט ולרבקה אח ושמו לבן שכל הנושא אשה יבדוק באחיה, ולכן ילדה בן אחד רשע. וז"ש וא"ת יצחק יעקב ועשו, ומזה נולד הלעז כנ"ל ואמר אברהם הוליד את יצחק, ול"ק למה נולד עשו כיון דשניהם הי' צדיקים, ותי' ויהי יצחק כו' רבקה אחות לבן, זה גרם שיהי' א' מבני' רשעים, וא"ש דהנה כ"מ אלה פוסל ראשונים ואלה מוסיף ולמעלה כ' תולדות ישמעאל והול"ל ביצחק אלה תולדות לפסול ראשונים, ולזה פרש"י יעקב ועשו וא"כ א"א למיפסל דגם בתולדות יצחק הי' אחד רשע ולכן כ' ואלה: עוד ראיתי דלכן נולד ישמעאל מאברהם לשאוב הזוהמא שהי' עוד מתרח, ועי"ז יצא יצחק מזוקק וכן עשו כדי שיצא יעקב נקי, אך, צ"ע למה ישמעאל נולד זמן רב קודם ומאשה אחרת, ועשו נולד ביחד עם יעקב ובשליא אחת, וי"ל כמו בצירוף כאשר יש פסולת בזהב צורפין באור ונפרד הפסולת, אבל אח"כ כשהזהב נקי רק שרוצין לזקקו יותר שלא ישאר בו שום שמץ פסולת, אז נותנין לכור פסולת אחר כמו עופרת וע"י ההיתוך העופרת מקבל אליו כל חלקי הפסולת מזהב שנשאר, ונמצא שע"י הפסולת העופרת יהי' פעולה לשאוב כל הזוהמא מהזהב הנשאר מצירוף הראשון, וכשנולד ישמעאל יצא יצחק נקי אך ל"ה מזוקק בלי שום שמץ וע"י יעקב הי' צירוף אחר צירוף, והי' נצרך להיות עשו ביחד עם יעקב בשליא אחת, ועשו בלע כל הפסולת ונשאר יעקב נקי לגמרי, וז"ש רש"י יעקב ועשו וכו' דהי' ביחד. ובס' מרפא לנפש כ' עפמ"ש דאברהם הי' חסד יצחק עבודה יעקב תורה. ועמש"ל בפ' לך י"ב ב', ואי' במגילה ג' א' ת"ת נדחה מקריאת המגילה, וכ"ש מפני עבודה, ועבודה נדחית מפני מת מצוה, היינו גמ"ח וז"ש וא"ת יצחק היינו יעקב שמרמז על התורה לפעמים נקרא תולדה נגד עבודה שת"ת נדחה מעבודה, אברהם הוליד את יצחק לפעמים עבודה ג"כ נקרא תולדה, היינו נגד מת מצוה שהוא גמ"ח שעבודה נדחית ממנה ע"ש, ועי' קובץ דרושים חוב' ה' סי' כ' הביא אלשיך על הפ' אבשלום בני בני. דכל המלמד בן אחר כאלו ילדו. ובל"ם כשמלמד בנו יתכן לקרות בנו ב' פעמים א' בעצם והב' מה שלמדו, ומשו"ה קרא דוד לבנו ב"פ בני ע"ש. וזה פי' אא"ז הגה"ק ר' יעקב מייזליש ז"ל האבד"ק פיעטרקוב. א"ת יצחק בן אברהם שהי' בנו בעצם, אח"ז אמר אברהם הוליד כי למד אתו והוי כילדו, וז"ש המדרש גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו עש"ה. וע"ע בחוברת ט' סי' ט' בס' הדודאים: ובחי' על דרוש הבאתי הא שכ' א"ת יצחק. יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק וכתיב וא"ת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר, וכ' ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה כל אלה בני קטורה. דג' מיני בנים הי' לאברהם: יצחק הי' לכבוד לאביו ומייחס עמו. ואברהם מייחס ג"כ עם יצחק בנו. לא כן עם ישמעאל הוא היה בן אברהם והי' עוד מייחס עצמו שיש לו אב אברהם, אבל אברהם לא היה מייחס עצמו עם בנו ישמעאל, אבל במדרגה פחותה עמדו בני קטורה שהם לא יחסו עצמם אף עם אברהם אביהם. ורק אלה בני קטורה. והענין נכון מאד ועי' בחה"ת, ובאר מים חיים ופרדס דוד מספרים מאחד שהי' לו בן באמעריקא וכתב האב לו שיכתב לו האמת ע"ד הנהגת ביתו בעניני יהדות. הבן שהי' טרוד בעסקי' כתב לשון קצרה. שהוא בטוח בעדו. גם בעד נכדו ומסופק בבני' וד"ל, והי' כחידה סתומה מכתבו, אכל לכוף הבין האב כוונתו. שהוא בטוח בעדו שישאר יהודי נאמן לעדתו, כן בטוח בנכדי' שיהי' גוים גמורים. אבל רק מסופק בבניו מה יהי' עד סופם:20רש"י לצני הדור כו' קלסתר וכו' עי' בס' מכלל יופי דף ז' הק' המפו' מה ראי' הלא לדעת המחקרים בני זנונים המה יותר דומים לבעל לפי שמהרהרת בבעלה בשעת זנות, ועי' בזה בס' תולדות יצחק כאן וי"ל עפמ"ש בסוטה דכ"ו ונזרעה זרע אם הי' עקרה נפקדת אר"י א"כ יסתרו כל עקרות אלא אם יולדות שחורים יולדות לבנים, וזה"פ לפי שלצני הדור אמרו מאבימלך ר"ל ממעשה אבימלך נתעברה שבאתה לידי חשד בדין שתטול שכרה, כדאי' במד' וה' פקד כו'. זו שנכנסת לביתו של פרעה ואבימלך אינו דין שנפקדת. ואפי' שאין זה גנאי לשרה מ"מ גנאי לאברהם שלא מצדקתו זכה להוליד, אלא בדין שתטול שכרה. וזה תינח לר"ע אבל לר"י ל"ש זה לכן הראה ה' דעת ר"י אמת יולדות שחורים כו' וצר קלסתר פניו דומה לאברהם שהי' יפ"ת וזיו איקונין של אברהם הי' אור זיו פניו של אדם הראשון זה מן הדין לר"י, ומאין לה זכות. א"ו זכותו של אברהם גרמה להוליד שהוא למעלה מן המזל, ואז העידו הכל אברהם הוליד את יצחק ר"ל בזכותו נולד יצחק ומה שהי' יפ"ת משום בושה שלה שהי' לה מאבימלך. ובנח"ק כ' דק' הלשון ליצני הדור דהול"ל רשעי הדור. וי"ל דל"ה רשעים וידעו כי יצחק נולד מאברהם רק כי בעבור שהתפלל אברהם על אבימלך נענה הוא תחלה ונפקדה שרה, וז"ש מאבימלך מסיבת אבימלך. אך מפקי לה בלשון לצנות. והפתאים סברו שהוא כפשט הדברים לכן צר קלסת"פ. וכ"כ בס' טירת כסף. וע"ש שהביא בעה"ט תצא כ"ג כ' לא יבא פצוע דכה וסמיך לי' לא יבא ממזר לומר שממזר אינו מוליד. וק' דראינו שממזרים יולידו וכמ"ש הוא ענה וכן באלופי עשו, וי"ל דה"ד בישראל ממזר אינו מוליד ואברהם משנימול הי' לו דין ישראל, וז"ש א"ת יצחק אף שהיה לו דין ישראל ואיך הוליד יצחק אם לא שאברהם הוליד את יצחק, ולכן יצחק ג"כ הוליד שהי' זרע קודש מאברהם, וע"ע בהקדמה לשו"ת משיבת נפש שכ' ג"כ כנ"ל דלא עביד רחמנא ניסא לשיקרא לכן בלידת שרה הי' נם ופלא ואין להרהר מאבימלך ולכן הי' אמותינו עקרות שלא יהי' הרהור ח"ו שהולידו בעבירה ועתה נסתם פי המקטרגים ע"ש דרוש נכון ע"ז וע"ע בתורת משה, ואדני פז, ואו"ש. ובס' מעיני החכמה ב"מ דפ"ז: ועי' שו"ת שם אריה אה"ע סי' צ"א אשה ששהתה י' שנים ולא ילדה ויצא עלי' קלא דל"פ שזינתה וילדה אי חשבי' לבתו לכל דבר, והביא תוס' יבמות דל"ז א' ד"ה וזו. דנשים ששהו י' שנים אין לומר דרוב מתעברות ע"ש באריכות והעלה להתיר. ועי' ג"כ בפתחי תשובה אה"ע סי' קנ"ו ססקכ"ו, ובנוב"י מ"ת אה"ע סי' ס"ט. ובהשמטות לשם ארי' הביא ראי' מרש"י כאן דרק ליצני הדור אמרו ולא הכשרים. ואף דשהתה זמן רב עם אברהם ולא ילדה ואח"כ נלקחה לאבימלך ונתעברה אין לך כיעור גדול מזה, אפ"ה אין לחוש חלילה שמאבימלך נתעברה רק שהי' לעז מליצני הדור, וראי' מזה שאין לחוש כלל ע"ש. ובס' בית שמואל הק' למה גבי לידת יצחק העיד אברהם הוליד את יצחק, ועוד מה בעי הפ' דהי' בן ס' שנה, וי"ל דביבמות ע"ח ב' דממזר ספק לא חי ודאי חי כדי שלא יתערבו בכשרים. אבל אי ידעינן שממזר לא יתערב, וא"כ האיך אמרו ליצנים מאבימלך איך יכול לחיות. וצ"ל דהטעם הוא שלא יתערבו, ויצחק עקר הי' וא"י להוליד ויכול לחיות אבל וא"ת יצחק והוליד ושפיר מוכח דאברהם הוליד יצחק דאי מאבימלך היאך חי, אך ק' הא כ"ע ידעו דקודם לא נתעברה רק מעתה שנלקחה לאבימלך והוי ודאי ומחזר ודאי חי. ורק אי' בגמ' א' לס' שנה אנדרלמוסיא באה לעולם ומכלה ממזרים, ואי' טעם למה דוקא צס' שנה משום דיותר מס' שנה אין אדם זוכר וכמ"ש בכתובות ד' כ' ע"ב, וא"כ ממזרים דידעו נעשין ללא ידעו אחר ס' שנה לכך מכלה אותם, וזה מתרץ הפסוק דק' דילמא לעולם מאבימלך דהוי ודאי כנ"ל לכן אמר דיצחק בן ס' שנה ואחר ס' נעשו ידעו כלא ידעו ואפ"ה חי מוכח דמאברהם נתעברה:
