17ואלה שני חיי ישמעאל. רש"י למה נמנו שנותיו. עי' במגילה די"ז ופרש"י כיון דרשע הוא וע"ש במהרש"א אע"ג דאי' בב"ב דט"ז ב' דעשה תשובה ולעיל ברש"י פסוק ט' מ"מ כיון דהי' רשע מעיקרא למה נמנו שנותיו, וכרש"י אי' ג"כ במד"ר שם, ועי' בע"י דפוס ווילנא, ובהגהות אהבת איתן ב"ב סי' ל"ה. דבטורי אבן מגילה הק' ארש"י שם דאיך הרשיע את הצדיק, וכבר הק' המהרש"א, ומיהו אי' בסנהד' ק"ד א' וספרי האזינו, וילקוט תהלים סי' מ"ט, דאין אברהם מציל את ישמעאל וע"כ דלא עשה תשובה וכ"כ תו"י יומא. ונר' דזה דעת ר"י במד' ג' נקראו בשמם עד שלא נולדו. ותמה במשנת ר"א דאמאי לא חשיב ישמעאל וי"ל דס"ל דלא עשה תשובה ולא חשיב רק צדיקים, וא"ש האי דמגילה, ומדרש ס"ל כמ"ד דלא עשה תשובה ובהכי א"ש דלא פרש"י כן ביבמות דס"ד אמימרא דר' יוחנן ועשו"ת בנין ציון סי' מ"ט מ"ש על קו' הט"א הן במדרש פליגו אמוראי. דרלב"ח תי' כגמ' שלנו במגילה לייחס שנותיו של יעקב ועוד כ' תי' ב' ע"י שבא למדבר לגמול חסד לאביו. וזה כעין הסוגא דב"ב דט"ז שעשה תשובה בקבורת אברהם, ולכן ל"ק מסתירה די"ל דגם גמ' דילן פליגו אמוראי בזה. ועל רש"י ל"ק מסתירה דפ"ט דדרכו להביא מדרשים חלוקים. אכן בל"ז י"ל דאין סתירה כלל דאפי' עשה תשובה מ"מ הקו' במקומה למה נחנו שנותיו ע"פ המדרש, ויהי ימי שרה זש"ה יודע ה' ימי תמימים מה הם תמימים אף שנותיהם תמימים פי' דימי חיים לא מקרי רק מי שחי בתמימות, וכמו שפי' האלשיך ויקרבו ימי ישראל למות דכל שנותיו הי' נצבים אחד מהם לא נעדר, ולהיפך הרשעים בחייהם קרוים מחים, דחייהם לא נקראו חיים באמת, וזה מה שהק' למה נמנו כו' דאף שעשה תשובה מ"מ כל שנותיו הי' ברשעות וע"ז תי' שבאמת לא נמנו בשבילו בענין זה רק לידע כמה הי' בחיים על האדמה לייחס שנותי של יעקב ע"ש, והנה במח"כ לא חידש כלום שכ"כ המהרש"א וכמש"ל. ועי' בהגהות הג"מ מתתיהו שטראשון בש"ס דווילנא בב"ב שכ' ג"כ ככל הנ"ל והביא ג"כ תוס' ישינים יומא דל"ח ב' וא"ת למ"ד בסנהד' ק"ד אין אברהם מציל ישמעאל איך קראו צדיק, ובשו"ת בש"ר וכס"ד לא הביאו את התו"י, אבל לפי הגי' ביבמות ס"ד ומ"ש היפ"ת הא לית לי' קיום, וערמב"ן ריש פ' חיי שרה, ורא"ם כ' גבי ישמעאל שנכתב בו שנה בכל כלל וכלל, הוא לחלק שנותיו לומר שלא הי' כולם שווים וטובים, ועי' בנח"י שם, ובגליון הש"ס שציין לתוס' ישינים דיומא וסנהד' ותורת חיים שם. וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ה סי' מ"ט: ועי' שו"ת מבי"ט ח"א סי' רע"ו דאין ראוי לקרות שם אדם או נח או שם ועבר שאין לקרות שם רק מאברהם ואילך, ושם אליעזר אינו על אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ורק על אליעזר בן משה ע"ש ועשו"ת בשמים ראש סי' ק"ל וז"ל ובעיקר השאלה כיצד קורין ישמעאל. אין אנו צריכים לדברי המדרש שעשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות, אבל בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא הוא עכ"ל וע"ש בכסא דהרסנא, ובכנה"ג יו"ד סי' רס"ה הקשה על המבי"ט דמצינן באמוראי ר' בנימן בן יפת. ועמ"ש בזה בשם הגדולים אזולאי מערכת גדולים א' אות ל"ד:18ויגוע רש"י ל"נ רק בצדיקים עי' בס' בכור שור ב"ב דט"ז דיל"ד דאין דרך רש"י רק לתרץ מה דק' בקרא, וה"נ קשי' לי' יתירא דויגוע ומתרץ דאורחא דקרא בצדיקים, והו"ל לפרש כך קודם זה בקרא דאברהם ואי לאשמעינן דגם ישמעאל פשה תשובה כבר פרש"י לפני זה, וי"ל דרש"י פי' אח"ז כאן כ' על פני כל אחיו נפל ולהלן אומר ישכון, עד שלא מת אברהם ישכון ומשמת כ' ביה לשון נפילה, ויש מקום לחלוק ע"ז ולפרש טעם אחר רק דבהיות ישמעאל צדיק ובעל תשובה כ' לשון ישכון, ובהיותו רשע כ' נפילה. רק דאיפכא מבע"ל למיכתב מעיקרא נפילה ואח"כ ישכון דהא מעיקרא רשע היה ולבסוף עשה תשובה, וע"ז י"ל דדילמא אחר תשובה חזר לסורו ונשאר ברשעו ולהכי כ' מעיקרא ישכון וסופו נפל שחזר לסורו, להכי פרש"י אקרא דויגוע אין גויעה כו' דמוכח מכאן בפשיטות שסופו עד יום מותו הי' צדיק, וא"כ השתא א"א לפ' בטעם ישכון ונפל דכשיהי' צדיק ישכון וכשיהי' רשע נפל דאיפכא מבע"ל אלא דעד שלא מת אברהם וכו'. ובס' מיני תרגומא כ' על הרמב"ן שכ' דרש"י כ' ל"נ גויעה רק בצדיקים. ובב"ב הק' והא דור מבול כ' גויעה ויגוע כל בשר הרומש על הארץ וכל אדם אשר בארץ יגוע, ומתרץ גויעה ואסיפה קאמרי כו', וכ"ד אונקלס ואיתנגד והוא העילוף כלשון איתנגיד ואיתפח פסחים נ'. ב"ק ס"ז. ונא' כן במבול כו', ודע מ"ש ברמב"ן ויגוע כל בשר וכל האדם אשר בארץ יגוע ליתא בגמ' שום קרא, ודע עוד דבפ' ליתא כך אלא ויגוע כל בשר כו' וכל האדם, ורמב"ן מעתיקו לצורך ענינו, אבל ק"ל למה לא מפ' רמב"ן לעיל בפ' ח' דכ' ויגוע ותרגום איתנגיד, ועו"ק במתושלח דהי' צדיק בסנהד', צ"ט ב' ובנח לא כ' ויגוע. וביוסף דכ' וימת י"ל דסבת מיתתו דנהג עצמו ברבנות עי' ברכות נ"ה א' וסוטה י"ג ב'. ובזה יובן הא דשאל ש"ס מפני מה מת יוסף קודם לאחיו, ולא מצינו שאלה זו גבי יעקב שמת קודם לעשו סוטה י"ג ב' ודומה לזה. ובמשה דלא כ' ויגוע י"ל דעיקר מיתתו יען לא האמנתם שבת נ"ה ב' וגם באהרן כן:19ברמב"ן ויגוע יכול ישלם חמש נגידים וכו' ועי' בהגהות מהר"ץ חיות ב"ק דס"ז, כ' רמב"ן יכול ישכים חמש נגידים לפניו הי' הגירסא כך ט"ס נפל ברמב"ן וצ"ל יכול ישלם וכונתו על סוגיא שלנו דנגידים משמע גויעים כמ"ש לפרש"י כאן ומצוה לתקן ברמב"ן. ומ"ש רמב"ן יכול ישלם ה' נגידים, ובש"ס שלנו לא נאמר רק יכול ישלם נגידים. עי' ערוך ערך נגד וכן בתוס' לעיל דס"ו א' ד"ה טלאים שהביאו כולם הגירסא כמו שהי' לפני הרמב"ן ישלם ה' נגידים:
