פרדס יוסף, בראשית כ״ב:ו׳

« פרדס יוסף Genesis 22:5 פרדס יוסף Genesis 22:7 »

6 כתובות פתח ↗

הָהוּא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי דַּהֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. לָא אִימְּצִי גּוֹי לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל. אַדְכְּרֵיהּ חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נְגִיד וְאִיתְּנַח, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִימְּצִי גּוֹי לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמְרִיתוּ ״אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם״? אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי מִילְּתָא חַדְתִּי, אֲבָל הָא דַּשְׁנַן בָּהּ — לָא. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: דְּמַלְּפִי דְּמַלְּפָא תִּכְלֵי — לָא בָּהֲתָה.

7 פרקי דרבי אליעזר פתח ↗

אָמַר יִצְחָק לְאָבִיו: ״אַבָּא, קְשֹׁר לִי שְׁתֵּי יָדַי וּשְׁתֵּי רַגְלַי, שֶׁלֹּא אוֹתְךָ כְּגוֹן הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה עַל שׁוּם אֹנֶס מִיתָה, וְנִמְצֵאתִי מְחַלֵּל כְּבוֹד אָב״. וְקָשַׁר שְׁתֵּי יָדָיו וּשְׁתֵּי רַגְלָיו וַעֲקָדוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאִמֵּץ אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וְאֶת שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו עָלָיו, וְעָרַךְ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הָעֵצִים, וְשָׁלַח יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. וּכְכֹהֵן גָּדוֹל הִגִּישׁ אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְרוֹאֶה הָאָב מְעַקֵּד בְּכָל לֵב וְהַבֵּן נֶעֱקָד בְּכָל לִבּוֹ. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צוֹעֲקִים וּבוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה״. וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, נִקְרֵאתָ רַחוּם וְחַנּוּן, מִי שֶׁרַחֲמָיו עַל מַעֲשָׂיו, רַחֵם עַל יִצְחָק שֶׁהוּא אָדָם וּבֶן אָדָם וְנֶעֱקַד לְפָנֶיךָ כִּבְהֵמָה. אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'״.

7 זבחים פתח ↗

הָכָא נָמֵי לִפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה! מַתְקֵיף לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: וּמַאן לֵימָא לַן דְּאוֹנֵן אָסוּר בְּבָמָה? דִּלְמָא שְׁרֵי בְּבָמָה!

6 המאכלת. רש"י סכין ד"א ע"ש שישראל אוכלין מתן שכרה עי' חתם סופר חולין דט"ז זריזותא דאברהם קמ"ל, שלא סמך שימצא שם סכין ולקח מביתו, וצ"ע דהא כבר כ' בקרא דלעיל ויקח בידו את האש ואת המאכלת, וא"כ חזינן דלקח מאכלת מביתו, וי"ל לפמ"ש במד' ורש"י דמאכלת ע"ש שאוכלים שכרה בעוה"ז וא"כ לאו דוקא הסכין נקרא כן אלא כל צרכי העקדה נקראים כן, נמצא מקרא ויקח את האש ואת המאכלת אין להוכיח שלקח סכין מביתו דאפשר שהאש בעצמו נקרא מאכלת, ואע"ג דכ' ואת המאכלת בוי"ו. מצינו כמה פעמים ווי"ן מיותרים בקרא ואיה וענה, ורכב וסוס ומשו"ה איצטריך הך דויקח את המאכלת להשמיענו זריזותא דאברהם, ואולי מכח הך וי"ו ואת המאכלת מוכיח רבי דינו דבעי תלוש וז"ש וי"ו דכ' אאופתי':

7 וילכו שניהם יחדיו, עי' בס' קול יחודה על כתובות דס"ב האי ישראל וגוי אזלי באורחא לא אימצי לסגויי בהדי ישראל וכו' אנחה שוברת חצי גופו של אדם הנ"מ מלתא חדתא כו' וזה פי' הגאון ר' נפתלי כ"ץ ז"ל וילכו שניהם יחדיו ולמה כ' ב' פעמים ולהנ"ל א"ש בתחלה ידע אברהם שבנו יהיה לעולה ויצחק לא ידע וכ' וילכו שניהם יחדיו, שאברהם הלך בזריזות כיצחק, ואח"כ אמר אברהם ליצחק אלקים יראה לו השה לעולה בני. והיה גבי יצחק מילתא חדתא וגבי אברהם מילתא ישינה ואעפ"כ כ' וילכו שניהם יחדיו שיצחק הלך בזריזותא כאברהם. ובראב"ע כ' יחדיו שלא יברח יצחק ותמוה. ובס' זכר צדיק כ' דענין עקדה היה כדי שיהי' התכללות המדות מדתו של אברהם במדתו של יצחק וירא אברהם פן יברח ויקיים בעצמו המצוה בלי שיתוף, וזה ויאמר לו אביו היינו ששאל לו בל' בתמיה הלא אבי אתה מדת החסד, ואיך נהפכת לגבור כזה לשחוט בנך יחידך מפני רצון ה' שהוא מדרגה גבורה דקדושה, ויאמר לו הנני בני הוא שנעשיתי עתה במדרגת בני:

7 יומא פתח ↗

וְרַבִּי יוֹסֵי, הַצָּתַת אֲלִיתָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״ — לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזָּר קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? אֶלָּא, לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.

« פרדס יוסף Genesis 22:5 פרדס יוסף Genesis 22:7 »