מפרשים:
26 נעשה אדם בצלמנו, עי' במהרש"א סנהדרין דל"ח. ובע"י סי' ס"א וענף יוסף שם בשם תו"ח, וע"ע בכתובות ד"ח א', ובתד"ה חדא יצירה ובמהרש"א. וביבמות דס"ה ב', ולא העתקתי כי מצוי לכל, וע"ע בבינה לעתים דרוש כ"ג, ובארצות השלום דרוש ד' בזה: ובב"ר פ"ה בשעת בריאה חסד אמר יברא שכולו חסד, אמת אמר אל יברא שכולו שקר, צדק א' יברא שעושה צדקה, שלום א' אל יברא דכולה קטטות, נטל ה' אמת והשליכו ארצה, וקשה למה לא השליך השלום ורק מיד כאשר הושלך האמת חדלו הקטטות והי' שלום, אבל כמה גרוע זה השלום אשר לקח מקומו במחיר האמת, וכאשר הושלך האמת באו בני אדם והגביהו ועושים סחורה עם אמת, הם בעצמם רחוקים מאמת, ורק יסחורו בו, ורוצים לזכות אחרים עם אמת, ועי"ז יהי' מחלוקת וע"ז אמר החכם אמת קנה ואל תמכור' קנה בעדך, ולא תמכור, וע"ש בסנהדרין דל"ח. אדה"ר גופו מבבל ראשו מא"י ואברי' משאר ארצות, עגבותי' מאקרא דאגמא. הנה לדעת חז"ל אוירא דא"י מחכים, וכמה מהנוסעים לא"י בעלי ההרגש יספרו כי ירגישו רגשי קדש רעיונות נשגבים, ובהיסתוריה כ' שהנסיך רודאלף יורש העצר האוסטרי סיפר כי בדרכו על אדמת הקדש הרגיש חרדת קדש ובהגיעו שערי ירושלים כמו רוח ממרום לבשה אותו ונפשו רחפה על התענוגים רוחנים אשר לא לבני אדם המה. וידוע כי טבע ומזג הארץ יפעלו על רוח האדם, יש ארץ שמגדלת טפשים, ויש חכמים, יש מגדלת משוררים תופשי כנור ועוגב, ויש מגדלת גבורים אמיצי לב, ויש מגדלת רכי לבב יפחדו מקול עלה נדף. יושב הארץ אשר הטבע תופיע שם בהדרתה בעצים רעננים ופירות נהדרים יתעוררו בו רגשי שיר וזמרה, לא כן יושב ארץ שם יקננו פריצי חיות ובני שחץ האנשים האלו המה בטבעם קשי לב אכזרים. לכן בני ארצות הקדם בעלי שכל חד, יעמיקו חקר בחקירות דקות ונשגבות נעלמות. רוחם זרה למדעים, אשר בחומר יסודם, שוכני ארץ הקרות במקומות רפש ובצה חמה גסי השכל לא יבינו מחיי רוחניים נצחיים, לעומת זה יושבי ארצות הממזגת שוכנות על קו השוה שמה חוברו לו יחדיו כל השלמות. ארצנו הקדושה נפלא הוא כי הגופים לפי ערך רך האויר במקומות אשר האויר יבש וחם, הרכבת גופם רכים וחלשים. וגוף היותר בריא הוא בארץ קרה. אם נהרות וימים יסבוהו, יושבי אירלאנד ושאטלאנד יאריכו ימים יותר מכל אדם אשר על פני האדמה. אלקים ברא האדם שיהיה שלם בשכלו ובגופו ובאופן שיוכל בבחרותו לחיות חי נועם ואמרו: ראשו ר"ל שכלו ונפשו מא"י, גופו, ר"ל הרכבתו מבבל מקום בצה ורפש ארץ יושבת על מים רבים, ואבריו משאר ארצות, כי יש ארצות ששמה חוש הראות חזק. כי יש מקומות שאחד יוכל לראות חבירו ממקום רחוק הרבה פרסאות, וכן כל החושים ישתנו לפי המקום אשר יחנו. עגבותי'. ידענו כי המה בשר רך ספוגי, ולהם יועיל אויר לח ורטוב, כאקרא דאגמא מקום רטוב ועמוק:
27 נעשה אדם. ערש"י שיהי' הגדול נמלך בקטן וכו' אי' בשם הר"ר העשיל ז"ל, דזה"פ כל המתגאה כאלו עובד ע"ז, דהמתגאה מה עושה עם פי' הפסוק נעשה אדם. דלדידי' יש ח"ו לטעות לב' רשויות, והוי כע"ז. ועי' באורי מהרא"י מהתה"ד רש"י פי' שפיר ובכור שור תי' בע"א דמצינו בכ"מ בל"ר והוא לשון שררה לפי שיצירה זאת של אדם היה חביבה הזכירה בל' שררה ויתורץ גם אמאי כ' וירדו בל"ר אאדם יחיד אלא משום דל' וירדו לשון מלכות כ' בל"ר וא"כ תשובות המינים בצדם גם אפסוק זה. אח"ז ראיתי בבכ"ש דשייך שפיר ל"ר לכתוב אחילתא דאדם לפי שהוא כולל זו"נ, כדכתיב זו"נ בראם, ויברא אותם ויקרא את שמם אדם עכ"ל: ובכת"א כ' דבשבת דקנ"א אר"פ נקטינן ארי' אבי' תרי לא נפל, והא חזינן דנפל האי כדרב"ח דאין חיה שולטת באדם עד שנדמה כבהמה וכו' ופרש"י דכ' ומוראכם תרי, וכ' על כל חית הארץ אפי' אריה הרי דמוראכם נאמר על תרי אבל שנדמה כבהמה שולטת אפי' בתרי, וז"פ נעשה אדם כדמותינו וכצלמנו, כ"ז שיהי' להם דמות וצלם אלקים אז וירדו ר"ל שהם שנים ירדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה אשר בארץ. משא"כ בשאינם שנים או שאין להם צלם אלקים אז נעשה ירוד לפניהם: