מפרשים:
1 שפה אחת רש"י לשה"ק, ותמוה מנ"ל ובס' שארית יעקב כ' עפמ"ש בסנהדרין ד"ג ע"ב טטפת ט"ט בכתפי ב' פת באפרקי ב', וק' איך שייך לומר דסמכה תורה על ב' לשונות של אומות אחרים, וכי כ"ע יודעים ע' לשונות, ותי' דאי' במפו' כל לשון שאין נבלל מלה"ק אין לו קיום, לפי"ז באמת ט"ט ופ"ת שניהם משמעותם בלה"ק ב' רק דט"ט נבלל בלשון של כתפי ופת באפרקי והוא לשה"ק שלהם, וא"ש דרש"י הוכיחו מדקאמר שפה אחת מוכח שהוא לה"ק דאי לשון אחר מע' לשונות, אינו שפה אחת דמוכרח להיות נבלל מלה"ק אבל לה"ק הוא שפה אחת:
2 ודברים אחדים ערש"י ובב"ר פל"ח פי' אחודים סגורים מעשה דור המבול נתפרש והפלגה לא נתפרש, עי' באר שבע סנהדרין ק"ט טעם דלא נתפרש דחטא דור המבול הי' רוב בגזל ומיעוט בעריות כמחז"ל שם לכן הוצרך לכתבו שלא יחטאו עוד בזה, אבל חטא דור הפלגה א"י להיות עוד דל"ה יכולת בידם אלא ע"י שהי' שפה א' אבל לאחר שחלק לע' לשון כדי שלא יהי' אפשר למלאות זימתם הרע שוב לא יכול עוד להיות ולכן לא נתפרש. עי"ל כיון שדור הפלגה פשטו ידם בעיקר והטיחו דברים קשים כלפי מעלה, ולא ניתנו לכתוב, וכדי בזיון וקצף לומר נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. ולכן לא נתפרשה, וכ"ש לפ"ד מקובלים שכ' שקצצו בנטיעות וכבוד אלקים הסתר דבר: