1מס׳ כלה כוללת דיני ברכות נשואין, כי כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ודבר זה נזכר גם בתלמוד, ובירושלמי אמרו כלה אסורה לבעלה כל שבעה ואסור ליטול ממנה כוס של ברכה דברי ר׳ אליעזר ברכות פ״ב ו׳, ובמשנה כלה פ״א ד׳ נאמר המשגר כוס ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה למה מפני שדעתו רבה עליה, רבי אומר מפני שיצר הרע רבה עליו, וכן בני חבורה ששגרו כוס ברכה לאשה שלא מדעת בעלה הרי הם חייבין מיתה מפני מה מפני שדעתן רבה עליה. רבי אומר מפני שיצר הרע רבה על שניהם וכו׳. ועוד דברים רבים מעניני ד״א ומוסר, ומפני שמס׳ כלה היא הקטנה במסכתות ואינה רגילה בפי התלמידים לכן אמרו בתלמוד איזהו תלמיד חכם שממנין אותו להיות פרנס על הצבור, זה ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במס׳ כלה שבת קי"ד. תענית י׳: קדושין מ״ט: ופירש״י אפילו במס׳ כלה דלא רגילי בה אינשי וזה נתן לבו וגרסה, ורבנו חננאל תענית שם ור״י הזקן קדושין שם פירשו ״כלה״ דרשה כמו אגרא דכלה דוחקא, וענין כלה לפי דעתם שמתעסקין בה כל תלמיד חכם שרוצה לשנותה ככלה של אדר ועי׳ מהרש״א שבת שם.