מפרשים:
1 ובמדרש מי השלוח וז״ל: וכל הדובר אמת אינו נכשל לעולם, ומעשה אירע בימים ראשונים, היה בחור מבני האיתנים, ומנערותו אחר שרירות לבו הלך בתאותו, ויהי היום ותחל רוח ה׳ לפעמו, והלך ונשתטח לפני ר׳ שמעון בן שטח, וא״ל רבי רבי אנוש כאבי מעקב סביבי, אמרתי אני בלבי לשוב. ויען ויאמר לו בני בני אל תבך, בדבר קל אמצא תרופה למכתך ותעלה למחלתך, אך השמר בני פן תכזב בכל עניניך ולא תכשל, ונפשך מכל צרה תנצל. ויאמר לו דבר קטן היא ואקיימנה, ויאמר לו השבעה לי וישבע וילך לאהלו, ויהי היום הלכה לבית המרחץ שכנתו, וגברה עליו תאותו, וגנב כל אשר אתה בביתה כלי כסף וכלי זהב ולא השאיר עוללות, ובצאתו אמר בלבו אם תשיב השכנה ותצעק על נכסיה ועל ממונה כי יפקד מה אשיבנה, אם אומר זך אני בלי פשע הריני מכזב ומשקר בתשובתי, ואיה שבועתי, אז השיב כל מה שלקח, והבין חכמת שמעון בן שטח עכ"ל.