מפרשים:
1 המדרש הזה איננו במציאות לפנינו, ונודע לנו רק ממה שהביאוהו הפוסקים בספריהם. בספר תניא דף ק״ז ע״א כותב: ובמדרש הרנינו, שופר שניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול, מ"ט משום דכתיב וה׳ אלהים בשופר יתקע, מה שופר של הקב״ה שלם אף שופר של ר״ה יהא שלם. ולמה תוקעין בר״ה לפי שהן נגאלין ממלאך המות עכ״ל. גם הובא בס' שבלי הלקט סי׳ רצ"ג וז״ל: במדרש הרנינו שופר של בעל מום כשר לתקוע בו בר״ה וביובל שנאמר והעברת שופר תרועה וגו' אבל לא על הזבחים עי׳ ב"י או״ח סי' תרצ״א, ועוד שם בענין ראש חדש סי׳ קע״ד וז״ל: במדרש הרנינו פרשת סוכה, וכן אתה מוצא כל שבעת ימי החג אנו גומרין את ההלל אבל בפסח אין אנו גומרין את ההלל אלא יום ראשון ולילו, ולמה? שמואל בן אבא אומר בנפול אויבך אל תשמח לפי שנטבעו בו המצריים עכ״ל. ר״א מגרמיזא הביא המדרש הזה בס׳ הרוקח כמה פעמים וכתב בסי׳ ר״ו וז״ל: במדרש הרנינו מפני מה נתנו קורת רוח עשרה ימים מר"ה עד יוה״כ, כנגד קרבנות יו"כ פר אחד איל אחד שבעה כבשים שעיר אחד. וכנגד ט׳ מדות רחצו הזכו הסירו עד ריבו אלמנה רש״י בישעיהו א׳:ט״ז הביא בשם פסיקתא עשרה ואינם אלא תשעה. ועי׳ ילקוט ישעיה רמז שפ״ט פ' ובפרשכם כפיכם, וכתיב בתריה לכו נא ונוכחה. מהו הויכוח? אמר הקב״ה עשו תשובה באלו ט׳ ימים, אפילו יש בכם כמה עונות אני אלבינם כשלג ביוה״כ. ד״א כנגד עשרה מאמרות, לכך רמז מן בראשית עד יום הששי יו"ד ימים, רמז לעשרת ימי תשובה. ד״א כנגד עשרת הדברות שנתנו בו׳ בסיון ונשתברו הלוחות בעונותיהם ונתפתה ביוה״כ עכ״ל הרוקח. בעל הרוקח מביא בסי׳ י״ח וז״ל: ובמדרש הרנינו שובה ישראל עד ה׳ אלהיך, כל מה שברא הקב"ה לא נשבע אלא על התשובה, חי אני נאם ה׳ אם אחפוץ במות הרשע, אמר הקב״ה לישראל מתביישים אתם לעשות תשובה הנני שב ראשון, כה אמר ה׳ הנני שב, ומה אני שאין לי חטא ולא סרחון ח״ו אומר אני שב, בני אדם עאכ״ו שצריכין לעשות תשובה שלמה, ואף העבירות שעשו מתחלה אינן נזכרים שנאמר ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב, ומבשרות שלום שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב, רחוק שנתקרב. שובה עד ה׳ שהוא במדת רחמים, ובדברים מתקבל, קחו עמכם דברים, ולא עוד אלא הולך ריקם וחוזר מלא ואומר כל תשא עון וקח טוב עכ״ל. וחז״ל אמרו א״ר לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה׳ אלהיך יומא פ״ו. ובמדרש הרנינו דרש רבינו גדול כחה של תשובה כיון שאדם מחשב בלבו לעשות תשובה מיד עולה ועומדת לפני כסא הכבוד, אמר הקב״ה אפילו יש בכם עבירות עד כסא הכבוד שובה ישראל עכ״ל.