אור החיים על במדבר ח׳:ב׳

« אור החיים על במדבר ז׳:פ״ט אור החיים על במדבר ח׳:ג׳ »

2 רש"י על מנחות פתח ↗

של פרקים היה - של חליות לא שהיה יכול ליטלן אלא מן המנורה עצמה היו הנרות כדכתיב מקשה אלא היינו של פרקים שהיו קנים שבהם הנרות קבועים דקים הרבה והיה יכול לכופפן ולהטותן למטה בשעת הטבה ולהשליך הדשן חוץ ולזוקפה בשעת הדלקה. ע"א של פרקים שהנרות היו קבועות במנורה אבל היה כסוי שלהן כסוי מלמעלה כמין טס שהיה יכול ליטלו כל שעה שירצה והיינו של פרקים אמנורה ואנרות כתיב שם נרותיה קרי למקום הנחת השמן וזהו ודאי הוה מקשה וכיון דבעיא הטבה אי לא דהוי הכיסוי של פרקים שיכול לסלקו לא מתייטבנא והיינו חכמים וכדמתרץ לה לקמן וכן כולה. כ"ש:

7 במדבר רבה פתח ↗

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הִקְרִיב כְּלוּם, וְהָיוּ מְצֵרִין וְאוֹמְרִים, לָמָּה רֻחַקְנוּ מֵהַקְרִיב לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהָיָה קוֹרֵא אֻמָּנִיּוֹת, הָיָה אוֹהֵב אֶחָד שֶׁאוֹהֲבוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, לֹא קָרָא אוֹתוֹ עִמָּהֶן, הָיָה מֵצֵר לוֹמַר שֶׁמָּא יֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ עָלַי כְּלוּם, שֶׁלֹא זִמְּנַנִי בְּכָל סְעוּדוֹת הָאֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ אוֹתָן יְמֵי סְעוּדָה קָרָא אוֹתוֹ אוֹהֵב, אָמַר לוֹ, לְכָל בְּנֵי הַמְדִינָה עָשִׂיתִי סְעוּדָה וּלְךָ לְעַצְמְךָ אֲנִי עוֹשֶׂה סְעוּדָה, לָמָּה, שֶׁאַתְּ אוֹהֲבִי. כָּךְ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הִקְרִיבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ וְקִבְּלָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ז, ה: קַח מֵאִתָּם, וְשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא הִקְרִיבוּ, כֵּיוָן שֶׁעָבַר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּל הַשְּׁבָטִים עָשׂוּ חֲנֻכָּה וְשִׁבְטְךָ לֹא עָשָׂה, לְכָךְ: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ, וְאַחַר כָּךְ במדבר ח, ו: קַח אֶת הַלְוִיִם.

8 מנחות פתח ↗

דְּתַנְיָא: ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְצַדְּדִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי נֵר אֶמְצָעִי. אָמַר רַבִּי נָתָן: מִכָּאן שֶׁאֶמְצָעִי מְשׁוּבָּח.

10 שבת פתח ↗

נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה שֶׁהִנִּיחָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה — פְּסוּלָה, כְּסוּכָּה וּכְמָבוֹי. וְאָמַר רַב כָּהֲנָא, דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תַּנְחוּם: מַאי דִכְתִיב ״וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם״? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַבּוֹר רֵק״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מָיִם? אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵין בּוֹ מָיִם״ — מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. אָמַר רַבָּה: נֵר חֲנוּכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח. וְהֵיכָא מַנַּח לֵיהּ? רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: מִיָּמִין רַב שְׁמוּאֵל מִדִּפְתִּי אָמַר: מִשְּׂמֹאל. וְהִילְכְתָא מִשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נֵר חֲנוּכָּה מִשְּׂמֹאל וּמְזוּזָה מִיָּמִין. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב: אָסוּר לְהַרְצוֹת מָעוֹת כְּנֶגֶד נֵר חֲנוּכָּה. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: וְכִי נֵר קְדוּשָּׁה יֵשׁ בָּהּ? מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְכִי דָּם קְדוּשָּׁה יֵשׁ בּוֹ? דְּתַנְיָא ״וְשָׁפַךְ … וְכִסָּה״ — בַּמֶּה שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה. שֶׁלֹּא יְכַסֶּנּוּ בָּרֶגֶל, שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. הָכָא נָמֵי, שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַהוּ לְהִסְתַּפֵּק מִנּוֹיֵי סוּכָּה כׇּל שִׁבְעָה? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ אָסוּר לְהַרְצוֹת מָעוֹת כְּנֶגֶד נֵר חֲנוּכָּה. אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם! תָּלֵי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא. סוּכָּה תַּנְיָא, חֲנוּכָּה לָא תַּנְיָא. דְּתַנְיָא: סִכְּכָהּ כְּהִלְכָתָהּ וְעִיטְּרָהּ בִּקְרָמִים וּבִסְדִינִין הַמְצוּיָּירִין, וְתָלָה בָּהּ אֱגוֹזִים, אֲפַרְסְקִין, שְׁקֵדִים וְרִמּוֹנִים, וּפַרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים, יֵינוֹת, שֶׁל שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת — אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְאִם הִתְנָה עֲלֵיהֶן — הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ! — אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲבוּהוֹן דְּכוּלְּהוּ דָּם. אִיתְּמַר: רַב אָמַר אֵין מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַדְלִיקִין. רַב אָמַר אֵין מַתִּירִין צִיצִית מִבֶּגֶד לְבֶגֶד, וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד. רַב אָמַר אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה. אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל מִילֵּי דְּמָר עָבֵיד כְּרַב לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת דְּעָבֵיד כִּשְׁמוּאֵל: מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר, וּמַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל — וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ. יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר: טַעְמָא דְרַב מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה. אֲמַר לְהוּ: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, טַעְמֵיהּ דְּרַב מִשּׁוּם דְּקָא מַכְחִישׁ מִצְוָה. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מַדְלֵיק מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא: מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה — מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא מַדְלֵיק. מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה — מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא נָמֵי אָסוּר. מֵתִיב רַב אַוְיָא: סֶלַע שֶׁל

11 מנחות פתח ↗

וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל וְהָתַנְיָא: וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׂרָף. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי חִיָּיא, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, דְּרַבִּי חִיָּיא זָרֵיק לֵיהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי מְטַבֵּל בֵּיהּ לֵיהּ, וְסִימָנָיךְ: עֲשִׁירִים מְקַמְּצִין. ״שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמּוֹר״ – מַאי ״שֶׁמֶן הַמּוֹר״? רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר: סְטָכְתָּא. רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְפִּקִנוֹן – שֶׁמֶן זַיִת שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, לָמָּה סָכִין אוֹתוֹ? שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂיעָר וּמְעַדֵּן אֶת הַבָּשָׂר. אֵין מְבִיאִין מִן הַגַּרְגְּרִין שֶׁנִּשְׁרוּ בְּמַיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן זַיִת כָּבוּשׁ, שָׁלוּק, שָׁרוּי, וְשֶׁל שְׁמָרִים, וְשֶׁל רֵיחַ רָע – לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. בָּעֵי רַבָּה: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסוּל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ. מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה זֵיתִים הֵן, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה שְׁמָנִים. הַזַּיִת הָרִאשׁוֹן מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן. חָזַר וְטוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת. הַשֵּׁנִי – מְגַרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, וְכוֹתֵשׁ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן, וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת. שְׁלִישִׁי: עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד, עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֵהוּ וּמְנַגְּבוֹ בְּרֹאשׁ הַגָּג, כּוֹתֵשׁ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַסַּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְבִיבוֹת הַסַּל – זֶה רִאשׁוֹן. טוֹעֵן בְּקוֹרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּאֲבָנִים – זֶה שֵׁנִי. חָזַר וְטָחַן וְטָעַן – זֶה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן – לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר – לִמְנָחוֹת. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְגַרְגְּרוֹ תְּנַן, אוֹ מְגַלְגְּלוֹ תְּנַן? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״שֶׁמֶן זַיִת מִזֵּיתוֹ״ – מִכָּאן אָמְרוּ: זַיִת רִאשׁוֹן מְגַלְגְּלוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בְּרֵיחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה שֵׁנִי, וְחָזַר וּפָרַק, טָחַן וְטָעַן – זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת. וְכֵן זַיִת שֵׁנִי. וְזַיִת שְׁלִישִׁי, עוֹטְנוֹ בְּבֵית הַבַּד עַד שֶׁיִּלְקֶה, וּמַעֲלֶה לְרֹאשׁ הַגָּג, וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין תְּמָרָה עַד שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, וְכוֹנְסוֹ לְבֵית הַבַּד, וְטוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם, וְנוֹתְנוֹ בְּסַלִּין, וָשֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה רִאשׁוֹן. טָעַן בְּקוֹרָה, שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ – זֶה הָיָה שֵׁנִי. פָּרַק חָזַר וְטָחַן וְטָעַן – זֶה הָיָה שְׁלִישִׁי. הָרִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה, וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה טוֹחֲנוֹ בָּרֵיחַיִם, אֶלָּא כּוֹתְשׁוֹ בְּמַכְתֶּשֶׁת, וְלֹא הָיָה טוֹעֵן בְּקוֹרָה אֶלָּא בַּאֲבָנִים, וְלֹא הָיָה נוֹתְנוֹ בְּסַלִּין אֶלָּא לְתוֹךְ סְבִיבוֹת הַסַּל. הָא גוּפָא קַשְׁיָא: כּוֹתֵשׁ – מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, תּוֹךְ הַסַּל – אֲתָאן לְרַבָּנַן! הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. מַתְנִי׳ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשֵּׁנִי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבָּרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשֵּׁנִי וְהַשֵּׁנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – שָׁוִין. הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁי – אֵין לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. אַף כׇּל הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַּדִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מָה מְנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ לַאֲכִילָה טְעוּנָה שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, מְנָחוֹת שֶׁהֵן לַאֲכִילָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֲנוּ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ! תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָךְ כָּתִית לְמָאוֹר״, וְאֵין זָךְ כָּתִית לִמְנָחוֹת. גְּמָ׳ שָׁוִין? וְהָא אָמְרַתְּ רִאשׁוֹן לַמְּנוֹרָה וְהַשְּׁאָר לִמְנָחוֹת! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי שָׁוִין – שָׁוִין לִמְנָחוֹת. אַף כׇּל הַמְּנָחוֹת הָיוּ בַּדִּין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זָךְ״ – אֵין ״זָךְ״ אֶלָּא נָקִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״כָּתִית״ – אֵין ״כָּתִית״ אֶלָּא כָּתוּשׁ. יָכוֹל יְהֵא זָךְ כָּתִית פָּסוּל לִמְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית״, אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַמָּאוֹר״? אֶלָּא מִפְּנֵי הַחִיסָּכוֹן. מַאי ״חִיסָּכוֹן״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: ״אֵלֶיךָ״ – וְלֹא לִי, לֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ. שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם – אָמַר רַבִּי זְרִיקָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא לַאֲכִילָה אֲנִי צָרִיךְ, וְלֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ. וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים״ – תָּנָא: שְׁקוּפִין מִבִּפְנִים, וַאֲטוּמִים מִבַּחוּץ, לֹא לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ. ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ – עֵדוּת הוּא לְכׇל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר: לְאוֹרָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כׇּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת הוּא לְכׇל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּתָהּ? אָמַר רָבָא: זֶה נֵר מַעֲרָבִי, שֶׁנּוֹתְנִין בָּהּ שֶׁמֶן כְּנֶגֶד חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק, וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים. מַתְנִי׳ מֵאַיִן הָיוּ מְבִיאִין אֶת הַיַּיִן? קְדוֹחַיִם וַעֲטוּלַיִן – אַלְפָּא לַיַּיִן, שְׁנִיָּה לָהֶן – בֵּית רִימָּה וּבֵית לָבָן בָּהָר, וּכְפַר סִיגְנָא בַּבִּקְעָה. כׇּל אֲרָצוֹת הָיוּ כְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא מִיכָּן הָיוּ מְבִיאִין. אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים, וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים, וְלֹא מִמַּה שֶּׁנִּזְרַע בֵּינֵיהֶן, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין הַלִּיסְטְיוֹן, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. אֵין מְבִיאִין יָשָׁן – דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אֵין מְבִיאִין לֹא מָתוֹק, וְלֹא מְעוּשָּׁן, וְלֹא מְבוּשָּׁל, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. וְאֵין מְבִיאִין מִן הַדָּלִיּוֹת, אֶלָּא מִן הָרַגְלִיּוֹת, וּמִן הַכְּרָמִים הָעֲבוּדִין. וְלֹא כּוֹנְסִין אוֹתוֹ בַּחֲצָבִין גְּדוֹלִים, אֶלָּא בְּחָבִיּוֹת קְטַנּוֹת, וְאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת הֶחָבִית עַד פִּיהָ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רֵיחוֹ נוֹדֵף. אֵינוֹ מֵבִיא מִפִּיהָ – מִפְּנֵי

1 דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנחומא, במדבר פרק טו וְזֶה לְשׁוֹנָם: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְנוֹרָה לְפָרָשַׁת נְשִׂיאִים? לְפִי שֶׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת נְשִׂיאִים חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צְרִיכִין בֵּאוּר, מַה נֶחָמָה זוֹ עוֹשָׂה לַחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן עַל חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹּא הָיָה בַּכְּלָל, הֲלֹא אֵין מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מַקְבִּיל לַחֲנֻכָּה? גַּם לָמָּה לֹא הִנִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא מַקְרִיב, תְּמִידִין, וּמוּסָפִין, וְהַקְּטֹרֶת, גַּם בְּהַקְרָבַת הַחֲנֻכָּה עַצְמָהּ שֶׁל כָּל הַנְּשִׂיאִים הֲרֵי הוּא הַמַּקְרִיב, וְלָמָּה לֹא רִצָּהוּ אֶלָּא בַּמְּנוֹרָה?

2 וְיִתְיַשֵּׁב הָעִנְיָן בְּתֵת לֵב לְמַה שֶׁאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת בְּפֶרֶק שְׁתֵּי מִדּוֹת מנחות פח. וְזֶה לְשׁוֹנָם: כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מְסַלְּקָן וּמַנִּיחָן בָּאוֹהֶל וּמְקַנְּחָן בִּסְפוֹג וְנוֹתֵן בָּהֶם שֶׁמֶן״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְלִסְבָרַת הַחוֹלֵק עַל סְבָרָא זוֹ וְסוֹבֵר דִּקְבִיעֵי נֵרוֹת, סוֹבֵר גַּם כֵּן שֶׁהָיוּ קָנִים שֶׁבָּהֶם נֵרוֹת קְבוּעִים דַּקִּים, וְהָיָה כּוֹפְפָם לְמַטָּה עַד שֶׁהָיָה מְטִיבָם וּמְקַנְּחָם וְחוֹזֵר וְזוֹקְפָם כְּבָרִאשׁוֹנָה, כִּדְמוּכַח שָׁם מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י דִּבּוּר הַמַּתְחִיל שֶׁל פְּרָקִים וְכוּ׳:

3 וַאֲנִי אוֹמֵר, אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי מוֹכִיחַ וְדָן לִפְנֵיהֶם מֵהַכְּתוּבִים דְּלָא קְבִיעֵי נֵרוֹת. הָרִאשׁוֹן, מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁהִזְכִּיר כָּל פְּרָטֵי מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה לֹא הִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁעָשָׂה ״לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ״, שֶׁאִם הַנֵּרוֹת קְבוּעִים כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמַּעֲשֶׂה חָל זִכְרוֹן הַדָּבָר. וְעוֹד רְאָיָה אַחֶרֶת, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר במדבר ד:ט: ״וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ״, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע שֶׁאֵין הַנֵּרוֹת קְבוּעִים, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הַנֵּרוֹת בִּכְלַל הַמְּנוֹרָה הֵם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרְטָם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵינָם קְבוּעִים וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרְטָם כְּמַלְקָחֶיהָ וּכְמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁהֵם בִּפְנֵי עַצְמָם.

4 שׁוּב רָאִיתִי כָּזֶה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים דברי הימים ב׳ ד:כ ״וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּזִכְרוֹן מְנוֹרוֹת לֹא יִכָּלְלוּ נֵרוֹתֵיהֶם. וְגַם רָאִיתִי לְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמְּפָרְשִׁים נֵרוֹת הָיוּ עֲשׂוּיִים מִגּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וַאֲדוּקִים בָּהּ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״מְנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו בְּאֹרֶךְ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁפַּשְׁטִיּוּת הַכְּתוּבִים יַגִּידוּ כִּי לֹא קְבִיעֵי נֵרוֹת.

5 וּכְפִי זֶה נַשְׂכִּיל כַּוָּנַת תְּשׁוּבַת ה׳ לְאַהֲרֹן, כִּי אַהֲרֹן הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה שֶׁמּוֹרִיד הַנֵּרוֹת וּמַנִּיחָן בָּאֹהֶל וּמְקַנְּחָם וְחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ וּמַדְלִיקָהּ, הֲרֵי כָּל יוֹם כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ שֶׁמְּחַנֵּךְ הוּא הַמְּנוֹרָה בְּכָל הַדְלָקָה וְהַדְלָקָה. וְאָמְרוֹ ״מַדְלִיק וּמֵטִיב עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְלֹא מָצִינוּ הַדְלָקָה אֶלָּא בָּעֶרֶב, הֲרֵי אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד פרק ג משנה ט כִּי נֵר מַעֲרָבִי צָרִיךְ לִהְיוֹת דּוֹלֵק יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְהַעֲלוֹת נֵר״ – נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק תָּדִיר, מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְהַדְלָקָה וַהֲטָבָה לַיְלָה וָיוֹם, וְנִמְצָא שֶׁמְּחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם הַמְּנוֹרָה, וְהֵם לֹא חָנְכוּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת הַמִּזְבֵּחַ. וְהוּא מַה שֶׁכָּפַל הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרוֹ דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, ״דַּבֵּר״ – דִּבּוּר הַצָּרִיךְ לַמִּצְוָה, ״וְאָמַרְתָּ״ – מַעֲנֶה רַךְ הַמְיַשֵּׁב הַדַּעַת מֵחֻלְשָׁתָהּ, שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וֶהֱשִׁיבוֹ כִּי שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וְכוּ׳. גַּם תִּתְפָּרֵשׁ תֵּבַת וְאָמַרְתָּ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ דברים כו:יז ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ״, שֶׁהֱשִׁיבוֹ שֶׁלּוֹ מְעֻלֶּה מִכֻּלָּן.

6 וְגַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר קְבִיעֵי נֵרוֹת, הִנֵּה הוּא אוֹמֵר שֶׁהָיוּ הַקָּנִים שֶׁבּוֹ הַנֵּרוֹת דַּקִּים, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכְפּוֹף וּלְהוֹרִיד הַנֵּרוֹת לְמַטָּה עַד שֶׁיְּקַנְּחֵם וְלַחְזוֹר לְהַעֲלוֹתָם, וּבְאֶמְצָעוּת הַקִּנּוּחַ וְכוּ׳ יֵחָשֵׁב כִּמְחַדֵּשׁ וַהֲרֵי הוּא מְחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם, וְיִתְיַשֵּׁב עֵרֶךְ הַכָּתוּב עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.

7 בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר בְּהַדְלִיקְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ במדבר רבה פט״ו; ספרי בּוֹ דְּרָשׁוֹת רַבּוֹת. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ מִצְוָה זוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כִּי הִיא מִצְוָה הַנּוֹהֶגֶת מִיּוֹם רִאשׁוֹן בָּעֲבוֹדָה. וְעוֹד הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה הַמִּצְוָה עַצְמָהּ שֶׁמְּצַוֶּה כָּאן בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה שמות כ״ה:ל״ז: ״וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ״, וְלָמָּה חָזַר לִשְׁנוֹתָהּ. עוֹד לָמָּה אָמַר יָאִירוּ וְלֹא צִוָּה לְנוֹכֵחַ לַמְּצֻוֶּה: ״תָּאִיר״, כְּשִׁעוּר ״בְּהַעֲלֹתְךָ״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר גַּם כֵּן בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה: ״וְהֵאִיר עַל עֵבֶר״ וְגוֹ׳.

8 אָכֵן בְּמַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי בְּמַאֲמַר חֲזַ״ל מנחות צח: יִתְיַשֵּׁב הַכֹּל עַל נָכוֹן. כִּי אָמְרוֹ בְּהַעֲלֹתְךָ לְצַד שֶׁהַנֵּרוֹת לֹא הָיוּ קְבוּעִים, יְצַו ה׳ שֶׁבְּכָל עֵת אֲשֶׁר יוֹרִידֵם לְקַנְּחָם וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְסַדְּרָם בִּמְקוֹמָם, יְסַדְּרֵם בְּדֶרֶךְ שֶׁיָּאִירוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר גַּם כֵּן ״תָּאִיר״, כִּי אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁעַת הַדְלָקָה שֶׁיֻּצְדַּק לוֹמַר ״תָּאִיר״, אֶלָּא הַמִּצְוָה הִיא עַל סֵדֶר הַנָּחָתָם שֶׁיַּנִּיחֵם בְּסֵדֶר שֶׁיָּאִירוּ אֶל מוּל וְגוֹ׳, וְהָבֵן:

9 וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לְצַוּוֹת לָזֶה, כִּי לְצַד שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה כְּסֵדֶר זֶה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְחָשׁ ה׳ שֶׁיָּדִין אַהֲרֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין מְעַכֵּב סֵדֶר הַנָּחָתָן, וְאַדְרַבָּא יוֹתֵר הוּא סֵדֶר נָכוֹן שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת יְשָׁרִים פִּיפִיּוֹתֵיהֶם וְלֹא בַּאֲלַכְסוֹן, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב. וּבָחַר לְסַדֵּר מִצְוָה זוֹ כָּאן וְלֹא סִדְּרָהּ עִם סִדּוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וַעֲבוֹדָה הַמְּעַכֶּבֶת, לְהוֹדִיעֵנוּ הַקְפָּדַת אַהֲרֹן וְרִצּוּיוֹ, מַה שֶׁנִּזְכַּר בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

10 אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת כב. וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְגוֹ׳ – וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, עַד כָּאן. עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יְצַו ה׳ לְהָאִיר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא נֵר הַמַּעֲרָבִי, לְהַרְאוֹת כָּל נֵר וָנֵר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵדוּת אֲשֶׁר יַגִּיד נֵר הַפּוֹנִים אֵלָיו כֻּלָּם, לְהַרְאוֹת נִסּוֹ הַנִּזְכָּר.

11 וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁדִּקְדְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת הָתָם בִּתְמִיהַת ״וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ״ וְכוּ׳, מִטַּעַם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְכוּ׳, וְלֹא אָמְרוּ ״וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל מָקוֹם״, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֵינוֹ דִּקְדּוּק, כִּי תַצְדִּיק הַתְּמִיהָה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לָהֶם יוֹתֵר מִדְּבָרִים הַבָּאִים בֶּאֱמוּנָה כִּי ה׳ בָּרָא שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַמְּאִירִים לָעוֹלָם, וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עִם הַהִיא שֶׁהֵבִיאוּ מִשִּׁלְהֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ׳ מנחות פו:, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.

12 וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא בָּא הַמְּנוֹרָה אֶלָּא לְהַגִּיד נִסָּהּ שֶׁבְּנֵר מַעֲרָבִי הָיָה מַסְפִּיק בְּנֵר מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וְנֵר מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי, וְיֵשׁ לוֹמַר כְּפִי הַפְּשָׁט שֶׁהוּא לְנוֹי, שֶׁאַחַר שֶׁהוּצְרְכָה בִּיאָתָהּ לָרֶמֶז הַנִּזְכָּר אֵין נָכוֹן לְהָבִיא בֵּית ה׳ אֶלָּא דָּבָר מְתֻקָּן וְנָכוֹן שֶׁבַּמְּנוֹרוֹת.

13 וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אוּמּוֹת, כָּל אֶחָד יִרְמֹז לִכְלַל הָעֲשִׂירִי. יִרְמֹז כִּי כֻלָּן מְאִירִים לְנוֹכַח הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּעֲרָב כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז גַּם כֵּן שֶׁכֻּלָּן כָּלִים וְנֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה. וְתִמְצָא שֶׁהֶאָרַת הַנֵּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת שֶׁנִּקְרָא לַיְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבֹא זְמַן הַיְּשׁוּעָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בֹּקֶר, כְּתִיב ישעיה כא:יב ״אָתָא בֹקֶר״ וְגוֹ׳, יִכְבֶּה נֵר הָאוּמּוֹת וְיִשָּׁאֵר מִכְּלָלוּתָם נֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. גַּם רָמַז בְּמִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁיְּכַוֵּן הַמַּדְלִיק בְּהַדְלָקָתָם שֶׁתִּהְיֶה הֶאָרָתָם לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם פָּנִים, כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים.

« אור החיים על במדבר ז׳:פ״ט אור החיים על במדבר ח׳:ג׳ »