מקור במדבר ל״א:י״ז
1 וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כׇל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכׇל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃
פירוש אור החיים על במדבר ל״א:י״ז
1 הֲרֹגוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״הֲרֹגוּ״, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ספרי לְהַפְסִיק וְכוּ׳, שֶׁאִם לֹא כֵן יִהְיֶה מַאֲמַר ״וְכָל אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ שָׁקוּל אִם נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה. וְקָשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים תֵּבַת ״הַחֲיוּ לָכֶם״ בְּפָסוּק ״וְכֹל הַטַּף״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַחֲיוּ לָכֶם״, וּבָזֶה אֵין צֹרֶךְ לִכְפּוֹל מַאֲמַר ״הֲרֹגוּ״. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ לוֹמַר כֵּן שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא מְצַוֶּה אוֹתָם לְהַחֲיוֹתָם, וְלֹא כֵן מַחֲשֶׁבֶת ה׳ אֶלָּא רְשׁוּת הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין מִצְוָה לַהֲמִיתָם, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר ״וְכֹל הַטַּף״ וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהוֹדִיעַ מַה יִּהְיֶה דִּינָם, לֹא לְצַוּוֹת בָּהֶם.
2 וְעוֹד נִשְׁאַר לָנוּ לְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה אָמַר הִרְגוּ בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב וְלֹא הִסְפִּיק בַּ״הֲרוֹגוּ״ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״הִרְגוּ״ לְמַאֲמַר ״וְעַתָּה״, לוֹמַר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָרְמוּזָה בִּ״וְעַתָּה״ הִיא בְּמַעֲשֵׂה הֲרִיגָה, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא הָרְגוּ לֹא קִיְּמוּ תְּשׁוּבַת הַחֵטְא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ ״הִרְגוּ״ לַטָּף וַ״הֲרוֹגוּ״ לָאִשָּׁה וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה עַל אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן. אוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ זִכְרוֹן הַהֲרִיגָה לְתֵיבַת ״וְעַתָּה״, לוֹמַר שֶׁיַּהַרְגוּם תֵּכֶף וּמִיָּד.