אור החיים על במדבר ל׳:י״ג

1 וְאִם הָפֵר יָפֵר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר הָפֵר יָפֵר, גַּם רִבּוּי כָּל מוֹצָא, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים פֶּרֶק י״א נדרים פב: וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה וְכוּ׳ נָדְרָה מִשְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, בְּאַחַת מִתְעַנָּה וּבְאַחַת אֵין מִתְעַנָּה, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה מֵפֵר גַּם לְשֶׁאֵינָהּ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּכֶפֶל וְאִם הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אִם הֵפֵר בַּחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲפָרָה, ״יָפֵר״ לְרַבּוֹת גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמַר כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁהוּא מֵפֵר גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה לְפִי שֶׁהוּא כָּלוּל עִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲפָרָה, וּכְשֶׁהוּא מֵפֵר מֵפֵר כֻּלָּם יַחַד. וּלְסִבְרַת רַב אַסֵי שֶׁחָלַק שָׁם בִּנְדָרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַב אַסֵי אָמַר מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵינוֹ מֵפֵר לְשֶׁאֵינוֹ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אִם הָפֵר״, פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּין הֲפָרָה, ״יָפֵר״ פֵּרוּשׁ תּוֹעִיל הֲפָרָתוֹ, אֲבָל לֹא חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמְרוֹ כָּל וְגוֹ׳ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ הֵם כְּלוּלִים יַחַד שְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד מִתְעַנָּה בּוֹ וְאֶחָד אֵין מִתְעַנָּה בּוֹ.

2 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה נדרים פז. וְזֶה לְשׁוֹנָם: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ שְׁגָגָה אֶלָּא בַּהֲפָרָה, תּוֹעִיל לוֹ לְהָפֵר אַחַר זְמַן כְּשֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, זוֹ כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וּלְרַבִּי מֵאִיר יִתְבָּאֵר הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הֵפֵר בִּזְמַנּוֹ יָפֵר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין. וְאָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ לִסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵימָתַי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר אַחַר כָּךְ – כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ הַשְּׁגָגָה בִּנְדָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיַּכִּיר נְדָרֶיהָ. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ ״לִנְדָרֶיהָ״ – הַכָּרַת הֱיוֹתָהּ נְדָרֶיהָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבָּהּ שָׁגַג וְאַף עַל פִּי כֵן רִבָּה בּוֹ הֲפָרָה לוֹמַר שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר לִכְשֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם נְדָרִים.