1 צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה סִדֵּר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת בְּמָקוֹם זֶה אַחַר מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁצִּוָּה עַל הַקָּרְבָּנוֹת בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מֻכְרָח אַתָּה לוֹמַר שֶׁנָּהֲגָה מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וִיהוֹשֻׁעַ נִסְמַךְ בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים.
2 וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה יְהוֹשֻׁעַ לְהַקְרִיב תְּמִידִין וּמוּסָפִין מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הֲגַם שֶׁדִּין צִבּוּר יֵשׁ לוֹ כִּדְמוּכַח מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת. לָזֶה סִדֵּר מִצְוָה זוֹ אַחַר מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ, וְצִוָּה בָּהּ שֶׁתִּהְיֶה מִשֶּׁל צִבּוּר, כְּאָמְרוֹ ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאֵין הַתְּמִידִים בָּאִים אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְעִכּוּב. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא אָמַר לָהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת ״וַיֵּרָא אֵלָיו״ בראשית יח:א כִּי יִרְצֶה מִעוּט זוּלָתוֹ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַעֵט. שׁוּב רָאִיתִי לְרַזַ״ל ילקוט שמעוני שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמוֹר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין תְּמִידִין, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
3 אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּתְּמִידִין שְׁלֹשָׁה מִינֵי קָרְבָּן: אֶחָד – הַקְרָבַת הַתָּמִיד, שֵׁנִי – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל מִנְחַת הַתָּמִיד, שְׁלִישִׁי – הַנְּסָכִים. כְּנֶגֶד הַקְרָבַת הַתָּמִיד אָמַר קָרְבָּנִי, וּכְנֶגֶד הַמִּנְחָה אָמַר לַחְמִי שֶׁנִּקְרֵאת לֶחֶם, וּשְׁנֵיהֶם כָּלִיל לָאִשִּׁים, לָזֶה אָמַר לְאִשַּׁי, וּכְנֶגֶד הַנְּסָכִים אָמַר רֵיחַ נִיחוֹחִי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רֵיחַ, שֶׁהוּא אֵינוֹ לָאִשִּׁים אֶלָּא יוֹצֵק עַל הַיְּסוֹד וְיוֹרֵד לַשִּׁיתִין. וּבִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכִנּוּי: קָרְבָּנִי, לַחְמִי, נִיחוֹחִי, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וַעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ תהילים כד:א ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״ וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן לוֹמַר לְאִשַּׁי בְּכִנּוּי, לוֹמַר שֶׁגַּם הָאֵשׁ הִיא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵעַתָּה מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין הוּא מִנְּכָסָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא.
4 לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְנָתַן אַזְהָרָה וְאָמַר תִּשְׁמְרוּ, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ הִנֵּה הֵם גּוֹזְלִים נְכָסָיו וְעוֹבְרִים בְּלָאו. וְאָמְרוֹ לְהַקְרִיב לִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הוּא הַקְרָבַת חֵלֶק מִנְּכָסָיו לְפָנָיו, אֲבָל עִקָּרָן שֶׁל נְכָסִים הֵם שֶׁל הַמָּקוֹם.
5 עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהוֹדִיעַ סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא לְקָרֵב עַנְפֵי הַקְּדוּשָׁה שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ קָרְבָּנִי בְּכִנּוּי אֵלָיו, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ לַחְמִי לְאִשַּׁי פֵּרוּשׁ, לֶחֶם זֶה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לְהָבִיא לָאִשִּׁים סוֹדוֹ הוּא קָרְבָּנִי, שֶׁכְּשֶׁעוֹלֶה לַה׳ רֵיחַ נִיחוֹחַ מִתְקָרְבִים כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ.
