1 כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁפֵּרַט הַמִּשְׁפָּטִים, לוֹמַר שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט שֶׁשָּׁפְטוּ בְּשִׂכְלָם לְכָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, בֵּין לְפִי מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא דְּחַכְמָנִיּוֹת הָיוּ שֶׁשָּׁפְטוּ דִּין יְרֻשָּׁה מִדִּין יִבּוּם – הִצְדִּיק ה׳ מַה שֶׁדָּנוּ בְּשִׂכְלָם, בֵּין מַה שֶׁאָמְרוּ מִדַּעַת עַצְמָן שֶׁנּוֹגֵעַ לָהֶם חֶלְקֵי הַבְּכוֹרָה וְחֵלֶק אֲחִיהֶם. עוֹד נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר ״כֵּן״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר כִּי כָּל פְּרָטֵי הַדִּינִים אֲשֶׁר יְצַו ה׳ בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּבָּרַיְתָא בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא קיח: וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״נָתֹן תִּתֵּן״ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן, ״בְּתוֹךְ אֲחֵי״ וְגוֹ׳ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן, ״וְהַעֲבַרְתָּ״ – זוֹ בְּכוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶן וְכוּ׳ דִּכְתִיב ״נָתֹן תִּתֵּן״ וְגוֹ׳ – לְכָל אֵלּוּ הַפְּרָטִים נִתְכַּוְּנוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כֵּן בְּנוֹת וְגוֹ׳, וְחָזַר לְפָרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁכָּלַל בְּמַאֲמַר ״כֵּן״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם לִשְׁאוֹל כָּל הָאָמוּר, וּכְבָר רְמַזְנוּם לְמַעְלָה בְּדִבְרֵיהֶם.
2 וְנִתְכַּוֵּן ה׳ גַּם כֵּן לְרוֹמֵם הַצַּדְקָנִיּוֹת הַחַכְמָנִיּוֹת, וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְשׁוֹן מַעֲלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ דברים כ״ו:י״ח ״הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ לְרוֹמְמָם בְּמַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת״. עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְיַחֵד לָהֶם תְּשׁוּבָה לְמִשְׁפָּטָן בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא כְּלָלָן יַחַד בְּמִצְוָה אַחַת עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁצִּוָּה בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר״, לְהַרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יְכַבֵּד מְכַבְּדָיו וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
