1 וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר שֶׁעַל יוֹאָב הוּא אוֹמֵר. וְרַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּדְבָרָיו עִקָּר, כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ. וּלְדִבְרֵי רַשִׁ״י זַ״ל, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ וְכָלַל כָּל שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁת בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהָאֻמּוֹת אַחַר ״וְקַרְקַר״ וְגוֹ׳, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן מִמַּשְׁמָעוּת ״וְקַרְקַר״ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד כֻּלָּם כְּמַאֲמָרָם זַ״ל פסחים סח., אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִהְיֶה מֶמְשָׁלָה מֵהֶם אֶלָּא מִיַּעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וְיֵרְדְּ פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַלְכוּת, מִיַּעֲקֹב, פֵּרוּשׁ מִיַּעֲקֹב לְבַד תִּהְיֶה.
2 וְאָמְרוֹ וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר, פֵּרוּשׁ, לֹא מֶלֶךְ לְבַד הוּא שֶׁיִּהְיֶה מִיַּעֲקֹב וְלֹא מֵהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׂרִיד שֶׁהוּא מֶמְשָׁלָה לְמַטָּה מֵהַמַּלְכוּת יֹאבַד מֵהֶם, וְלֹא יָרִים מֵהֶם עוֹד רֹאשׁ.
