אור החיים על במדבר כ״ב:י״ג

13 וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר. אוּלַי לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּשׂוֹרָה רָעָה לָהֶם, לֹא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם בַּלַּיְלָה, לְפִי מַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהָיוּ בִּמְלוֹנוֹ עַצְמָהּ וְהִמְתִּין עַד הַבֹּקֶר. אוֹ יִרְצֶה שֶׁלֹּא קָם מִתַּרְדֵּמָתוֹ עַד הַבֹּקֶר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וְלֹא קוֹדֵם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּדַבֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּת בִּלְעָם שֶׁשְּׁלָחָם מַהֵר כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר לִשְׁלֹחַ אֲחֵרִים נִכְבָּדִים. אוֹ לְהוֹדִיעַ צָרוּת עֵינוֹ שֶׁמִּהֵר לְשָׁלְחָם קוֹדֶם הַגָּעַת זְמַן הָאוֹכֶל, הֵפֶךְ מִנְּדִיבוּת אֲבִי הַנַּעֲרָה פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה שופטים יט שֶׁאָמַר לַחֲתָנוֹ שֶׁעָמַד לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר: ״סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם וְאַחַר תֵּלֵכוּ״, כִּי זֶה הָרָשָׁע הוּא מְקוֹר הַצָּרוּת עַיִן, וְקָם בַּבֹּקֶר לְשָׁלְחָם וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְאַרְצָם כִּי חָשׁ שֶׁיִּתְעַכְּבוּ בָּעִיר וּסְעוּדָתָם עָלָיו.

14 לְכוּ וְגוֹ׳ כִּי מֵאֵן ה׳ וְגוֹ׳. הִכְחִיד חֲצִי דָּבָר וְלֹא אָמַר לָהֶם אֶלָּא מַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לְצַד פְּחִיתוּתָם, וְלֹא אָמַר לָהֶם מַאֲמָר לֹא תָאֹר וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה חָזַר בָּלָק וְשָׁלַח רַבִּים וְנִכְבָּדִים. וְאוּלַי שֶׁדָּן הָרָשָׁע מִדִּבְרֵי ה׳ שֶׁנָּתַן הַטַּעַם ״כִּי בָרוּךְ הוּא״, שֶׁבָּא לְדַיֵּק שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ בָּרוּךְ יָכוֹל לְאוֹרְרוֹ, וְלָזֶה לֹא הֶחְלִיט לָהֶם הַדָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁלַח הָרְאוּיִים לָלֶכֶת עִמָּהֶם, אוּלַי יִהְיֶה זְמַן אָז שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ בָּרוּךְ.