אור החיים על במדבר י״ז:ב׳

1 אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר. טַעַם אֶלְעָזָר, לְצַד שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיב ה׳ הַדָּבָר שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אַהֲרֹן שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ לְצַד שֶׁעַל יְדֵי אַהֲרֹן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט וּמֵתוּ מַקְרִיבֵי הַמַּחְתּוֹת, לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יָדוֹ הֲרָמַת הַמַּחְתּוֹת.

2 וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר וְיָרֵם בְּוָא״ו כֵּיוָן שֶׁזֶּה הוּא הַתְחָלַת הַמִּצְוָה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְּלִיעַת קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁרָאוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מֵה׳ יָצָא דְּבַר כְּהוּנַּת אַהֲרֹן, וְעוֹד הוֹסִיף תּוֹקֶף וְחוֹזֶק הַכְּהוּנָּה בְּיַד אַהֲרֹן לְדוֹרוֹת, שֶׁיָּרֵם הַמַּחְתּוֹת וְגוֹ׳ וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים וְגוֹ׳ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳.