1 וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לְהֵיכָן הָלַךְ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם שֶׁהָלַךְ לְמִשְׁכַּן בֵּית אוּלְפָנָא, וְהַמְּפָרְשִׁים אָמְרוּ עיין רמב״ן ורבינו בחיי שֶׁהָלַךְ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּאָדָם הַנִּפְטָר מֵחֲבֵירוֹ, וְהַכָּתוּב סָתוּם הוּא, וְאֵין מִמֶּנּוּ הֶכֵּר לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מִי הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לָדַעַת שֶׁמָּלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ בַּגְּמָרָא שבת ל. שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לָאָדָם יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וּמִי הוֹדִיעוֹ לְמֹשֶׁה?
2 וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זוהר הקדוש חלק א׳ רי״ח. שֶׁאָמְרוּ כִּי אַרְבָּעִים יוֹם קוֹדֶם הַפְּטִירָה נִשְׁמַת הָאָדָם הוֹלֶכֶת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ שיר השירים ד:ו ״וְנָסוּ הַצְּלָלִים״, וּמְבַקֶּרֶת מְקוֹם חֲנָיָּתָהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וְהַצַּדִּיקִים יַכִּירוּ בַּדָּבָר, וְצֵא וּלְמַד מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהִכִּיר בְּרַבִּי יִצְחָק כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר שם.
3 וְאָמְרוּ עוֹד כִּי הַשֵּׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל הֵם שְׁמוֹת הַנְּשָׁמוֹת. וּכְבָר הַעִירוֹתִי בָּזֶה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ משלי י:ז, וּכְמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ זוהר חדש רות פד,ג שֶׁאֵין הָרְשָׁעִים זוֹכְרִים אֶת שְׁמָם. וְהַטַּעַם הוּא כִּי הָרָשָׁע אֵין לוֹ נֶפֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁרָמוּז בַּפָּסוּק ״וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה״ משלי כג:ב, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָרָשָׁע אֵינוֹ בַּעַל נֶפֶשׁ, כִּי נִשְׁבֵּית הִיא מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה אֵין הָרְשָׁעִים מַכִּירִים אֶת שְׁמָם, כִּי אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ בַּעֲלַת הַשֵּׁם.
4 וְכָאן אָמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ שֶׁתִּקָּרֵא מֹשֶׁה, הָלְכָה כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לְמִי שֶׁמַּגִּיעַ קִצּוֹ. וְכִנָּה לְנַפְשׁוֹ לְשׁוֹן זָכָר, כִּי הוּא סִימָן לְגוֹדֶל הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּמַדְרֵגַת זָכָר. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁ בַּהֲלִיכָתָהּ וְהִכִּיר שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, כְּאָמְרוֹ ״בֶּן מֵאָה וְגוֹ׳ אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה יג: הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי.
5 וְאִם תֹּאמַר: מִנַּיִן יָדַע מֹשֶׁה בְּדִיּוּק יוֹם הַמִּיתָה? הֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מִיּוֹם שֶׁיָּנוּסוּ הַצְּלָלִים עַד יוֹם הַמִּיתָה הֵם אַרְבָּעִים יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, וְהִשְׂכִּיל וְיָדַע יוֹם קִצּוֹ, וְהַכָּרָה כָּזוֹ מֻשֶּׂגֶת הִיא לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״ בראשית מז:כט:
6 וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אֶת כָּל הַדְּבָרִים״, לְהָעִיר שֶׁהֲגַם שֶׁהִגִּיעַ יוֹם פְּטִירָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״אָנֹכִי הַיּוֹם״, פֵּרוּשׁ הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בּוֹ כֹּחַ הַיָּכוֹל דַּבֵּר כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִכָּאן וְעַד סוֹף הַסֵּפֶר, מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּזוּלָתוֹ עֲשׂוֹת כֵּן, בֵּין בַּכֹּחַ הַגּוּפִיִּי בֵּין בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל.