עולת ראיה, קרבנות צ״ב

1 אביי הוה מסדר סדר המערכה, משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול . הסדר, הנוי, ההתאמה של החלקים זה בצד זה, זה אחר זה, וזה לעומת זה, הוא התכן השני במדרגה להעצם המבריק בעצמו, שהוא למעלה מכל סדרים, עף כמרוצת הברק, רצוא ושוב כמראה הבזק, ו"אין מוקדם ומאוחר בתורה". קדושה דסדרא היא שניה במדרגתה להקדושה הסתמית, שהיא למעלה מכל סדר ונוהגין בה מנהג של דלוג וקפיצה. סוד ההשפעה להביא מערכה מסודרת בהויה, סדר זמנים, משטר ממלכה, כשיונק מתוך עולם עליון, מלא חיים ויפעה רחבה ומלאה נהרה, הצנור שלה מוכרח להתקטן, להעזב ממקור שפעו, להתיתם מאם הבנים, מבינה עילאה. "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" – ר"ת יתום, כדורשי רשומות קדושי עליון, ואביי בר"ת אשר בך ירוחם יתום הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא. אם נתרחק הצנור מראשית מקורו, כדי שיוכל השטף להיות מסודר, ולא תגבר שפעת האורה, המעלימה כל סדרים ומדלגת על ההרים ומקפצת על הגבעות, הנה הכל נמשך ממקור החיים, אלו ואלו דברי אלהים חיים, ממקור רחבותה של הבינה העליונה, חכמת אלהים חיים, אשר לתבונתו אין חקר. משמא דגמרא בא הסדר, ודוקא איש עליוני, ארוך בדורו נדה כ"ד אבא שאול, הוא נבחר והגון להכניס את אור הסדר, ממקור ההופעה הקדושה, העומדת למעלה מכל מדתם של סדרים, אל העולם המסודר. והמערכה מסתדרת, והקדושה בסדרה מקימת העולמים, ומונעת את הירידה, בסמכה בכחה את מה שמוכשר לפול ע"י התמעטות האורה. סומך ד' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים. והדברים הולכים ונקבעים בסדר זמנים בקדימה ואיחור, "תשורי מראש אמנה". אביי הוה מסדר סדר המערכה, משמא דגמרא, ואליבא דאבא שאול. והנה התחיל בסדר המערכה בדיוק, שכל עריכה היא כבר דבר שיש לו יחש לסדרים, קדושה דסדרא, ולא התחיל מתרומת הדשן שהיא קודמת, כקושית התוספות יומא ל"ג א'. כי התמצית החמרית, המצטרפת ליסוד הקדושה, הנשאר במקומו ובמדרגתו, שהוא סוד תרומת הדשן, שעומד בקדושתו גם לאחר שנעשית מצותו פסחים כ"ו, הרי הוא הוא דוגמת האור העליון, המופיע מאספקלריא המאירה, הנותן דרך למצות המעשיות, חיי עולם של תורת אמת, העומדת לפני סדר זמנים, ולפני כל דבר שיש לו הערכה עם סדר קדימה ואיחור, כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, כי היא "משל הקדמוני" מכות י', משלו של קדמונו של עולם, שהיא אוצרת בקרבה את הכחות, שהם סבות לכל הסדרים המופיעים מכחה, אבל היא בעצמה למעלה היא מכל סדר.