מקור משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:כ׳
20 הַכֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת הַמַּתָּנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא הַבַּעַל אוֹכֵל מַתָּנוֹת בִּגְלַל אִשְׁתּוֹ. אֲבָל חֲלָלָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. שֶׁאֵין חֲלָלִים בִּכְלַל כֹּהֲנִים. וְאִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְכֹּר הַמַּתָּנוֹת אוֹ לִתְּנָן בְּמַתָּנָה אֲפִלּוּ לְעַכּוּ"ם אוֹ לְהַאֲכִילָם לִכְלָבִים מַאֲכִילָם שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה כְּלָל:
פירוש אור שמח על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳:כ׳
20 אבל חללה אינה אוכלת כו'. פירוש שנתחללה ע"י ביאת איסור וכדאמרו בפרק הערל דף ע"ד חללה לאו זרעא דאהרן הוא, ואע"ג דלענין תשלומי חומש לא משלמא דלאו זרה מעיקרא כדאמרו כריתות דף ז' אבל כהנת לא הויא וכאן כתוב משפט הכהנים, ופשוט:
21 ואם רצה הכהן למכור כו'. נ"ב תוספתא: