אור שמח על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:י״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:י״ז
17 וְכֵן אָסוּר לְכָל אָדָם בֵּין כֹּהֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ מִתְּחִלַּת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים כְּשֶׁהוּא שְׁתוּי יַיִן אוֹ שִׁכּוֹר אוֹ פְּרוּעַ רֹאשׁ דֶּרֶךְ נִוּוּל אוֹ קְרוּעַ בְּגָדִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בְּאַזְהָרָה. שֶׁאֵין זֶה כָּבוֹד וּמוֹרָא לַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ מְנֻוָּל. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁגִּדֵּל שְׂעָרוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מַחְלֶפֶת וְלֹא הָיָה דֶּרֶךְ נִוּוּל הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל:
פירוש אור שמח על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש א׳:י״ז
17 אבל ישראל שגדל שערו עד שנעשה מחלפת כו' ה"ז מותר. מקרא מפורש גבי שמואל ומורה לא יעלה על ראשו שנזיר עולם היה וישב בבית ד' עד עולם הרי שמותר להכנס במקדש ומה נפלא בזה הילקוט יואל בן פתואל בן שמואל ולמה נקרא שמו פתואל שהי' מסלסל שערו כבתולה היינו כדי שלא יהי' בנוול וכדברי רבינו ודוק, וכן מה שאסור ישראל ליכנס כשהוא שתוי יין הוא דוקא במקום שחייבין עליו משום טומאה אבל לשכות הבנויות בחול יעוין פ"ו מהלכות בית הבחירה מותר כמו שעשה ירמיה לבני יהונדב בן רכב ירמיה ק' ל"ה יעו"ש שכתוב אל לשכת בני חנן בן יגדליהו כו':
18 וכן אסור לכל אדם כו' להכנס למקדש כולו כו' כשהוא שתוי כו' או פרוע ראש כו' או קרוע בגדים. המעיין בקראי דבשחיטה כתיב לפני ד' והוא כל העזרה, ובבכור כתיב לפני ד' ונאכל בירושלים, ובמנחה כתיב לפני ד' והוא במערב מזבח, והוא דבמנחה כתיב לפני ד' והוא אצל המזבח, ודאי כוון בצד מערב של המזבח, ובקרבן כתיב והביא כו' אל פתח אוהל מועד ודאי לפני ד' בעזרה ובבכור כתיב לא תוכל לאכול בשעריך מעשר כו' ובכורות כו' אלמא דלפני ד' תאכלנו הוא בירושלים, וכן פירשו בתוס' זבחים דף נ"ו ד"ה ונאכלין בכל העיר ובתוס' מנחות דף ס"א ד"ה אבל כו', ובמצורע כתיב לפני ד' פתח אוהל מועד ובעזרה אי אפשר להעמידו דהוא מחוסר כפורים ומעמידין אותו בשער נקנור מקום שלא נתקדש בקדושת עזרה, וכן בנזיר אמר דבאוהל מועד הוי דרך בזיון, אולם בסוטה אמאי מעמידין אותה בשער נקנור ולא מכניסין אותה לפני ד' בעזרה, מוכח דאסור לכנוס כשהוא פרוע ראש ומקורע בגדים לכן שם סותר מחלפות ראשה ואוחז בבגדיה ואם נקרעו כו' לכן אין רשאי להכניסה בעזרה, ומזה יצא לרבינו דאסור לכל אדם ופשוט, וזה שאמר בירושלמי פ"ק דסוטה כל מקום שנאמר לפני ד' הוא נקנור, פירוש היכי דכתיב פתח אוהל מועד לפני ד' לכל הפחות הוי בשער נקנור ופשוט, ואחרי כותבי זה ראיתי מש"כ בזה התורה והמצוה פ' צו פ' ב' בתורה אור יעו"ש: