אור הצפון, בראשית, ספר תולדות אדם ב׳

מפרשים:
1 והנה ה׳ יתברך הטביע באדם חכמה כה רבה, עד שאמר הקדוש ברוך הוא למלאכים: "חכמתו מרובה משלכם" ראה ילקוט שמעוני כג:ב, וברא בשבילו את הבריאה כולה, עליונים ותחתונים, והמשילו עליהם, כמו שכתוב תהלים ח:ו: "ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו, תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו וגו׳", ומילא לו כל העולמות בתענוגות לאין שיעור, והכל עבורו ובשבילו, כמו שאמרו חז"ל ילקוט שמעוני יג: "אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו׳? אמר להם אם כן צנה ואלפים כולם למה נבראו, צפור שמים ודגי הים למה נבראו, מגדל מלא כל טוב ואין לו אורחים מה הנייה לבעליו וכו׳". גופו של אדם הראשון, אמרו עליו חז"ל ילקוט שמעוני כ:י, שמתחלה נברא מן הארץ עד לרקיע, וכשראו אותו מלאכי השרת נזדזעו ונתייראו מלפניו וכו׳. וכתוב "ויקח ה׳ אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן וגו", ואמרו חז"ל ילקוט שמעוני כב:ה: "הניח לו והגין עליו ועידנו מכל אילני גן עדן". ואמרו עוד סנהדרין נט:: אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננים לו יין".