1במקראי קודש וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים ויקרא שם הבאר עשק ואח"כ חפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ. להבין הענין נראה בהקדם פי"ה חכמות בחוץ תרונה ברחובות חתן קולה ודרש בזוהר הקדוש חכמות אלין חכמה עילאה וחכמה תתאה דאתכללית בה בעילאה ובכוונה כמובן מן הכתוב חכמות בחוץ תרונה כלומר כשאדם המשכיל מכניס הארת אלהות אפילו בעניני החיצוניות להעלות משם חכמה תתאה היינו איברי השכינה המלובש לשם להחיותם והיינו במה שלוקח לעצמו רמיזא דחכמתא בזה מדבר שני בחי' חכמות חכמה תתאה לחכמה עילאה תועלתו גדולה בזה וגורם רנה לחכמה זעירא המלובש במדריגות וזהו חכמות בחוץ בהיות המשכיל מחבר אלו הב' חכמות בחוץ תרונה גורם רנה אפילו בחיצונים לחכמה תתאה המלובש לשם להיות שהכניס בה הארה כי קודם בוא איש להעלות אותו משם נ"ק עושה מריבה כלפי מעלה כדאיתא מים התחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא וכתיב ישרים ישכנו ארץ ואיתא בזוהר ישכינו ארץ קרי והא אוקמה כי הישרים והתמימים עושין חנינה להניצוץ שבארציות ומעלין אותה לשורש הקודם ואז אינו עושה מריבה כלפי מעלה והנה ידוע כל העובדות שעשה יעקב אבינו עם לבן היה רק עניני תורה ותפלה ומעשי המצות בכח מה שיעשו אח"כ כללות ב"י בפרטיות ולזה רמז בדבריו עד הגל הזה ועדה המצבה הזאת ונרמז בכאן בכח מה שנ' מקודם "הוי "גביר "לאחיך ר"ת הג"ל כ"ז היה בכח מאז בעובדות יעקב אבינו עם לבן וגם הבארות הכתובים בתורה מורים על פרטיות מעשי המצות של כללות י"ב שבטים וכללות כל ישראל מדור לדור עד ביאת הגואל מה שהן עתידין לתקן עם תורה ותפלה ופרטי עשיות מצותן היה עדיין רק בכח בבחי' קול ואח"כ בנתינת התורה באו אלו העובדות אל בחי' דבור והנה כמו שהיה אז בתחלה העובדות בחי' נגדיות כמוהו נמשך הענין עד ביאת משיחנו ב"ב. ומעתה תבין ענין המריבה על בארות המים וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם והיינו שהראה לבאי עולם ענין העבודה איך לקשור החכמה והמדע אל כל העובדות לעשות בהתקשרות הבורא ב"ה סתמום פלשתים ויקרא שם הבאר עשק ירצה כי הנה כ"ז שהאדם בחסרון דעת ואין לו התפשטות השכל להכניס הדעת אל פרטי עובדותיו אפילו מצרכי הגוף תדע נאמנה שאין עבודתו עולה כהוגן ואם תעיין עליו הטיב תראה ותבין אפילו עוסקו בתורה יומם ולילה עכ"ז אח"כ בבואו להשתמש בצורכי הגוף שמוכרח בהם כגון אכילה ושתיה שבלתי אפשרי זולתם אזי הנחש הוא יצה"ר מצוי לשם לשטנו ואין תבונה בו ליתן עצות לנפשו כ"א בעשות גדרים וסייגים ומשמרת למשמרת וכולי האי ואולי כי לפעמים הנחש מצוי בין הגדרים וסייגים אכן מי שעיני שכל לו ויש לו התפשטות השכל לדעת מאוס ברע ולבחור בטוב שבכל המדריגות ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא לחבר חכמה תתאה לחכמה עילאה כמדובר איש כזה נקרא יעקב שלם עם בחי' הי' והיינו שחבר החכמה אל העקב המורים מדריגות תחתונים וכמבואר לנו במ"א פי' התיקונים ובהיות כן מעשיו נאמר כי לא נחש ביעקב שאין ליצה"ר הוא הנחש שום אחיזה בעקבו וכיון שמחבר לשם את הי' המורה לחכמה לעשות הכל בהתקשרות והנה התורה היא תמידית וישנה בכל אדם ובכ"ז ובודאי בחי' הבארות נמצאים גם עתה בכל אדם היינו בחי' שכליות שממציא לעצמו לפתוח בעבודת הבורא יתברך ויש ג"כ בחי' פלשתים שסותמים הבארות היינו אותן השכליות שחפר בהשגת אלהות וכל מה שהוא מעמיק יותר בהשגה באים לו מבטלים העומדים על ימינו לשטנו ורוצים להפרידו ולערבב מחשבתו הטהורה עד שמפשיט א"ע מגשמיות עוה"ז מכל וכל שתקן מלא קומתו מראש עד עקב לטהר פרטיות איבריו וחושיו שלא ליהנות מתענוגי עה"ז כלום ואפילו צרכי הכרחי מעשהו בהם בחכמה ותבונה להעלות משם נ"ק הם איברי השכינה ואותיות התורה אזי אין לשטן שום מגע בבחי' עובדותיו אפילו התחתונים אמנם בזה יש כמה מדריגות שונות טרם בוא אל שכל הגדול תכלית המכוון וזה נרמז בתורה תחלה חפרו רבו הבארות וכולם סתמום פלשתים כלומר אפילו בריבוי עצות השכליים לעבודת אלקים ואפילו בגדרים וסייגים גם שם הנחש מצוי ועומד לשטן לו להפרידו מדביקתו ובפרט בעוסקו בארציות מדריגות התחתונים ואחר כך יש בחי' יותר עליונה שהאדם ממציא לעצמו וזהו ואחר כך חפרו באר אחרת המורה אל הנ"ל אכן להיות שאין עובדותיו עדיין בשלימות נאמר ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה להורות שלא יצא עדיין ידי חובתי בשלימות ולכן יש אחיזה לשטן לשטנו ועל כן קרא שמה שטנה:
