מפרשים:
1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. נראה לפרש כי הנה בפרשת ויגש פירש"י על פסוק ואלה שמות בני ישראל על שם השעה קורא אותם באים כי הכלל בידינו אשר אנו בני ישראל בכשרון פעולתינו והכשר מעשינו הטובים לעשות פרטי העובדות הכל בהתקשרות החכמה והמדע אזי נעשים ונצטרפים שמות וכינויים קדושים עש"ה ויעש דוד שם ורומז הכתוב ואלה הם השמות שיוכלו להתגלות באמצעות עובדות ומעשים טובים של בני ישראל ובפרט על ידי תורה ותפלה וכמו דאיתא בתיקונים זכאה מאן דמצלי וידע לסלקא רעותיה לעילא דהא פומוי אפיק שמהן ואצבעוי כתבין רזין. ולכאורה צריך הבנה אופן הכתובים אמנם יובן על דרך הכתוב הבונה בשמים מעליותיו ואגודתו על ארץ יסדה כי הנה עינינו רואות כשאדם מתעורר בתורה או בתפלה אזי עושה תנועה עם פרטי איבריו ומנענע ידיו ורגליו ומכה כף על כף ולפעמים מרים אצבעותיו למעלה ולפעמים אוגד ה' אצבעותיו אל הכף והנה אין לך שום תנועה בעולם בלי מחשבה וזאת המחשבה מתפשטת אל מלא קומתו ועביד תנועה והכל להראות אחדותו ית' דלית אתר פנוי מיניה ומלא כל הארץ כבודו להורות נתן בלבם להראות הענין באגודת ה' אצבעות אל מקום אחד לכוון אחדותו וכדומה יתר התנועות שהמשכיל עושה באמצע התפלה הכלל בזה באתערותא דלתתא אתער לעילא וכמו שהוא מנענע א"ע עם גופו וידיו ורגליו ואצבעותיו עושה רשימות בעולמות עליונים בבחינת אחיזתם בקומה עליונה ואתה תחזה אשר השכל נותן כפי התנענע עם תנועות פרטי איבריו הנעשים בצלם אלהים נכתבים ונרשמים במקום רמיזתם שמות קדושים ואפשר לרמוז בכתוב הבונה בשמים מעליותיו מוסב על אדם השלם ותמים במעשיו בונה מעליותיו בעולמות עליונים ואגודתו על ארץ יסדה כלומר ממה שאוגד כאן. בארץ ה' אצבעותיו מעורר ככה בשמים נרשמים ונכתבים שמות הקדושים להראות אחדותו יתברך בעליון ובתחתון. ומעתה בין תבין דברי התיקונים זכאה מאן דמצלי וידע לסלקא רעותיה לעילא דהא פומוי אפיק שמהן ואצבעוי כתבין רזין כאשר ביארנו כתבין רזין ודאי והכלל זאת עבודת האדם בעוה"ז לדרוש תמיד יחודו ואחדותו יתברך ולכן אנו בני ישראל נקראים דורשי שי יחודך ע"ש שאנו דורשין תמיד יחודו יתברך בכלל פרטי עובדתינו לקרותו יתברך בשם כפי בחי' העובדא כי בודאי עוצם בהירתו לית רעיון לבות בנ"א יכול לתפוס כ"א מצד פעולותיו ככה נקרא באחת משמותיו וכינויו כשפועל במדת הרחמים נקרא אל וכשפועל במדת הגבורה נקרא אלהים וכשפועל במדת התפארת נקרא רחמים וכדומה שארית המדות כשם שפועל בעולמו עמהם. ככה נקרא באחת משמותיו וכינויו ומראה עוצם יכולתו לעם קרובו ישראל ולהבין איך לקרותו ולכנותו להמשיך אלהותו יתברך בהעולמות ויש לרמוז שאנו אומרים בכל יום ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו וגו' ותעש לך שם כהיום הזה וכן מה שתיקנו חז"ל בנוסח על הניסים בסוף ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה ולכאורה כהיום הזה אין לו הבנה והנראה כי כבר נודע אשר גאולת מצרים לא היה הגאולה בשלימות כי אם גאולה אחרונה עיקר וגאולת מצרים טפל לה ועיין בדרושים הבאים מענין זה באריכות והכלל אשר ע"י הראות אותות ומופתים במצרים ושידד המערכת נקרא בשם שד"י וכן בכל פרטי האות והמופת שהראה ככה נקרא בשם מצד פעולותיו ואולם בעבור זאת שלא היתה הגאולה בשלימות לא נקבעו אלו בחי' השמות לקרותו ככה בתדירי כ"א לזמנין ולפעמים כשמתנהג אתנו במדת החסד נקרא בשם אל ולפעמים בשם אלהים וכדומה משתנה הוא יתברך כ"י בבחינת שמותיו לערך פעולותיו ומי שיש בו מדעת קונו נפשו יודעת מאוד אשר הוא ית' מצד עצמותו לית תמן ח"ו בחי' התחלקות ושני שמות אלו אל ואלקים גם שניהם שוים לטובה כ"א אנו הגורמים את זאת שנראה לכאורה בחי' פירוד וכאשר ביארתי פ"ב וידעת היום והשבות אל לבביך כי ה' הוא האלהים כי לית לך יום בלא לילה ולילה בלא יום ושניהם כאחד המה יום שלם כאשר ידוע למביני מדע ע"ש במקומו ותבין וזהו וידעת היום כשתתן נפשך ולבך להבין ולהשכיל את בחי' היום מה טיבו שאין יום בלא לילה אזי נאות לדעת כי הוי"ה המורה רחמים הוא אלהים המורה דין ואין שום בחי' פירוד ביניהם כי במקומם המה אחדות גמור אמנם למיעוט הכרתינו והשתדלותינו לדרוש אחדותו יתברך מצד פעולותיו נופלים אלו השמות למצר ים החכמה ואין לנו לב לדעת עד הראותו אותות ומופתים בפועל ולפעמים צריך לנהוג במדת הדין ולפעמים במדת רחמים וכאשר הכינו בני ישראל את לבם לאביהם שבשמים אזי בשמות נקרא יתברך והנה מצינו לחז"ל שנתעוררו יו"ד השבטים עתידין לחזור שנאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום מאפיל ומאיר וכו' ע"ש והנה בזה יש לכוון מה שאנו אומרים ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ותעש לך שם כלומר ע"י הראות האותות והמופתים עשית לך שם ודאי לקרותך עמהם אמנם להיות שאין גאולת מצרים ם בשלימות כי אם פתח הגאולה של עתיד כאשר יתבאר לנו אי"ה לקמן ובפרט שלא יוכלו להשיגו ית' כ"א באמצעות האותות והמופתים בפועל אזי הוציאם ממצרים וענין יצ"מ היא תמיד בכל עת וזמן מישהכרתו חושה איננו יכול לצאת ממיצר שלו כ"א ע"י הראות איזה דבר בפועל ונתאמץ אצלו האמונה בשלימות ולא זולת הפכונר ולכן צריך הבורא ב"ה להתנהג אתו עמו לענין בחינתו לפעמים מאיר לו כיום ולפעמים מאפיל לו בלילה ובלבד שיכוין מלאכתו אל התורה והעבודה ולקרותו ית' בשמות לערך פעולותיו לאפוקי מי שחלק לו אלהים בבינה א"צ לכל זה כ"א יודע ומבין הכל מאור התורה ולא באמצעות אותות ומופתים וכאשר ביארנו שאמר דהע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ולא ע"י דבר אחר והתועלת המגיע שאז בחי' יציאת ממיצר שלו הוא בשלימות גדול והבורא ב"ה איננו צריך להאיר ולהאפיל וזהו ותעש לך שם כנאמר אמנם להיות שגאולת מצרים איננו בשלימות לכן הוא כהיום הזה מה היום מאיר ומאפיל כן בחי' שמות שעשיתי לך ביצ"מ הוא מאיר ומאפיל וכן בנוסח על הניסים שתיקנו ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך כי בודאי ע"י נס גדול כזה שהאיר להם אז והוציאם מאפלה לאורה נעשה לו ית' שם גדול וקדוש להלל לשבח אמנם התשועה ופורקן לא היה כ"א כיום הזה שמאפיל ומאיר כמו נס יצ"מ להיות שאין הגאולה בשלימות כי"א גאולה אחרונה עיקר וגאולת מצרים טפל לה רק כעין פתח לבוא מחמתה לגאולה העיקרית ומ' שלא זכה לפתח הגאולה להבין ולהשכיל בכל פרטי עניניו ומקריות הבאים לו לדעת איך לקרותו ית' בשם להחזיר לו שבח והודאה וליחד שמותיו הקדושים וכנויו שאין בו שום פירוד ח"ו לבו חסר ג"כ לבוא ולזכות בעיקר הגאולה והוא עדיין במיצר ים החכמה ואפשר לרמז בכתוב ואלה שמות בני ישראל כלומר באזהרה באה התורה לומר לכללות עם הקדוש ראו אתם אלה שמות בני ישראל אשר בהכשר פעולותם והשתדלותם בעבודת בוראם להשיגו יתברך מצד פעולותיו יש לאל ידם שיתגלו על ידם שמות וכינויים כמדובר בפתיחת דברינו. ועתה תחזו מה החטא גורם בהתרפם מן התורה והעבודה והוא יתברך צריך לנהוג עמהם לערך מעשיהם להאיר ולהאפיל כמדובר נופלים אלו השמות למיצר ים החכמה ולא ידעו ולא יבינו אל פעולת ה'. וזהו שפירש"י על שם השעה קורא אותם באים מוסב על השמות אשר בכל שעה ורגע באים תמיד למיצר ים החכמה ולהיפך בהטיב דרכי אל לעשות הכל בחכמה ומדע נעשים ונרשמים בכל שעה ורגע עם פרטי העובדות שמות הקדושים וטהורים כנזכר ודו"ק: