אור המאיר, דרוש לראש השנה כ״ז

1 במדרש והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וקשה איל אחר והלא הוא אחד ואין שני וביאור המדרש מלת אחר מוסב על עם ישראל אברהם אבינו נשא את עיניו וירא והנה איל המורה דין איל של יצחק ומה תקנת' לפטור מהדין אחר נאחז כלומר אחר שנאחזים ונסבכים כל השנה כולה בעונות ופשעים ח"ו זה תקנתם בהגיע ראש השנה יקחו את הקרן של איל לערבב בו השטן ע"ש לשונו ומעתה תראה גודל רחמנותו יתברך כאב רחמן על בן יחידו. ושמעתי מהמגיד זצלה"ה משל נאה לפני התקיעות למלך ששלח בניו ידידיו למרחקים למדינה אחרת ונשתהו שם ימים ושנים נתגרשו מעל שלחן אביהם ודאג לבם בקרבם ליתן עצות לנפשם באיזה אופן נאות להם להשיבם אל מנוחתם ומדינתם אשר היה שם אהלם מתחלה בחצר המלך פנימה לשמוח ולהשתעשע בתענוג אביהם כראות פני אלהים אשר טוב להם אז מעתה והתחילו לשלוח דיבורים של רחמנות אל המלך אולי יכמרו רחמיו להשיבם אליו ויהי כאשר שבו ונתקרבו לחצר המלך ויראו את פני אביהם והנה איננו אליהם כתמול שלשום ומימים ימימה טרם שנתרחקו מעליו והנה כל עוד שהרבו דבריהם בהתחננם בדברי תפלה ותחנונים אולי יכמרו רחמיו כאב רחמן על בניו הנעימים ואין קול ואין עונה ויהי כאשר ארכו הימים ואין מענה בפיהם התחילו הבנים להתבונן ליתן עצה וגבורה כדת מה לעשות לעורר רחמי האב אהבתו הישנה ומה הגיע על ככה שצועקים ואינם נענים הלא רחמי האב גדולה ובודאי לא על חנם והשיבו אל לבם פן ואולי שכחנו בארץ מרחקים לשון אבינו המלך ונתערבנו בגוים ולמדנו מעשיהם ולשונם ודבור אין לנו אל המלך ולכן לא נשמע דברינו בהיכל אבינו המלך ונתנו עצה לנפשם למה לנו לזעוק ולצעוק בחיתוך דיבורים כ"א נשמיע קול פשוט לעורר רחמנותו סתם בקול הפשוט כי קול פשוט שוה לכל והנמשל מובן אחר שאנו בני ישראל נאחזים ונסבכים כל השנה כולה בעונות ופשעים ונתרחקנו מהיכל המלך ועתה בראש השנה אין לך אחד מישראל שאינו שב בתשובה ותפלה ותחנונים אמנם דאג לבם בקרבם ומגור מסביב פן ואולי שכחנו לשון המלך כיון שכל השנה כולה לא דברנו עם המלך כמו עתה אזי עצה בין הבנים לתקוע בשופר קול פשוט לעורר רחמנותו יתברך לזכות להשתעשע בהיכל המלך הקב"ה פנימה ולא כאותן דצוחין ככלבין הב הב כנזכר בשם התקונים שדרש בחוץ תעמוד ויהבין לון שאלתון מלבר כמבואר למעלה ואלו האנשים שכל עצמם ומגמתם עתה בר"ה בתפלה ובתחנונים רק לשאול אוכל לנפשם וזהו נקרא ששכחו לשון המלך ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ולשונם דצוחין ג"כ רק הב הב חיי ומזונא וא"כ מה יתרונם של עם קדוש ובאמת עיקר עובדתנו ותפלתינו המה רק תקוני שכינה ותקון עולמות עליונים באמצעות קומתה כשמסתכלין עליה נתראים כללות עם קדוש ישראל כ"א ואחד לערך מה שגרם תיקון בבנינה וכנזכר לעיל מאמרם וכולן נסקרין בסקירה אחת ע"י השכינה הנקרא אחת היא יונתי תמתי ובהיות נסקרין בה בגווניא נהירים ביפה תואר ומראה ממעשה המצות אזי ממשיכין על עצמם עיניו יתברך להשגיח עליהם בעינא פקיחא ולא כאשר הסכילו עשות ונתראים בתוכה בבושת אנפין וחשך משחור תוארם כתיב ותכהין עיניו מראות מכללא דרחמנא. ועתה נחזור לענין מצות ה' ברה מאירת עינים כנוי לשם השכינה הנקראת מצות ה' וכשהיא ברה וזכה בקומה בנויה ומוכנת בכשרון פעולתם ועולה היא למעלה למעלה וכל דמיונות מתחזין בה ביפה תואר ויפה מראה אזי מאירת עינים של הקב"ה להשגיח עליהם בעין חמלה ולחדש עולמו מחדש בשבילם והנביא הכריז ואמר שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך. הכונה לעורר לבות בנ"א עתה בר"ה איך שיודו ויפארו שמו ית' וידעו מה יאמרו ומה ידברו בסדר תפלתם ותנועתם ואל יחושו מצורך עצמם כ"א מה שפגמו בעולמות עליונים ולהמתיק הדין מלמעלה ושא עיניך מה שביאר בגלאנטי על פסוק נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' ומונה והולך פרטי הפגמים מה שגורם האדם בכללות העולמות מרום המעלות עד מדריגה התחתונה וז"ל ונחקורה חקירה אחר החיפוש והפשפוש ותראה כל המקומות אשר פגמת ואחר כך ונשובה עד ה' שאם לא תדע במה פגמת ועוד כמה פגמת והעלבת בעונותיך לא תהיה תשובה שלימה ועד שכמעט קט מן התשובה שעשית יאמר לך הזקן והכסיל די לך במה שעשית וגו' ולכן באתי להעירך בכמה דרכים פוגם האדם ומעליב בחטאותיו עם חטא אחד יאבד טובה הרבה כגון שהיה העולם בכף מאזנים חצי זכאי והכריע לכף חובה אוי לו שהכריע עצמו וכל העולם לכף חובה ח"ו ומונה והולך אשר החוטא גורם ומגיע העלבון לכללות העולמות והמלאכים גם לבעלי חיים לעשיה גשמית ורוחנית גם לשבעה ככבי לכת וממונים ומנהיגים עול' ובחטאת בני אדם מחלישים כחם גם למלאכים הממונים לקבל תפלתם של ישראל וגו' ואתה בן אדם הביטה וראה חרפתך ובשתך שכמה מחנות קדושים התקין לך הקב"ה להנאתך ולטובתך להכניס תפלתך והנך רואה בעיניך כי המלאכים הללו אין להם מלאכה אחרת כ"א לקבל ולעמוד ולנשק תפלתך והיה כי יחטא ואשם לא נמצא מתיש כחן ונמצאו בטלים ממלאכתן אשר המה עושים אין לך עלבון גדול מזה והכלל כל היצורים והנעשים והדוממים וצומחים כל חיותם ומעמדם ומצבם הכל תולה ועומד על התעוררת התחתונים ובפרט עתה בר"ה שחוזר למציאות הראשון וכל העולמות תלוים בשערה אם לבראם מחדש בשביל נשמות ישראל בודאי מהראוי לירא ולפחד והיה אפילו אם לא חטא ואשם רק שעומד עתה ומבקש רק על נפשו וצרכיותיו הגשמיות גדול עונו מנשוא איך שפירש עצמו מכללות הנאצלים והברואים והיצורים והנעשים ודשאים וצמחים שכולם עומדים עתה במורא ופחד מה נעשה עמהם ושמא יחזיר ח"ו לתוהו ובוהו והכסיל פורש את עצמו מהכלל ומפנה לבו לבטלה לשאול אוכל לנפשו וכדומה מצרכיותיו כאלו הוא יחיד בעולם ואינו נותן אל הלב מה תהיה עם כל העולם ומלואה פרטי הדוממים והצומחים וחיות ועופות ודגים ושקצים ורמשים לכולם צורך בעולם וממתינין עתה על תפלתן של ישראל לגרום להם בריאה חדשה ולהוריד להם משפע ברכה עליונה.