1וירבו המים וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ ידוע מים כינוי לשכליות ואומר הכתוב וירבו המים כלומר כשהשכל נתרבה במחשבות האדם בתפילה אז וישאו את התיבה נתנשא הדיבור והיינו צירופי תיבות מהאותיות שמעלה מכל הנבראים כמדובר כי בודאי אם האדם אומר דיבורים בלי שכל אזי אין להתיבות הארה להיות פרחא לעילא והכתוב אומר בחכמה יבנה בית. והכוונה כי צירופי אותיות אחד אל אחד יחדיו ידובקו נקרא בונה בית כמו דאיתא בס"י ב' אבנים בונים שני בתים וכו' אכן החיוב מוטל על האדם טרם מוציא האותיות משפה ולחוץ כי אם בהיותו בסוד המחשבה גם שם יראה לצרף אותו הצירוף שרוצה להוציא לפני אלקים במחשבה טהורה והתלהבות אלהות במילוי הארה עליונה כי אפילו בהיותו בסוד המחשבה גם שם יש אותיות המחשבה ולערך מחשבתו כמוהו ג"כ האותיות וצריך לבנותם ולצרפם אז בסוד מחשבתו. ולזה רומז הכתוב בחכמה יבנה בית כלומר דיבורי תורה ותפלה תכין לבך לבנות הבית היינו תיבה כשאתה עדיין בסוד המחשבה שנקרא חכמה ועיין במקום אחר והארכנו שם מענין זה ולזה רומז הכתוב וירבו המים כמדובר וישאו את התיבה ותרם מעל הארץ אזי נתנשא אותיותיו ותיבותיו מבחי' ארצות להיות פרחת לעילא. ועתה נחזור לענין ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים וי"ל בהקדם עוד מאמרם ז"ל ע"פ את אלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם נתעוררו חז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ויש לפ' לצוות לשון ציווי ואזהרה כלומר כל הברואים והצומחים והדוממים כולם בכלל לא נבראו כי אם לצוות לאדם ולרמוז לו בחי' עבודה להשיג מחמתם אורות עליונים וכמאמר אליהו בריש התיקונים ובראת שמיא וארעא ואפיקת מנהון שמשא וסיהרא וככביא ומזלי ובארעא אלנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיוון ועופין ונונין ובעירין וב"נ לאשתמודעא בהון עלמין ואם עיני שכל לך תוכל להבין שאין לך אפי' עשב קטן בריה קטנה שאינו מרמז לעולמות עליונים והיינו בהיות מכין לבו לדרוש אלהים לדעת איך ליקח מהם רמיזא דחכמתא. וזהו מאמרם ז"ל כל העולם כו' לא נברא אלא לצוות לזה לרמוז כזה ראה וקדש עצמך לעבודת בוראך כנאמר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו כי בכל דור ודור יש צדיק יסוד עולם הגורם במעשיו הטובים השפעת צירופים להשכינה כמבואר לנו בדרוש שבועות מה כתיב אצל בועז הנה הוא זורה את גורן השעורים ע"ש כי בועז היה אז בחי' הצדיק שדחה צירופי אתוון אשר לא טובים כ"א כל מעשיו היו לזרות אותן הצירופים ולעשות צירופים טובים להשפיע לשכינה וגם גבי נח יש דורשין אותו לשבח בדורו היה צדיק ודאי לעשות צירופים הנוגע אל השכינה והכל במה שלקח לעצמו רמיזא דחכמתא מכל דבר בעולם וזהו ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים היינו באמצעות התלבשותו במדרגותיו התחתונים המה המצווים ומרמזים לו עבודת אלקות ומ"מ לא היה תמיד בדביקותו עם מחשבתו הטהורה להבורא ברוך הוא אפילו כשיצא לפעלו ולעבודתו עדי ערב מעניני עוה"ז וצרכי גופו כגון אכילה ושתיה ושינה מו"מ ולזה פירש רש"י ומרמז בדבריו הקדושים זה בנין התיבה כלומר כיון שכל מעשיו של המשכיל לעשות כל פרטי עובדותיו בהתקשרות הבורא ולדעת ציווי' הבורא ית' באמצעות התלבשות מדרגותיו כאשר מרמזים לו זה הגורמת לו לבנות בית בחכמה כמדובר כשעדיין בסוד החכמה והמחשבה טרם יוצא אל ה' מוצאות הפה בונה שם את התיבה של תורה ותפלה בדחילו ורחימו להוציא אח"כ דבור לפני אלהים בשלימות במלוי הארה בלי שום טרחא לדחות מעליו מחשבות חוץ כי מאין לו מחשבות זרות הואיל והלך אחר ציווי הבורא יתברך והכניס החכמה והמדע אל עובדותיו אפי' מצרכי גופו ולא כמנהג העולם שעושין תנועות בתפלתם לדחות מחשבות זרות כי באמת מי שיש בו מדעת קונו לכת יושר בהנהגת הבורא על דרך האמור איננו צריך לכל זה וקולו לא ישמע רק שפתותיו נעות ומוציא תיבות שלימות בשפה ברורה. ומאוד צדקו דברי רש"י ז"ל זה בנין התיבה אמנם אח"כ פירש"י ויעש נח ככל אשר צוה אותו ה' זה ביאתו אל התיבה כי שם נאמר מבנין התיבה בסוד החכמה כמ"ש בחכמה יבנה בית וכאן נאמר כאשר יצא מן המחשבה אל ה' מוצאות הפה זהו ביאתו אל התיבה צריך לצרף אותן האותיות שהיו לו תחלה בסוד המחשבה לבל יעשה פירוד בין צירוף שם הויה המרמז אל החכמה ובינה וקול ודבור ולכן כתיב כאן ויעש נח ככל אשר צוה אותו שם הוי"ה כיון שכאן מדבר מסוד ה' מוצאות הפה נמצא נעשה ונצטרף שם הוי"ה בשלימות וכמבואר לנו במקום אחר ולזה פירש"י זה ביאתו אל התבה דייקא ודו"ק מאוד:
