1או יאמר אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם ופירש"י לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס וכו' לפיכך עשה אותם מצבה כדי לזרזם ולהבין כי הנה איתא קודם שנברא העולם היה שמו סתום בגווי' והכוונה כל פרטי השמות והכנוים היו כמוסים בעצמותו כי אין מלך בלא עם ועל מי מקדושים יכנה תואר שמותיו הקדושים והכנוים ואנו אומרים המלך המרומם לבדו מאז המשובח והמפואר והמתנשא מימות עולם והכונה טרם שנתפשטו ימות עולם שאנו בהם היה הוא ושמו סתום ואין עילה להשיג עילתו ונקרא אז רק בתואר המרומם היות שהוא מרומם על כל רמים משא"כ לאחר שנתלבש אלופו של עולם בז' ימי הבנין ונשתלשלו ממדריגה למדריגה עד עולם עשיה משתנים תואר שמותיו וכנויו מצד פעולותיו ולערך הפעולות ככה נקרא בשם אם נוהג עם בריותיו במדת החסד נקרא אל ובמדת הרחמנות נקרא רחום וחנון וכדומה ממדותיו הקדושים שמתלבש בהם לצורך עם קרובו ישראל ולפעמים נקרא משובח ולפעמים נקרא מפואר ולפעמים מתנשא לערך פעולותיו שנוהג עם בריותיו. מעתה תאיר עיניך שאנו אומרים המלך המרומם לבדו מאז כלו' קודם שנתלבש אלופו של עולם בז' ימי הבנין נקרא רק המרומם ואינו משתנה בתואר כנויו המשובח והמפואר והמתנשא מונה שלשה תוארים לכנותו יתברך מאין קנה ככה מימות עולם כלומר מכאן מזה"מ הנקראים ימות עולם ימים הקדמונים שעוה"ז נמשך משם מכאן משתנה בשם ונקרא לפעמים משובח ולפעמים מפואר ולפעמים מתנשא כמבואר וכבר זכרתי מה שאנו אומרים אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא הכוונה אפי' קודם בריאת העולם כבר מלך בסוד מלכותו הכמוסה בעצמותו וההפרש של אז משל עתה אחר שברא ויצר קנה שם מלוכה לעצמו כי אין מלך בלא עם ועל מי יכנה לקרא שם מלוכה ולזה אומרים לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא קנה שם קדוש לעצמו למלוך על ישראל עם קרובו ונקרא מלך ישראל כלל זה נקוט בידך היות עיקר תכלית הבריאה בכדי שיתפשט נהוריה על כל בריה ובגין לאשתמודע ליה ולאשגא ליה בכל אבר ואבר וכל מה שברא בעולמו לא ברא אלא לכבודו והכל בשביל קלוסו ואנו בני ישראל מובחר הברואים מוחא דאגוזא בחר לה יה אל התורה והעבודה ליחדו בעולמו ולדרוש יחודו ואחדותו מכל מה שבא לכלל בריאה שיגיע לו צד קילוס ושבח להשיג משם חכם הפועל שפעל ככה בעולמו הכל בחכמה ותבונה ואין שום דבר בעולם לבטל ח"ו להשכיל לדעת דלית אתר פנוי מיניה וכמו שזכרתי למעלה בשם השל"ה שביאר ע"פ ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה להיות שאין מי להשיג אורות עליונים כי אם אדם התחתון הנברא בצלם אלהים עיקר בריאתו עם תכונות מלא קומתו לדמות הצורה ליוצרה עם פנימיותו וחיצוניותו המורים אורות עליונים ובהירים כמ"ש מבשרי אחזה אלוה וכיון שכן אנו מכנים כביכול ליושב על כסא דמות כמראה אדם להיות אדם הוא המשיג ליושב על הכסא עליו מלמעלה ואתה תחזה ראשית הבריאה נאמר בתורה שם מלא על עולם מלא שלא ביחוד על עם ישראל דייקא רק על כללות העולם ולא נקרא עדיין על מי נקרא אדנותו ומלכותו רק אח"כ במעמד הקדוש בהכנתם לקבלת התורה ונעשה משם אלהים סתם אלהיך וכמו דאיתא בזוהר חדש ורזא דמלה בשיעורא דאתוון ם סתומא כשיעורא דך' פשוטה עיין בפרשיות הקודמות שם הרחבנו ביאור אלה הדברים ודוד המע"ה רמז בנעים זמירותיו זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל עיין בדרוש שבועות ותוכן הדברים זה ההר אשר חמד אלהים לנתינת התורה מהותו מוכן ומעותד לפני משמעו קודם כלומר טרם שנעשה משם אלהים סתם שם מלא על עולם מלא נעשה אחר כך בקבלת התורה אלהי ישראל ביחוד עליהם דייקא ולא על זולתם והנה עתה בהגיע ימים האדירים קודם ראש השנה חוזר למציאות הראשון כמו שהיה קודם בריאות העולם וכמו שאנו אומרים זה היום תחלת מעשיך ואותיות בראשית צירוף בתשרי חסר א' מבראשית כנזכר בתיקונים וכמו שאנו עתידין לבאר לקמן בדרוש ראש השנה ובתשרי נברא העולם ממילא בכל שנה ושנה חוזר למציאות הראשון עם כל פרטי הבחינות כאשר מאז ראשית הבריאה טרם שנברא אדם על הארץ לעבוד את האדמה ולקבל עליו מלכותו ואדנותו ממילא היו פרטי תואר שמותיו וכינויו כמוסים בעצמותו ככה עתה קודם ראש השנה התחדשות בריאות העולם מחדש אזי אותן השמות ותואר הכינוים שעתידין להתגלות בשנה הבאה באמצעות כשרון פעולת נשמות הצדיקים המה עדיין כמוסים ג"כ בעצמותו וגם עתה קודם ר"ה חוזר למציאות בריאות שמים וארץ שנבראו בשני שמות הוי"ה אלהים שם מלא על עולם מלא ולא ניכר עדיין על מי ביחוד כ"א בהגיעם ליום הכסה אז כחם בפיהם בתיקוני תפלתם וסדר תקיעתם להמליך עליהם מלכותו ואדנותו לייחד עליהם מלכותו יתברך להקרא אלהיך ביחוד ולכן תוקעין עתה בר"ה כמשפט המלך עם העם ביום שממליכין אותו תוקעין לפניו לומר יחי המלך ככה הענין בראש השנה לו משפט המלוכה להמליך אותו ית'. מחדש לקבל עלינו עול מלכותו זולת משנה שעברה ולעשות משם הוי"ה אלהים סתם שם אלהיך ליחד המלוכה עליהם לכן תוקעין בשופר לפני המלך הוי"ה לומר יחי המלך וכ"ז אי"ה יתפרש בדרוש ר"ה ע"ש. מול זה בא הרמז בתורה אתם נצבים היום כלכם להודיעם עמידתם ומצבם לפני המקום שעומדים עתה קודם ראש השנה שענינם הוא כמו אז טרם ראשית הבריאה היו כל השמות והכנוים כמוסים בעצמותו ית' כי אדם אין בארץ לעבוד אותו ית' ולהמשיך מלכותו להקרא בשם מלך ישראל לייחד שם מלא על עם ישראל ביחוד ככה אתם נצבים היום כלכם לפני משמעו קודם הוי"ה אלהיכם כלומר עדיין לא נתייחד מלכותו ואדנותו להקרא ביחוד עליכם כ"א תולה ועומד עד יום הכסה ר"ה שאז תקבלו עליכם עול מלכות שמים שלימה ותגרומו לייחד שם מלא עליכם באמצעות תפלתכם ותקיעתכם התחדש המלוכה מחדש כאלו היום נהיתה לו לעם והוא נעשה לכם לאלהים עש"ה בני אתה אני היום ילדתיך היום בראש השנה ילדתיך מחדש כי נעשה האדם בריה חדשה לערך הכנת לבו לקבל עליו עול מלכותו ביתרון שאת משנה שעברה נפשו יודעת מאוד שלערך מעשיו אין שם מלוכה יקרא עליו לערך מעשיו שפעל ועשה כל השנה ואין פחד אלהים לנגד עיניו ועתה תוהה על הראשונות לבלתי עשות כמעשהו הראשון משנה שעברה בכדי ליחד עליו שם המלוכה ומשם מלא נעשה אלהיך ונמצא בהיות כן בכסה ליום חגינו נראה הענין כאלו יוצאין ישראל מפרנס לפרנס מוסב על הקב"ה הזן ומפרנס לכל בטובו מזון הרוחני והגשמי יוצאין עתה בר"ה מפרנס של שנה העבר ויודעים נאמנה שלא קבלו עדיין עולו עליהם כראוי ונכון ומעשיהם מוכיחים עליהם מסתמא לא היתה קבלת מלכותו עליהם בשלימות ולכן נפשם חפצה מאד עתה בר"ה לקבל עליהם עול מלכותו ביתרון אור ושאת להמליכו מחדש כאלו הוא יתברך נעשה פרנס אחר מעתה תחזה עיניך מישרים שפירש"י ברוח קדשו לפי שהיו ישראל יוצאין מפרנס לפרנס לפיכך עשה אות' מצבה כדי לזרזם וביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כסה ליום חגינו בר"ה להמליך מלכותו עליהם מחדש בכדי שיקרא מלך ישראל וגואלו כמבואר ודוק כי עמוק:
