1או יאמר והיה עקב תשמעון כי הנה כבר קדם לנו הדבור היות עיקר הבריאה בגין שיתפשט נהוריה על כל בריין ובגין דישתמודעין ליה ולאשגא לי' בכל אבר ואבר כדאיתא בתקונים ובזוהר הקדוש ולכוונה זו צמצם הקב"ה עוצם בהירותו באותיות התורה וצירופי השמות ותואר הכינויים בכדי לתפסו ולקרותו בשמות להמשיך השגחתו על הנבראים באמצעות צירופי השמות ואתה תחזה שיש כמה צירופים בשם הגדול הוי"ה המצטרפים ונתגלגלים לי"ב צירופים כידוע וכללותם תולים לערך כשרון עבודת בנ"י בתורה ועבודה ופרטי תנועתם אשר נודע כל עובדא ותנועה ופעולה הקטנה שאנו בנ"י עושין נתעורר ככה במקום אחיזת נשמתינו ונתקנים שמותיו וכינויו הקדושים ולית שום עובדא ותנועה בעולם לבטלה ח"ו כ"א הכל מורה על פועל החכם וככה נקרא בשם וכלל זה נקוט בידך והוא כלל גדול בתורה ועבודה שאין האדם נמלט מאחת משתי אלה בעשות טוב גורם צרופים קדושים ומתקן שם לשכינה וכמ"ש ויעש דוד שם בפרטי עובדותיו השכיל לעשות שם קדוש ובעשותו רע עושה צירופים לא טובים כמבואר בפרשיות הקודמות וא"כ איך לא יעטו כמעיל בשתם בנ"י להתבונן במעוז שכלן בכל פרטי עתיו ורגעיו בהאיך אנפין יקום קדם מלכא ומה מעשהו אם בפנים בקדושה או בחוץ כיון שאינו נמלט מאחת משתי אלה דבר והפכו ואין אמצעות בדבר ומה מאוד יחרד האיש וילפת ליתן עצות לנפשו לבלתי ילכד ח"ו במצודת היצה"ר ואז נעשה מרכבה לס"א ח"ו ואוי לאותה בושה וכלימה ואפי' צירופי אותיות שמוציא דבור לפני אלהים המה צרופים לא טובים כמעשהו בחוץ ככה מכניס ובונה מבפנים בתורה ותפלה צירופים חיצונים ממחשבות זרות ותערובות רע ומכאן תוכחת מגולה לרבות בני עמינו בעמדם להתפלל או ללמוד תורה נסרכים אחר הרגל לשונם ומוציאים שמות קדושים וכינוים לקרותו יתברך באלו הצירופים שצרפו הראשונים ובוש לא יבושו הכלם לא ידעו מי הרשה להם להוציא עתק מפיהם לקרותו יתברך ככה ולמה לא יתן החי אל לבו היות צירופי שמות והכינוים תולה בעובדות טובים ומעשה המצות ומעשהו בחוץ עם הרגשות חלקי אברים ופרטי החושים כמו שמשיג התלבשותו יתברך בכל אבר ואבר ומחשבתו קודש הנצו'' מתוך מעשיו ככה מתקן ומצרף צרופים בתואר כנויו ושמותיו הקדושים ואח"כ בעת למוד תורה ותפלה יתכן לו לקרותו באלו הצרופים שפעל ועשה בעוצם הכרתו לאפוקי אישים פועלי און ההולכים בחושך ולא אור והולך האדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב ורוממות אלהות שכוח מלוח לבו ואין נותן דעתו להסתכל על תנועות אבריו והרגשת חושיו לטהרם ולקדשם להשיג באמצעותם עולמות עליונים אם כן הוא רחוק מהשמות והכנוים שמוציא דבור לפני אלהים משפה ולחוץ כרחוק מזרח ממערב ואף על פי כן תכף בעומדו להתפלל מוציא שמות קדושים ומה לו לספר בחוק הוי"ה ב"ה וידע נאמנה כיון שהוא הפכפך במעשיו בודאי עשה צירופים בקליפות ממש היפך צירופים הקדושים המסודרים לפניו בסדר התפלה ואם כן איך ימלא פיו תהלה לאלהינו ופעלו סותר את דבורו ולא די שלא הועיל כלום בתקנתו במה שמוציא מפיו בכל שעה ורגע שמות וכנוים כנהוג עלמא קל עליהם המעשה ולדעתי לא ניקה האיש מעון ועבירה הוא בידו כי מקרא מלא כתיב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי כיון שלבו רחוק ומעשהו זר והכלל מי שחלק לו אלהים בבינה נפשו יודעת מאד שאין שום תנועה הולכת לאבוד כי אם הכל בחכמה עשה הבורא ב"ה וברא כונניות באדם להראות עוצם בהירות מאורותיו באמצעות מלא קומתו הנעשה בצלם אלהים ותכונתו מראש עד עקב עם פרטי אבריו הנגלים והצפונים. כולם מורים לאורות עליונים וחובת גברא לאשגא ליה בכל אבר לקשור הכל אל חפץ האל לדעת הרוחני מהגשמי וכנאמר מבשרי אחזה אלוה ובכל שעה ורגע יחשוב בפנימיות מחשבתו איך נקרא הקב"ה באמת מתואר שמותיו וכנויו עם זה העובדא והתנועה ומה אספר לעילא ולהשכילך בינה שא עיניך וראה והט למשל אזנך בפתוח פיו להוציא דבור אזי נעשה צירוף שם הוי"ה באופן המבואר לנו כמה פעמים פ"ה והיה כל מבקש הוי"ה יצא אל אהל מועד תוכן הדברים כל מבקש לעשות ולצרף שם הוי"ה ב"ה לא יתכן לו כ"א כשיצא מסוד המחשבה אל בחי' הדבור הנק' אהל מועד ואז תבנה ותכונן הוי"ה ב"ה כי אות יו"ד על שם המחשבה נאמרה ואח"כ ה' מוצאות הבינה ושתי אלה מתלבשים בקול הפשוט ואח"כ באים ה' מוצאות הפה לחתוך את הקול ונשמע הדיבור ואז נגמר צירוף הקדוש הוי"ה ב"ה בתנאי שאין לו שום מ"ז מתערובת חוץ מקדימת המחשבה עד עת בא דברו הטוב ובמעשה הצדקה נתהוה גם כן צירוף הוי"ה שמו כמו דאיתא בספרים תחלה פושט ידו ליטול הפרוטה זהו בחי' אות ו' משם הוי"ה וה' אצבעות היד בחי' אות ה' ראשונה הפרוטה המונחת בידו צורתה אות יו"ד וה' אצבעות המקבל בחי' אות ה' אחרונה ונמצא במעשה הצדקה תבנה ותכונן צירוף והיה עש"ה והיה מעשה הצדקה והמשכיל על דבר ימצא טוב טעם ודעת שאין שום תנועה בעולם הולכת לאיבוד כ"א רק צירופי שמות הקדושים ואתה תחזה אדם הבא לשמוע בלימודים דברי תורה ומוסר בין השומע ומשמיע נעשה גם כן צירוף והי"ה והיה כמעשה הצדקה תחלה נשמע קול פשוט בחי' אות ו' ובמה שמבין ושומע את בחי' הקול כשפונה א"ע מכל עסקיו ומטה אוזן לשמוע עם חכמה ובינה הן המה ב' אותיות ה"י משם הוי"ה ואחר שמתבונן במחשבתו ובינתו גדולה מתורת רבו להביא את דבורים אלו לה' מוצאותיו ואז נגמר צירוף והי"ה בשלימות ע"ש הכתוב והיה אם שמוע תשמעו כמראה באצבע אם שמוע דברי תורה וחכמה ומוסר מזולתך והנה ילמוד סתום מן המפורש היות מלא קומת האדם מוכן ומזומן עם כל פעולה ותנועה גדולה וקטנה רק לבנות ולכונן צרוף שמות כנוים כמבואר להמבין מול דברינו בא הרמז בתורה והיה עקב תשמעון כלומר להורות בא לכן נתגלגל שם הגדול והקדוש לרבוי צרופים ויש בהם ג"כ צרוף והיה עקב תשמעון נותן טעם כיון שאתם צריכין לשמוע את הדברים האלה תוכחות מוסר מתורה ומעשה הצדקה ויתכן לכם בפרטי חושיכם לעשות פעולות גדולות ואפי' עם חוש המישוש וחוש השמע כחכם יפה לבנות צירוף והי"ה כנזכר והמשכיל ידמה ענין אל ענין לטהר שארית פרטי חושיו לעבודת הבורא ב"ה ואז ישלים את נפשו באלהים כי זה עיקר תורת האדם:
